מאות בני אדם הגיעו הבוקר (ראשון) לחלוק כבוד אחרון למישל ניסנבאום, החטוף שנרצח על-ידי מחבלים בשבעה באוקטובר וגופתו חולצה מג'באליה לצד גופותיהם של החטופים חנן יבלונקה ואוריון הרננדס. בני משפחתו וחבריו פקדו את בית העלמין באשקלון, וספדו לו: "עשינו הכל כדי שכולם יכירו אותך. סליחה שלא הספקנו להחזיר אותך", אמרה בתו הבכורה חן.
הלוויתו של מישל ניסנבאום ז"ל
(צילום: תומר שונם הלוי)
בתו הוסיפה כי "בסוף השבוע ההוא היה טעם מר. מהשנייה שהמחבלים ענו לנייד שלך ידעתי שהחיים לא יחזרו. הילדים יגדלו ויזכרו איזה סבא גיבור אתה, שלא פחד מהמחבלים והציל אנשים בדרך. בזכותך הם כאן. אני אוהבת ומתגעגעת, תנוח. עכשיו אתה בבית".
אחייניתו איילה קראה בהלוויה לממשלת ישראל "להשיב את החטופים כמה שיותר מהר הביתה. בשבילנו זה נגמר". היא סיפרה כי "התפללתי שחטפו אותך חי, וקיוויתי שיגידו לי שלא סבלת. בחודשים האחרונים התחלתי לכתוב הספד ואז הוצאתי את זה מהראש, הייתה לי תקווה שתחזור. היית עבורי כמו אח גדול. היית דמות משמעותית. אתה כל כך חסר לי. כבר לא תהיה הראשון שמברך אותי ביום ההולדת. אני אוהבת אותך".
גם גרושתו מריאלה ספדה לו, והודתה "על המשפחה הנפלאה שבנינו יחד. על הילדות, על שישה נכדים ועל עוד אחד שבדרך. הם היו כל עולמך ויישארו כל עולמי. תודה על חברות לא אופיינית ועל תמיכה אינסופית. בעבודה קשה למדנו להתמודד עם כל מה שהחיים זימנו לנו, תמיד יחד. אני מבטיחה לך, כאן בפני כל האנשים היקרים שמלווים אותך ואותנו, אשמור על כל מה שבנינו. תמיד תישאר בליבי מישל".
דובר צה"ל מודיע על חילוץ גופות החטופים
(צילום: דובר צה"ל)
ב-7 באוקטובר, בעקבות מתקפת הטילים, יצא ניסנבאום לאסוף את נכדתו ממחנה צבאי ברעים, שם שהתה עם אביה הקצין. באותו הזמן, איש לא ידע על חדירת המחבלים. מישל לא הצליח להגיע אל נכדתו, ונחטף בעודו בדרך אליה. ב-7:23 בבוקר כבר ענו המחבלים לטלפון שלו. רק בחודש דצמבר נודע לבני משפחתו שנחטף, ומאז הם הביעו חשש כבד למצבו הבריאותי בשבי בשל מחלת הקרוהן שממנה סבל.
בשבע השנים האחרונות היה מישל מדריך ב"שביל הסלט" בתלמי יוסף. לפני המלחמה עבר הכשרה כמורה דרך, והתנדב כנהג אמבולנס במד"א. מארי שוחט, אחותו, סיפרה ל-ynet בפברואר האחרון כי בנותיו מכנות את המגעים לעסקת חטופים כ"רכבת הרים שעולה, עולה, עולה - ופתאום בום-טראח, יורדת ומתרסקת". בתו, חן, אמרה: "אלה ימים קשים, כמו רכבת הרים. זה שובר את הלב כל פעם מחדש".
