(צילום: נדב אבס, שמוליק דודפור)
שתי פצצות מרגמה התפוצצו במרחק די רב מהמוצב שבו היינו. נראה שמראש מי שירה אותן לא התכוון לגרום נזק אלא להפחיד את חיילי צבא אוקראינה, או אולי לגרום להם להשיב אש כדי ליצור הסלמה. אחרי פצצות המרגמה, טיל נ"ט מקווי הבדלנים עשה את דרכו הרחק הרחק לעבר השטח הפתוח. איש סביבנו לא התרגש.
חיילי צבא אוקראינה ומפקד המוצב הציגו לי בגאווה את המצלמות שמאפשרות להם לראות את הלבן בעיניים של הבדלנים האוקראינים שמעבר לעמק, במרחק של כמה מאות מטרים. "אנחנו יודעים איפה הם", אמר לי מפקד המוצב. "אבל לא נגיב לפרובוקציות שלהם".
רון בן ישי מדווח מהמוצב האוקראיני בכפר זולוטיה
(צילום: נדב אבס)
הרוסים טוענים שדווקא צלף מיחידה אחרת של צבא אוקראינה הרג אתמול את אחד מהלוחמים הבדלנים הנאמנים לרוסיה, ומוקדם יותר הרגו הבדלנים, לפי טענת דובר צבא אוקראינה, שני חיילים של הכוחות המקומיים. אין דרך לוודא את נכונות טענות שני הצדדים, אבל ברור שהמלחמה הזו פה, שנמשכת שמונה שנים - היא אחת הסיבות לעימות הנוכחי. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר אתמול שצבא אוקראינה מבצע רצח עם בבדלנים האוקראינים. זו בוודאי הגזמה פראית, אבל עוינות רצחנית בין הבדלנים הפרו-רוסים לבין הלאומנים האוקראינים אכן קיימת - וגובה קורבנות.
הסכסוך הזה פעיל. העידו על כך רעמי הארטילריה ונביחות המקלעים ששמענו לסירוגין אתמול, כשסיירנו במוצבי צבא אוקראינה כדי להבין עד כמה ההסלמה כאן עלולה לשמש תואנה לפוטין לפלוש למדינה. דבר אחד הסתבר לנו בקו העימות: פוטין, וגם הבדלנים כנראה, לא רוצים בעימות גדול אלא לקיים פצע תודעתי פתוח. שתהיה אפשרות להסלים את המצב, אבל עדיין להישאר בשליטה. לא להידרדר למלחמה דווקא במחוז לוגנסק שבחבל דונבאס.
סייבר תחילה
בנקודה הכי מזרחית בשטחה של אוקראינה, הבנתי שפלישה צבאית ממשית היא כנראה האמצעי האחרון שפוטין יבחר בו. מפלישה של גדודי טנקים וחי"ר והפגזות מהאוויר הוא יכול רק להפסיד. הסנקציות שיוטלו על רוסיה והחיילים שיחזרו בארונות הביתה - כל אלה עלולים לסכן את בחירתו לתקופת נשיאות נוספת. לכן הוא ימצה כל דרך כדי להימנע ממהלך צבאי גדול לתוך אוקראינה.
אבל פוטין לא ירפה עד שאוקראינה תתחייב לא להתנכל לבדלנים בדונבאס, והוא עצמו ישיג משטר ביטחון חדש באירופה. לכן הוא שומר את הסכסוך על אש קטנה. אתמול הוא ככל הנראה השתמש בסייבר התקפי. במתקפת השיבוש נפגעו מתקנים של משרד ההגנה האוקראיני, בנקים גדולים במזרח המדינה ובקייב וספקי אינטרנט. אחר כך הותקפו תשתיות אחרות. היקף מתקפת הסייבר הרוסית עדיין לא ידוע, אבל איש לא יכול לטעון שפוטין לא התריע מראש שהוא עלול לבצע מהלך כזה. כבר לפני שבוע דיבר על "אמצעים צבאיים-טכנולוגיים" שרוסיה תנקוט בהם אם לא ייענו דרישותיה.
אבל פוטין עדיין לא בא על סיפוקו, ולכן עדיין יש סיבה לחשוש ממהלך התקפי רוסי כלשהו, אולי אפילו פלישה מוגבלת. בכל מקרה, מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר שיש מקום לאופטימיות זהירה אחרי ההכרזות ששחרר אתמול פוטין במסיבת העיתונאים עם קנצלר גרמניה אולף שולץ, בדבר רצונו בהמשך המגעים הדיפלומטיים עם מדינות המערב. נראה שאלו יידרשו בימים הקרובים להיענות לכמה מדרישותיו של הנשיא הרוסי.
בגבול המזרחי של חבל דונבאס, שם היינו אתמול, התותחים כאמור רועמים מדי כמה שעות, בלי לגרום יותר מדי נזק. הצבא האוקראיני פה מתוסכל, כמו איכרים רבים באזור החקלאי הזה. הם לא מאמינים בממשלה הנוכחית בקייב ומזלזלים בגלוי בנשיא וולודימיר זלנסקי. בזולוקיה, שמרוחקת כמה מאות מטרים מעמדות צבא אוקראינה, אמרה סבטלנה, אשת הכומר, שהגיעה השעה שזלנסקי יעמוד בשתי הבטחותיו: להסדיר את הסכסוך עם הבדלנים המורדים ולהילחם בשחיתות ובחוסר היעילות שפוגעים בכלכלת אוקראינה וגורמים לעוני.
זלנסקי יכול לכבות את הבערה עם רוסיה אם יכריז בפומבי שאינו מתכוון להצטרף לברית נאט"ו. אבל הוא מתעקש לשמור לעצמו את הזכות הזו. אתמול הוא אף הורה לאזרחיו להפגין את רצונם בהחזרת חבל דונבאס כולו לריבונות אוקראינה באמצעות "יום האחדות" שעליו הכריז, ושבמסגרתו יתקיימו היום הפגנות פטריוטיות בכיכר מאידאן בקייב ובמקומות נוספים בבירה, וכן בפריפריה האוקראינית. יום האחדות הזה יהיה מבחן מסוים לפופולריות של זלנסקי, שאחוזי התמיכה בו בסקרים צנחו מאז פרץ המשבר עם רוסיה.
עולם אחר
כשאתה נמצא בקייב, קשה למצוא הבדלים בינה לבין עיר אירופית מערבית בסדר גודל בינוני. אבל כשאתה מגיע לדרום-מזרח אוקראינה - אתה רואה סביבך עולם שלישי במרעו. בחבל דונבאס, למשל, בעיקר באזורי קו העימות במחוזות דונייצק ולוגנסק - שליש מהכפרים נטושים. הבתים כבר מראים סימנים ברורים של התפוררות וצינורות הגז המשמשים לחימום מחלידים. "אני מוציאה 2,600 גריבניה (המטבע האוקראיני) על גז לחימום הבקתה הקטנה שלי, ומקבלת קצבת זקנה של 2,800 לחודש, שזה פחות ממאה דולר", אמרה אישה קשישה שניצבת ליד ספק צריף ספק מבנה לבנים צבוע בוורוד.
כורי הפחם, לעומת זאת, מרוויחים היטב, אבל מצב המכרות רעוע והם מסכנים את חייהם יומיום. אפילו צבא אוקראינה, שניצב במוצבים מול עמדות הבדלנים, סובל מאספקה לקויה של חלפים ואפילו של מזון. את חידושי הטכנולוגיה, מצלמות המנטרות את קו העמדות של הבדלנים ומשקפות לראיית לילה המאפשרות להם להפעיל בשלט רחוק את המקלעים הכבדים שירשו מהצבא הסובייטי, הם קיבלו מאנשי עסקים נדבנים שעימם הם עומדים בקשר. "מזל שיש לנו חברים עשירים פטריוטים שדואגים שנחזיק מעמד. אפילו עבור תיקון המכונית הצבאית שלי אני נאלץ לשלם בעצמי", אמר מפקד המוצב, שהמדים שלו והקסדה הם מתוצרת ארה"ב.
התמונה הזו חשובה להבנה: לצד חוסר שביעות הרצון הגובר מהממשלה ומהנשיא בקייב, והכמיהה למנהיג חזק כמו פורושנקו, המקורב לרוסים, שזלנסקי הדיח בבחירות האחרונות, ניתן להבחין כאן בלאומנות עזה ובפוליטיקת זהויות שלא תאפשר לסכסוך הזה לגווע, בוודאי כאשר חיים כאן בדלנים שנאמנים למוסקבה. יידרשו פה שנים כדי להגיע לפיוס.
בחזית בחבל דונבאס, כמו בחזית הדיפלומטית וכמו בחזית מלחמת התודעה וכמו בחזית מלחמת הסייבר - עדיין אי אפשר להבחין בתפנית של ממש. אופטימיות זהירה מתחילה לבצבץ, אף שאמש אמר הנשיא ביידן שמתקפה רוסית היא מוחשית מאוד.
