8,646 אובחנו אתמול (יום שני) כחיוביים לקורונה - המספר הגבוה מאז 1 בפברואר. מנתוני משרד הבריאות עולה כי אתמול נערכו כ-143 אלף בדיקות קורונה – מספר שיא של בדיקות מאז פרוץ המגפה. שיעור החיוביים ממשיך לעלות והוא עמד על 6.2%.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 926 חולי קורונה, 559 מהם במצב קשה. מדובר בעלייה של 31 חולים קשים חדשים לעומת המספר אתמול. מספר החולים הקשים המחוברים למכונות הנשמה ירד מעט והוא עומד על 89.
קצב ההתחסנות נותר גבוה, כשאתמול ניתנו כ-100 אלף מנות חיסון. 88,871 ישראלים קיבלו אתמול את מנת החיסון השלישית, 6,964 קיבלו את מנת החיסון הראשונה ועוד 4,575 את השנייה. בסך הכול 1,052,615 איש קיבלו את מנת החיסון השלישית. שיעור המתחסנים הגבוה ביותר בגילים אלה הוא בקרב בני 70 עד 79, שם שיעור ההתחסנות עומד על 68.5%. השיעור הנמוך ביותר הוא אצל בני 60 עד 69 – 51.3%. בינתיים 17.2% מבני 50 עד 59, שאותם החלו לחסן ביום שישי האחרון, קיבלו את הזריקה השלישית.
מהנתונים עולה עוד שלמעלה מ-69 אלף ישראלים קיבלו מאז תחילת החודש את מנת החיסון הראשונה. 14,131 מהם מתחילת השבוע. עם זאת, לפי משרד הבריאות – 1,015,000 ישראלים בני 12 ומעלה טרם הגיעו לקבל אפילו את מנת החיסון הראשונה.
מאז פרוץ המגפה נפטרו בישראל 6,694 חולי קורונה – 13 מהם אתמול. מתחילת החודש נפטרו בישראל 216 חולי קורונה, לעומת 52 ביולי, 8 ביוני, 34 במאי ו-168 באפריל. בחודש מרץ היה מספר נפטרים גבוה יותר – 453.
בישראל מעל 55 אלף חולים פעילים. 3,157 מהם מתגוררים בתל אביב, 2,456 באשדוד, 2,407 בנתניה, 2,103 בירושלים, 2,049 בראשון לציון, 1,946 בפתח תקווה, 1,565 בבאר שבע, 1,548 בחולון, 1,342 בחיפה, 1,320 באשקלון, 1,300 ברחובות, 1,019 ברמת גן, 981 בבני ברק, 970 בבת ים, 925 בחדרה ו-749 בקריית גת.
ועל חשיבות החיסון יעידו הנתונים הבאים, שמפרסם משרד הבריאות: בקרב בני 60 ומטה – שיעור החולים קשה ביחס ל-100 אלף תושבים גבוה כמעט פי 3 ממשרד הלא מחוסנים. בקרב בני 60 ומעלה השיעור גבוה יותר והוא עומד על פי כמעט 8 – 154.7 חולים קשים מתוך 100 אלף שלא התחסנו, לעומת 19.8 ל-100 אלף לאלו שהתחסנו.
בשל העלייה בתחלואה יש בישראל 44 ערים אדומות ו-41 יישובים אדומים, ביניהם: קריית ביאליק, גבעת זאב, דימונה, שוהם, קריית מלאכי, רכסים, קריית אתא, ערד, מודיעין עילית, עכו, מגדל העמק, קריית גת, אור יהודה, אופקים, חדרה, צפת, טבריה, קריית מוצקין, אשקלון, מודיעין מכבים רעות, אבן יהודה, לוד, רמלה, אלעד, יבנה, גבעת שמואל, נתיבות, בית שאן, רחובות, באר יעקב וכמה רבעים באשדוד. את צבע העיר שלכם תוכלו לבדוק כאן.
לימודים בזום בכיתות עם פחות מ-70% מחוסנים בערים אדומות
בדיון שכינס ראש הממשלה נפתלי בנט הוחלט אמש כי תלמידי כיתות ח' עד י"ב בערים אדומות שבכיתות שלהם פחות מ-70% מחוסנים - ילמדו בזום ולא בכיתה. זאת, על אף ההצהרות החוזרות ונשנות שהתלמידים ילמדו למידה פרונטלית בכל הארץ מ-1 בספטמבר - וההתנגדות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון לחיסונים בבתי הספר. את צבע העיר שלכם תוכלו לבדוק כאן.
לפי המתווה, תלמידי ח'-י"ב בערים אדומות, בכיתות שבהן היקף המתחסנים יהיה נמוך מ-70% - יעברו ללמידה מקוונת מרחוק. רף ההתחסנות יכלול תלמידים מחוסנים, מחלימים ובעלי תוצאת בדיקה סרולוגית (נוגדנים) חיובית.
בתוך כך, יותר מ-20 אלף מהחולים הפעילים הם תלמידים. אתמול אובחנו 3,358 תלמידים כחיוביים לקורונה ועוד 333 אנשי צוות. שיעור הבדיקות החיוביות בקרב התלמידים עמד אתמול על 7% ובקרב אנשי הצוות החינוכי על 7.9% - נתון גבוה מהממוצע הארצי. עוד עולה כי 59,240 תלמידים ואנשי צוות נמצאים בבידוד.
לפי משרד הבריאות, 555,033 תלמידים בני 12 ומעלה חוסנו בשתי מנות החיסון. למעשה, 23.1% מסך כל התלמידים במערכת החינוך מחוסנים, אך יש לזכור כי החיסון ניתן לבני 12 ומעלה ומי שצעיר יותר אינו יכול להתחסן ולכן האחוז נמוך.
לגבי כיתות א'-ז' צוין כי הן יפעלו על פי מתווה "מגן חינוך" - התוכנית לביצוע בדיקות דיגום יזומות ומחזוריות לגילוי קורונה בבתי הספר בקרב התלמידים. בהודעה לא צוינו גני הילדים, אבל אלו צפויים להישאר פתוחים גם בערים האדומות.
בתוך כך, מבצע הבדיקות הסרולוגיות שהחל בשבוע שעבר בבתי ספר במגזר החרדי, יורחב מיום ראשון לכלל המגזרים ויימשך עשרה ימים. מטרת הבדיקות, בקרב 1.6 מיליון ילדי גן בני 3 ומעלה ותלמידים עד גיל 12, לאתר ילדים שהחלימו מהקורונה ומחלימים סמויים שלא ידעו שהם חולים - במטרה לצמצמם בידודים.
הכשרות מקצועיות יבוטלו, אחים ואחיות יגויסו למאבק בקורונה
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הורה לעצור את קורסי ההתמחות במערך הסיעוד כדי לתגבר את מערכת הבריאות. במכתב ששלחה ד"ר שושי גולדברג, ראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, לשר הורוביץ, נכתב כי ההכשרה המקצועית של הסטודנטים לסיעוד בתחומים שבחרו להתמחות בהם תופסק לצורך תגבור הצוותים הרפואיים.
במכתב נאמר כי "מטרת ההפסקה היא תגבור מיידי של צוותי האחים והאחיות במערכת הבריאות לשם היערכות לתרחיש הייחוס להחמרה בהתפשטות התחלואה הנגרמת כתוצאה מנגיף הדלתא", כתבה גולדברג. לפי תרחיש הייחוס של משרד הבריאות, ב-10 בספטמבר יהיו 4,800 חולים מאושפזים, מהם 2,400 במצב קשה. גולדברג ציינה כי "נעשה כל מאמץ להשלים את ימי הלימוד החסרים במהרה ולעמוד בלוח הזמנים של הקורס ככל שתאפשר התפשטות התחלואה".
ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, אמר כי עדיין לא ברור בכמה אחים ואחיות מדובר וכיצד יחולקו. "אחות צעירה שעוד לא סיימה את ההכשרה שלה יכולה לסייע, אבל זה לא תחליף לצוות מקצועי. נצטרך לחנוך אותם וזה יקח זמן, זה מקצוע שהניסיון שצוברים עם הזמן מאפשר להיות עצמאי, לתת תרופות ולהפנות למחלקות המתאימות, מה שהם כנראה לא יוכלו לעשות על ההתחלה. זה יכול לסייע, אבל ברמה מוגבלת". דודקביץ ציין כי הצעד יפגע בהכשרת האחים והאחיות, והביע תקווה שהפער יוכל להיסגר בעתיד.
גלי וייס, סמנכ"לית הסיעוד והאחות הראשית במרכז הרפואי שערי צדק, טענה מצדה כי מדובר במהלך חשוב. "אין ברירה, אנחנו חייבים להפיק לקחים מגל לגל, וכשתרחיש הייחוס מדבר על יותר מ-100 חולים בכל בית חולים, זה אומר שחייב לתגבר את הצוותים". לדבריה, הכשרת האחים והאחיות מספיקה כדי לסייע לצוותים. "בעת הזו אני חושבת שהשיקול הוא נכון. כל עזרה היא מבורכת כך שחולי הקורונה וגם יתר המאושפזים בבית החולים יוכלו לקבל טיפול מקצועי וראוי. ייתכן שנראה את כמות החולים מתייצבת ולא נידרש בכל האחים והאחיות, ימים יגידו".
פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, בירך על היוזמה ואמר כי "אנחנו נמצאים בנקודה מכרעת בטיפול במגפה, ככל שמערכת הבריאות תהיה חזקה יותר כך היא תתן יותר גב לממשלה, ואולי נצליח להימנע מסגר נוסף". אפק ציין כי "הסיעוד מחזיק את הטיפול על גבו. חשוב שיהיו רופאים, אבל המחסור הגדול הוא באחיות ובאחים. לכן, גם אם הם פחות מנוסים וגם אם זה פתרון זמני, מאוד חשוב לנו לקבל תקני אחיות. ברור לנו שזה לא יהיה אותה רמת יעילות, אבל זה עדיף מאשר להיות במחסור בזמן שמספר החולים הקשים עולה".