לקראת הידוק אכיפת התו הירוק משבוע הבא: "זו חתיכת אבן נוספת"
(צילום: נדב אבס, רועי עידן)
ראש הממשלה נפתלי בנט ובכירי משרד הבריאות החליטו אמש (יום ה') לאשר את הארכת ההגבלות בנמל התעופה בן גוריון למשך 10 ימים נוספים ועל שינויים במתווה "הכיתה הירוקה" כצעד מול החשש מהתפשטות זן האומיקרון. אחרי דיון סוער וחילופי דברים בין ראש הממשלה שביקש להחמיר את ההגבלות ובין נציגי משרד הבריאות שהתנגדו לכך, טוענים מומחים בתחום הקורונה כי אין סיבה להחמיר כעת את ההגבלות.
בינתיים, משרד הבריאות הודיע היום כי זוהו 14 מאומתים חדשים לזן האומיקרון בישראל - מתוך 35 בסך הכול. 24 מהמאומתים ששבו מדרום אפריקה, אנגליה, צרפת, ארה"ב, איחוד האמירויות ובלארוס. שישה מאומתים הם מגעים של שבים מדרום אפריקה ואנגליה, ועוד חמישה בקהילה. מתוך אותם 35 מאומתים, עשרה לא מוגנים - לא מחוסנים, מחלימים שעברה חצי שנה מההחלמה, ומחוסנים במנה שניה שעברה חצי שנה ממועד החיסון - ו-25 מוגנים. משרד הבריאות אמר כי קיים חשד גבוה ל-52 מקרים נוספים, שעדיין לא התקבלו תוצאות לגביהם.
ביממה החולפת אובחנו 589 ישראלים כחיוביים לקורונה. בסך הכול בוצעו כ-92 אלף בדיקות ושיעור החיוביים עמד על 0.65%. בחמשת הימים הראשונים של השבוע אובחנו 3,354 חיוביים לקורונה, לעומת 2,898 בימים ראשון עד חמישי בשבוע שעבר. מדובר בעלייה של כ-16%. במקביל, מקדם ההדבקה ממשיך לעלות והבוקר הוא עומד על 1.1 - דבר המעיד על התפשטות המגפה.
פרופ' סיריל כהן, מומחה למערכות החיסון מאוניברסיטת בר אילן, מציע כמה צעדים לצמצום התפשטות זן האומיקרון. "הזן כנראה לא בעייתי כפי שהכרנו עד עכשיו, ועדיין מחכים לראות שהוא באמת פחות קטלני. אם הוא מתפשט מהר, הוא יעמיס על מערכות הבריאות שלנו בכל מקרה. המידע מגיע לאט לאט ושתי מנות לא מספיק ושלוש מנות אולי כן ולכן יש לעודד מנה שלישית של חיסון. צריך גם להמשיך לאכוף את מה שהוחלט עד כה, אם כי אני לא יודע עד כמה התו הירוק ישפיע כי אנחנו לא יודעים עד כמה אנשים עם שלוש מנות חיסון יותר מוגנים. צריך לתת דגש על החוזרים מחו"ל ולבצע שלושה ימים אחרי החזרה בדיקה".
פרופ' כהן מתנגד להצעתו של ראש הממשלה בנט להטיל סגר על לא-מחוסנים, וטוען כי מדובר בפגיעה בחופש הפרט. לדבריו, "אני נוטה לכיוון של משרד הבריאות. אני חושב שכן צריך לעודד התחסנות כי זה אמצעי יעיל שיש לנו, אבל אנחנו לא יכולים להטיל סגר על אנשים לא-מחוסנים כי זה לא הליך חוקי זו ממש פגיעה בחופש הפרט.
"המסר שיצא ממשרד הבריאות, שאי אפשר לחייב אנשים להתחסן ושצריך להשאיר את ההגבלות הקיימות, זו הפשרה המתאימה בעיניי. מה שבנט מבקש זה לשלם מחיר כבד מדי. הבעיה שלנו בישראל זה לאכוף ולכן להחמיר בהגבלות זה לא הגיוני כי אנשים יתנגדו עוד יותר למה שקורה, ולכן אני לא מבין את הקו הקיצוני שלו. אם זה לעודד חיסון אני יכול להבין, אבל לא מבין את המשמעות הפרקטית של הבקשות".
המומחה אמר עוד כי הנתונים שמגיעים מדרום אפריקה וממדינות נוספות מראים כי זן האומיקרון מידבק ביתר שאת ולכן מוקדם מדי לחגוג את סיום הקורונה. לדבריו, "מדיווחים שמגיעים מכל מיני מקומות, כמו דנמרק אנגליה, רואים שההתפשטות של האומיקרון היא מאוד מהירה ויש כאלה שמדברים על הכפלה כל יומיים-שלושה. לגבי המחלה הקשה, צריך להבין שלוקח קצת יותר זמן להבין כי זה גם תלוי בסוג האוכלוסייה שנדבקת וגם בסטטוס החיסוני שלהם.
"עד שלא תהיה לנו את התמונה המלאה, קשה להגיד אם באמת האומיקרון גורם למחלה קלה יותר מאשר הזנים האחרים, ולכן אין ספק שאי אפשר להישאר שאננים מול עלייה מטאורית כזו. מצד שני, נראה שזה לא זן קטלני מדי, תוך הסתייגות של סוג האוכלוסייה שנדבקה שכוללת צעירים ולא-מחוסנים. צריך להיות זהירים. מוקדם מדי לחגוג ולהגיד שזה הווריאנט שישחרר אותנו מהקורונה, במיוחד לנוכח העובדה שרואים עלייה של ילדים מאושפזים בבתי חולים בדרום אפריקה. מה שמטריד אותי אותי אצל ילדים זה תסמונת פימס ולכן אם רואים וירוס שמתפשט מהר, גם אם הוא לא גורם למחלה, אצל ילדים עדיין יש את הסיכוי לפימס. צריך להתאזר בסבלנות, עדיין אי אפשר לחייך".
"כדאי לנקוט אמצעים כרגע"
פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, סבור כי ניתן להתרשם שההתפשטות של האומיקרון בשליטה ולכן אין צורך להחמיר בהגבלות. "כדאי לנקוט אמצעים כרגע בזמן שההתפשטות נמצאת בשליטה", אמר פרופ' מבורך. "ברגע שלא תהיה שליטה על ההתפשטות, זה יהיה כבר מאוחר מדי לנקוט אמצעים".
לדבריו, אין צורך לסגור את נתב"ג בעת הזאת, אך יש צורך לפקח עליו ביתר תשומת לב. "הכי חשוב לבצע מחקרים אפידמיולוגיים של אנשים שחולים כדי לזהות את מי הם הדביקו, איך אפשר לעצור את שרשרת ההדבקה ולמנוע מנשאים נוספים להגיע לנמל התעופה. לא צריך לסגור את נמל התעופה אבל צריך לעשות פיקוח מאוד אינטנסיבי וחמור ולתת יותר תשומת לב לטיסות שמגיעות ממדינות אדומות".
4 צפייה בגלריה
"הכי חשוב לבצע מחקרים אפידמיולוגיים של אנשים שחולים". פרופ' מבורך
(צילום: אלי מנדלבאום, אורי דוידוביץ' ואסי)
פרופ' מבורך טוען כי בקשתו של ראש הממשלה בנט להטיל סגר על לא-מחוסנים אינה מוצדקת. "המצב לא מצדיק סגר ללא-מחוסנים. בהחלט אפשר להגביל לא-מחוסנים מבחינת השתתפותם בכל מיני אירועים, אבל סגר זה לא אמצעי מידתי. אני מעריך שבנט רוצה ללכת לחומרה כדי שאם תהיה התפשטות של המגפה, הוא יגיד שעשה הכול. זה חלק מהאחריות הגדולה שלו.
"האומיקרון מאוד מידבק ויש לזה גם סימוכין ממדינות נוספות בסקנדינביה ובבריטניה", אומר פרופ' מבורך. ״מצד שני, הוא לא גורם למחלה קשה לפי שעה, רק שאנחנו לא יודעים אם זה בגלל שהוא באמת יוצר מחלה יותר קלה או שבגלל שיותר צעירים ומחוסנים נדבקו בו. יש דיווחים גם על הרבה תחלואת ילדים שהיא קלה מאוד אבל היא מתפשטת והסיבות לזה יכולות להיות רבות, בין היתר בגלל המצב באפריקה שהרבה ילדים לא מחוסנים. מוקדם להגיד שזו מחלה קלה, חסרים לנו עוד נתונים. בטח שמוקדם מדי להגיד שזה הזן שיסיים את המחלה".
פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, טוענת כי הדבר העיקרי שיכול למנוע התפשטות תחלואה זה חיסונים. "שכולם ילכו להתחסן ומיד. מי שלא קיבל את הבוסטר - שירוץ לקבל אותו כי האומיקרון משתולל בעולם והוא זן הרבה יותר מידבק ויש גם נתונים ראשונים שמעידים שמי שיש לו את הבוסטר מוגן הרבה יותר. אנחנו יודעים שהמנה השלישית עושה שינוי מאוד משמעותי מבחינת מערכת החיסון. מאוד יכול להיות שזה מה שיציל אותנו כרגע ממה שקורה באירופה".
פרופ' רגב הוסיפה כי צריך לתת דגש על הנעשה בנתב"ג ולשבים מחו"ל. לדבריה, "צריך להוריד את הדבר המצחיק הזה שנקרא 'מדינות אדומות' כי האומיקרון משתולל בכל העולם וכל מי שמגיע מחו"ל חייב להבין שהוא בסיכון וחייב להיבדק. אני לא בעד סגר אבל צריך להקפיד על כך שלא-מחוסנים ייבדקו".
