לקראת תחילת דיוני תקציב המדינה הודיעו הלילה (בין רביעי לחמישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, על סיכום לתוכנית רב-שנתית למערכת הביטחון ולצה"ל - לראשונה מאז 2015. התוכנית תתוקצב ב-68 מיליארד שקל לשנה, בהשואה לכ-60 מיליארד ב-2022 - כשהמטרה היא היערכות לתקיפה באיראן.
התוספת שקיבלה מערכת הביטחון תאפשר התקשרות רב-שנתית עם ספקים ומענה לפרויקטים מיוחדים שקשורים להיערכות ולמוכנות הצבאית מול איראן. את התוכנית הובילו הרמטכ"ל הרצי הלוי ומנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, שהתעקשו על תקציב רב-שנתי מתוך הבנה שהאיומים על ישראל הם ארוכי טווח. סיבות נוספות להגדלת תקציב הביטחון הן ההתייקרויות בגלל המלחמה באוקראינה, המשבר הכלכלי בעקבות תום מגפת הקורונה ועלייה במחיר חומרי הגלם. התקציב הרב-שנתי יאפשר למערכת הביטחון גם להתייעל, ולהשיג מחירים אטרקטיביים יותר מול ספקים.
במסגרת ההסכם, כך נמסר, יוסדרו נושאים הקשורים לשירות החובה, מודל שירות הקבע, שכר אנשי הקבע והפנסיות. להלוי היה חשוב לשפר תנאים של קצינים ואנשי קבע כדי לבחון את תופעת הפרישה ההמונית בשנים האחרונות, והתקציב החדש יכלול תמריצים להשארתם בצבא. השירות יקוצר בהתאם לתוכנית לתגמול לוחמים וינוע בין 28 ל-32 חודשים. לפיכך, חייל קרבי יקבל יותר שכר ושירותם של החיילים העורפיים יקוצר בתמורה - ללא הבדל בין נשים לגברים. עד היום "מענקי הרמטכ"ל" עלו, ועכשיו הנושא יוקפא, אחרי שבאוצר רצו להוריד אותו משמעותית.
בנוסף, התוכנית הרב-שנתית תכלול מתווה להסכם שכר לקצינים ונגדים, עם דגש על מפקדים מהמערכים הקרביים והטכנולוגיים, לרבות שיפור זכויותיהם בהתאם לתנאי המשק. "חוק יוקרת השירות" יקודם, ובמסגרתו יקבלו המשרתים בצבא הטבות מעוגנות בחוק.
סוגיית הפנסיות הצבאיות תוסדר וכלל המשרתים במודל פנסיה צוברת יהיו זכאים לקצבת פנסיה מגיל פרישה. בניגוד למצב היום, שבו פורש צה"ל מקבל פנסיית גישור עד גיל 67, הסכים הצבא לוותר: לפי ההסכם, עד גיל 60 יקבלו המשרתים בקבע פנסיה תקציבית, לרבות השלמות תקופת השירות, ולאחר מכן יקבלו פנסיה בהתאם לנתונים הקיימים בקרן. בתוך כך, יושק פיילוט מצומצם לבחינת מודל בו יוכל הקצין לבחור ביו פנסיה לבין העלאת שכר. הפיילוט יתקיים במערכים ספציפיים בלבד.
בחודש שעבר: ח"כ מהציונות הדתית נגד גלנט
(צילום: שמוליק דודפור, משי בן עמי)
במסגרת ההסכם הגיע לפתרון אחד המשברים הגדולים שהעיב על תפקודה של ממשלת נתניהו. ראש הממשלה חתם עם השרים גלנט וסמוטריץ' על מסמך הבנות באשר להעברת הסמכויות שנוגעות למנהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים ביהודה ושומרון לידיו של יו"ר הציונות הדתית.
לאחר פרסום ההסכם, צייץ סמוטריץ' בחשבון הטוויטר שלו כי הוא "שמח לקבל את האחריות האזרחית על ההתיישבות", והבטיח לוודא כי "אזרחי יהודה ושומרון לא יהיו יותר אזרחים סוג ב' תחת ממשל צבאי". הוא הוסיף כי יפעל לעצירת "ההשתלטות הערבית הבלתי החוקית" ביהודה ושומרון.
יו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר בני גנץ הגיב גם הוא להסכם: "האחריות להשלכות של פירוק צה"ל ומשרד הביטחון - על ראש הממשלה נתניהו. זו החלטה שתקרע את שרשרת הפיקוד, תפגע בביטחון אזרחי ישראל, ותפגע במעמדנו הבינלאומי. נתניהו הוא ראש הממשלה הראשון מאז קום המדינה ששם את הפוליטיקה מעל הביטחון. מכירת ביטחונם של אזרחי ישראל על מזבח הכניעה לקיצוניים בשל צרכים פוליטיים היא קו אדום שאסור שייחצה. תדע כל אם עבריה - שגורל בניה וביטחוננו הופקר בידיהם של פוליטיקאים חסרי אחריות".
