בעוד שבועיים וחצי, כשנשיא ארה"ב ג'ו ביידן יעזוב את הבית הלבן, יסיים את תפקידו גם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שהגיע לישראל לעיתים תכופות מאז שפרצה המלחמה באוקטובר אשתקד. בריאיון ל"ניו יורק טיימס", לרגל סיום תפקידו, הוא מספר בין היתר על המחלוקות מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הקשיים שהערים בדרך לעסקה וגם מדבר על האכזבה מהעולם, ששכח לדבריו מהר מדי מה קרה בטבח 7 באוקטובר.
כשבלינקן נכנס לתפקידו הוא האמין שהוא הולך לתווך בהסכם היסטורי - נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. ואז חמאס פתח במתקפת הפתע, והאזור נכנס ללחימה במספר חזיתות והחלום לשלום נשאר מאחור. "ב-6 באוקטובר דחפנו מאוד לעבר נורמליזציה בין סעודיה לישראל. הייתי אמור לנסוע לסעודיה ולישראל ב-10 באוקטובר. ברור שזה לא קרה", סיפר מזכיר המדינה היוצא. "המטרה של הנסיעה הזאת היה לעבוד על המרכיב הפלסטיני בתוך הסכם הנורמליזציה, כי אנחנו האמנו וגם הסעודים אמרו שזה חשוב מאוד לוודא שאם תהיה נורמליזציה יהיה גם נתיב למדינה פלסטינית".
הנסיעה הזו כמובן לא התקיימה. במקום, הגיע בלינקן לישראל בימיה הראשונים של המלחמה לתמוך בבעלת הברית הקטנה שהותקפה. "מאז 7 באוקטובר היו לנו כמה יעדים עיקריים", אמר בלינקן ל"טיימס". "הייתי בישראל ובאזור חמישה ימים אחרי המתקפה. ראיתי זוועות מעבר לכל מה שאדם יכול לדמיין והיינו נחושים לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח ש-7 באוקטובר לא יחזור על עצמו".
בלינקן הוסיף כי ארה"ב רצתה לוודא שהמלחמה לא תתפשט למדינות ולחזיתות אחרות, מה שבראי הזמן לא כל כך צלח. "התרחבות הסכסוך משמעה יותר מוות והרס", הסביר. לדבריו, ממשל ביידן גם רצה לוודא כמיטב יכולתו "שהילדים, הנשים והגברים שנקלעו למלחמה שיזם חמאס, שלא הם פתחו בה, ובעצם היו חסרי כוח מלעצור אותה - יהיו מוגנים ככל האפשר. הם קיבלו את הסיוע שהם צריכים כדי לשרוד את הסכסוך הנורא הזה".
כמו כן, אמר בלינקן, שבאשר למשימה שנקבעה לוודא ש-7 באוקטובר לא יקרה, הוא "חושב שאנחנו במקום טוב. ישראל השמידה את היכולות הצבאיות של חמאס, וחיסלה את ההנהגה שהייתה אחראית ל-7 באוקטובר".
המראיינת עימתה אותו עם הביקורת על כך שהלחימה של ישראל בחמאס נעשתה תוך השמדת השטח ברצועה וגרימת סבל עצום לפלסטינים, תוך שציינה כי אפילו שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון טען כי מה שקורה שם הוא פשע מלחמה וטיהור אתני. "אף אחד לא צריך להזכיר לי את הסבל, זה משהו שמניע אותי כל יום", השיב לה בלינקן. "זו בדיוק הסיבה שעשינו כל שביכולתנו כדי למצוא דרך לשים קץ לסכסוך הזה באמצעות הסכם לשחרור החטופים והשגת הפסקת אש".
כשנשאל אם הוא חושב שישראל עומדת בחוק הבינלאומי, ציין בלינקן: "בדקנו את הנושא, אנחנו ממשיכים לבחון אותו לעומק ומפרסמים דוחות והערכות משלנו". לדבריו, "כשמדובר בפעולות שישראל נקטה כחלק מהמאמץ הצודק שלה לוודא ש-7 באוקטובר לא יקרה שוב - אמרנו מהיום הראשון שחשוב לנו איך היא עושה את זה. החל מהיום הראשון ניסינו להבטיח שלאנשים (ברצועה) יהיה מה שהם צריכים כדי להסתדר".
"חברה שלמה לא רצתה שאפילו פלסטיני אחד יקבל עזרה"
אז, סיפר מזכיר המדינה על הפעם הראשונה שהגיע לישראל חמישה ימים בלבד אחרי הטבח, ואיך "שכנע" את נתניהו להעביר את הסיוע ההומניטרי לרצועה למרות הביקורת הקשה מבית. "הייתי עם הצוות שלי תשע שעות במטה של צה"ל בתל אביב (הקריה), שש קומות מתחת לאדמה עם ממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה, שבמהלכן התווכחנו שעות על הטענה הבסיסית שהסיוע ההומניטרי הדרוש חייב להגיע לפלסטינים בעזה".
בלינקן הסביר שהוויכוח הסוער התקיים בגלל שבישראל בימים שאחרי הטבח החברה הייתה בטראומה מוחלטת. "זה לא היה רק ראש הממשלה, זו הייתה חברה שלמה שלא רצתה שיגיע שום סיוע אפילו לפלסטיני אחד בעזה", אמר. אז סיפר על האולטימטום שהציב בפני נתניהו: "הנשיא ביידן תכנן להגיע לישראל כמה ימים לאחר מכן, ובמהלך הוויכוח הזה, כשנתקלתי בהתנגדות להצעה של העברת סיוע הומניטרי, אמרתי לראש הממשלה, 'אני אתקשר לנשיא ואגיד לו לא לבוא אם אתה לא תאפשר לסיוע הזה להתחיל לזרום'.
"התקשרתי לנשיא כדי לוודא שהוא מסכים עם זה, והוא שיתף פעולה באופן מלא", הוסיף בלינקן. "קיבלנו הסכמה להתחיל להכניס סיוע דרך רפיח, שאותה הרחבנו לכרם שלום ולמקומות נוספים. ניסינו כל הזמן לדאוג לצרכים של כל כך הרבה אנשים שנקלעו לחילופי האש הנוראיים האלו. יש לנו אוכלוסייה פלסטינית בטראומה, נפגשתי עם פלסטינים אמריקנים שאיבדו את יקיריהם בעזה. יש לי חוברת קטנה שקולגה אמריקני אחד הכין שיש בה תמונות של משפחתו בעזה - בצד שמאל אלה שנהרגו, בהם ילדים, ובצד ימין אלה שעדיין בחיים. זה מניע אותי מדי יום לנסות למצוא דרך טובה יותר. ישראל פועלת בסביבה ייחודית, שאינה פוטרת אותה מאחריות".
מזכיר המדינה נשאל על כך שחמאס כבר לא מהווה איום משמעותי, אז מדוע ארה"ב ממשיכה להעביר לה כלי נשק שפוגעים בפלסטינים. "אנחנו מחויבים להגנת ישראל", השיב, "ולצערי היא מתמודדת עם אויבים מכל הכיוונים. התמיכה שארה"ב מספקת לאורך שנים, על ידי ממשלים דמוקרטים ורפובליקנים, חיונית לוודא שישראל מסוגלת להגן על עצמה. שהיא יכולה להרתיע גורמים אחרים, בין אם זה חיזבאללה, איראן, או שלוחותיה של איראן. בתמורה, זה אומר שלא יהיה סכסוך רחב עוד יותר שיביא ליותר מוות ויותר הרס".
המכשולים לפני קו הסיום
בלינקן חזר על האמירה שהשמיע כמעט מפרוץ המלחמה - הדרך המהירה ביותר לסיום הלחימה המתמשכת בעזה היא הסכם הפסקת אש שיביא לשחרור החטופים. "יש שני מכשולים משמעותיים לפני ההגעה לקו הסיום", טען בלינקן, שציין כי היו כמה וכמה הזדמנות שבהם "היינו כל כך קרובים", כולל גם היום. "שני המכשולים העיקריים, קשורים למה שמניע את חמאס", הדגיש.
הראשון, הסביר, "שבכל פעם שהדברים בין ישראל לארה"ב היו רואים הופכים פומביים, והתפיסה הייתה שגובר הלחץ על ישראל - חמאס היה נסוג מההסכמה להפסקת אש ושחרור חטופים". לכן, הוסיף בלינקן, "יש מקרים שבהם מה שאמרנו בפרטיות לישראל על כך שיש לנו איתה מחלוקת, ומה שהיינו אומרים או עושים פומבית היה שונה. במידה לא מבוטלת עשינו את זה מכיוון שעם הפומביות של הדברים הסיכויים לקדם עסקת חטופים והפסקת אש היו מתרחקים יותר.
"הדבר השני שגרם לחמאס לסגת מההסכם", טען בלינקן, "הוא האמונה והתקווה שלהם שהסכסוך יתרחב, שחיזבאללה יתקוף את ישראל, שאיראן תתקוף את ישראל, ששחקנים אחרים יתקפו את ישראל ושהיא תהיה תחת עומס וחמאס יוכל להמשיך במה שהוא התחיל. עבדנו קשה מאוד כדי לוודא שזה לא יקרה".
5 צפייה בגלריה
"עשינו הכל להביא את זה לקו הסיום". בלינקן משוחח עם משפחות חטופים מחוץ למלון בת"א
(צילום: תומר אפלבאום)
בלינקן נשאל אם הוא ראה בנתניהו שותף, למרות שדווח לאורך הדרך שהוא עצמו טרפד ביולי את הפסקת האש שהייתה מובילה לשחרור חטופים וגם נשאל אם זה נכון. "זה לא מדויק", השיב. "מה שראינו פעם אחר פעם הוא שחמאס לא מגיע לסיום העסקה". לצד זאת ציין מזכיר המדינה: "היו מקרים שבהם פעולות שישראל נקטה בהן כן הקשו על כך. אבל היה רציונל לפעולות האלו, גם אם לפעמים הן הקשו יותר להגיע לעסקה".
למשל, טען בלינקן, כי חיסול מנהיג חמאס יחיא סינוואר, פגע גם הוא בהגעה להסכם. "היעדרו של סינוואר, שהיה בעצם מחליט יחיד, קרה בדיוק בנקודה שבה חשבנו שאולי נוכל להביא את ההסכם לקו הסיום. פתאום אין אחד שמחליט, וזה הרבה קשה יותר לחלץ החלטה מחמאס. אז לכל הפעולות הללו יש השפעות שעליך לחשב".
לצד הביקורת על התנהלות ישראל, בלינקן גם תקף נחרצות את העולם ששכח מהר מדי מה קרה ב-7 באוקטובר וגם מי האחראי העיקרי למצב שאליו הגענו. "אחד הדברים שקצת הדהימו אותי לאורך כל הדרך היה שלמרות כל הביקורת המובנת מאליה על התנהלות ישראל בעזה, כמעט לא שמענו כלום מאף אחד מאז 7 באוקטובר על חמאס", אמר בלינקן. "למה לא הייתה אמירה בינלאומית פה אחד שעל חמאס להוריד את נשקו, לשחרר את החטופים ולהיכנע? אני לא יודע את התשובה לזה.
"ישראל הציעה בהזדמנויות שונות מעבר בטוח להנהגת חמאס ולפעילי חמאס מחוץ לעזה", ציין. "איפה העולם? איפה העולם שאומר 'כן, תעשו את זה, תסיימו עם זה, תפסיקו את הסבל של האנשים שאתם הבאתם'. שוב, זה לא פוטר מאחריות את ישראל מהפעולות שלה בניהול המלחמה. אבל כן צריך לשאול איך זה שלא ראינו גינוי מתמשך ולחץ גדול יותר על חמאס לעצור את מה שהוא התחיל ולסיים את הסבל של האנשים שהוא יזם".
בלינקן טען כי הוא מאמין שהמלחמה תסתיים פחות או יותר בתנאים שהציג ביידן בשנה שעברה. " אם לא תהיה לנו הזדמנות להתחיל לנסות וליישם את התוכנית להסכם הפסקת האש ושחרור החטופים בשבועיים הקרובים נמסור אותה לממשל טראמפ הנכנס והם יכולים להחליט אם להתקדם איתה", אמר.
כמו כן, ציין בלינקן, למרות כל מה שאירע בחודשי הלחימה הארוכים, "יש סיכוי לאזור אחר לגמרי עם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה ומדינות נוספות. ישראל השתלבה ביטחונית באזור, ומכיוון שזו תהיה דרישה לכל הסכם כזה, נוכל לבנות מסלול אמיתי למדינה פלסטינית". לדבריו, "נורמליזציה עם סעודיה יכולה לקרות מחר בהתבסס על העבודה שעשינו. זה מה שאנחנו נמסור. אבל זה דורש מהמנהיגים לקבל החלטות קשות, וזה מצריך להתגבר על הטראומה של שתי החברות, הישראלית והפלסטינית. זה הולך להיות החלק הקשה באמת".
