אלו כנראה הולכים להיות הימים המשמעותיים ביותר במלחמה נגד חמאס עד כה. כפי שזה נראה כרגע, חמאס החליט להמר על כל הקופה, הקשיח עמדות במו"מ ובעצם מסרב להגיע להפסקת אש ושחרור חטופים לפני הרמדאן, בתקווה להבעיר את כל המזרח התיכון.
הארגון ובעל הבית שלו בעזה יחיא סינוואר, שהצליחו בשבעה באוקטובר יותר מכפי שציפו, אך נחלו כישלון חרוץ בצירוף חזיתות אחרות, מקווים שאת ההבדל יעשה הפעם חודש הרמדאן שיתחיל בעוד שישה ימים. כלומר, הצום, הקדושה, הר הבית (אל-חרם א שריפ) כל אלה יעשו את הקסם שלא הצליח לעשות חמאס לפניי כמעט חמישה חודשים ולמלחמה נגד ישראל יצטרפו חיזבאללה, ערביי ישראל וערביי הגדה. "התלכדות זירות" קוראים לזה במערכת הביטחון בישראל.
הכותרת
מי מפחד מהכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית? | נדב איל
25:50
כל אלה ישנו לראיית צמרת חמאס את תמונת המצב ויכפו על ישראל להגיע להפסקת אש מוחלטת בעזה. אולם ההימור הוא עצום. למעשה סינוואר, איש דתי שראה ב"פגיעה" באל אקצא לפני המלחמה כתירוץ ליציאה אליה, יודע שאם גם ברמדאן החזיתות האחרות לא יידלקו, הריי שגורלו של חמאס ושל רצועת עזה נחרץ. צה"ל ייצא למבצע ברפיח ובשאר האזורים שלא פעל בהם והמסגרת השלטונית והצבאית של חמאס תינזק באופן בלתי הפיך. פגיעה ביכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס באופן משמעותי, תסלול את הדרך לכניסתו של גורם שלטוני אחר- כזה שאם ישראל תרצה או לא תרצה - יהיה מזוהה עם הפתח והרשות ובכך תושלם תבוסתו של חמאס.
האפשרות האחרת שעומדת בפניי סינוואר, כלומר הגעה להסכם הפסקת אש ושחרור החטופים תמורת מאות אסירים פלסטיניים, משמעותה כנראה הישרדותו של הארגון. אולם סינוואר יודע שההישרדות כעת לא תאפשר לו באמת לטעון שניצח. הפלסטינים שינסו להגיע לבתיהם ברחבי רצועת עזה בהפסקת אש שכזו, יתקשו לזהות את העיר, השכונה והרחוב שבו התגוררו, לא כל שכן של הבית. ההרס העצום, המחיר הבלתי נתפס בחיים אדם בעזה, ידרשו ממנו להרבה מאוד תשובות שספק אם יש לו. אפילו שחרור של כמה מאות אסירים לא ירגיע את הרוחות ברצועה. ולכן נראה שסינוואר מחפש משהו גדול הרבה יותר, משהו שיאפשר לו לטעון שהוא הוא, סלאח א-דין אל איובי של זמננו, הצליח להביס את היהודים, לא פחות מזה.
סינוואר מונע מאידאולוגיה קיצונית דתית ומאמין שהרמדאן יעשה את השינוי ויצליח סוף סוף לעורר את הגדה המנומנמת חלקית, את "ערביי הפנים", כלומר אזרחיה הישראלים הערבים של המדינה, לפעול, אם לא בצורת אינתיפאדה המונית, אז בצורה של מאות פיגועים קשים בכל רחבי המדינה. זה התרחיש שסינוואר רואה לנגד עיניו והצרה הגדולה שיש במדינת ישראל מי שבפעולותיו מסייע לו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אם ממשלת ישראל תדבק בתכניתו של בן גביר למנוע כניסת ערבים ישראלים להר הבית במהלך הרמדאן, זה בהחלט יכול להוות הפתיל שידליק את הזירה הפנים-ישראלית וזו של הגדה המערבית.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןבינתיים בגדה ההסלמה נמשכת כל הזמן. אין כמעט יום ללא ירי או ניסיונות פיגועים. הרשות הפלסטינית אמנם מפגינה שליטה בחלק מהאזורים, אך בגזרות אחרות, טול כרם בראש ובראשונה וגם ג'נין, היכולת שלה מוגבלת. הרשות והפתח חזרו למרכז הבמה המדינית גם בהקשר של רצועת עזה ו"היום שאחרי". ברור כעת שאם מדינת ישראל אינה רוצה לכבוש את הרצועה לחלוטין ולהחיל שם שלטון צבאי, הרי שגורמים בפתח ו/או הרשות יהיו אלה שינהלו את הרצועה ביום שאחרי, לצד גורמים בינלאומיים. אולם עוד לפניי שמגיעים לשם מדינת ישראל צריכה לצלוח את הרמדאן בשלום. כבר כעת נרשמים מאמצים יוצאי דופן של חמאס חו"ל, לצד הציר האיראני שיעי, להבריח לגדה המערבית מהגבול המזרחי, נשק "שובר שיוויון". אמצעי לחימה שישנו את פני הלחימה בתקופה הקרובה ויהפכו את הגדה המערבית לזירת לחימה הרבה יותר מורכבת עבור צה"ל. רבים מהניסיונות הללו סוכלו אך אפשר לשער שחלקם לא. והתפרצות אלימה כוללת בגדה ברמדאן, תייצר לישראל בעיה ביטחונית לא קלה בוודאי כאשר במקביל מתנהלת מלחמה בעזה ולחימה בגבול הצפון.
