נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, הלכה היום (שני) לעולמה והיא בת 74. בחודשים האחרונים עמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקירת האסון בהילולה בהר מירון. היא הותירה אחריה את בן זוגה פרופ' אריה נאור ושני בנים, מיכאל ונפתלי. לווייתה תיערך מחר בשעה 12:00, בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
נאור נולדה באוקטובר 1947 בירושלים. היא למדה בגימנסיה העברית בירושלים ולאחר שירות בצה"ל למדה משפטים באוניברסיטה העברית. במהלך השנים גם לימדה מקצועות שונים באוניברסיטה.
ב-1972 הוסמכה כעורכת דין ובמשך כשבע שנים עבדה בפרקליטות המדינה. בינואר 1980 נבחרה לכהונת שופטת בבית המשפט השלום בירושלים וכעבור שמונה שנים קודמה לבית המשפט המחוזי בבירה. בבית המשפט המחוזי היא כיהנה בתפקיד אב בית הדין להגבלים עסקיים ובתפקיד אב הבית לחוזים אחידים. באוגוסט 2000 היא מונתה לסגנית נשיא לעניינים מנהליים.
ביוני 2001 מונתה נאור לכהונה בפועל כשופטת בבית המשפט העליון. במאי 2012 היא מונתה לכהונת המשנה לנשיא בית המשפט העליון ובינואר 2015 היא מונתה לכהונת נשיאת בית המשפט העליון. באוקטובר 2017 היא פרשה לגמלאות.
בשבוע שעבר הודיעה עיריית ירושלים על כוונתה להעניק לנאור את אות יקירת העיר ירושלים. "העיטור ניתן לשופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, על פעילותה בתחום המשפט, על קידום דיאלוג חוקתי עם הכנסת תוך שמירה על איזונים ראויים בין הרשויות", קבעה הוועדה שבוחרת את יקירי העיר רק בשבוע שעבר. כללי הענקת העיטור קובעים שגם אם הלכה לעולמה, מאחר ששמה הוגש בזמן שהייתה חיה - היא תיחשב ליקירת העיר. סגן ראש העיר יוסי חביליו, שהמליץ על נאור לקבלת האות, כתב במכתב ההמלצה כי היא "מופת של רדיפת הצדק והאמת. תמיד התרשמתי מהמקצועיות, היחס ההוגן והיושר שאין עליו עוררין".
בשנת 1999 הייתה נאור אחת השופטות שהרשיעו את השר אריה דרעי בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. נאור ישבה גם בהרכב השופטים בערעור של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס. נאור התייחסה למעמדו של קצב ואמרה כי "כולם שווים בפני החוק. כל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. עת עומדים הם בפני השופט, עירומים הם כביום היוולדם. כולם שווים בין שווים".
בין הפסיקות התקדימיות שבהן הייתה מעורבת נאור נמנית בין השאר ביטול חוק טל, שבמסגרתו נקבע כי גיוסם של בני ישיבות ש"תורתם אמונתם" יידחה. בפסיקה נקבע כי "אין קשר רציונלי בין האמצעי שננקט לבין מטרתו המוצהרת של החוק". נאור הייתה חלק גם מביטול החוק המטיל מיסוי על דירה שלישית, בשל פגמים שנפלו בהליכי החקיקה, והייתה גם מהפוסקים על דחיית "חוק החרם", שבו נקבע כי אפשר להגיש תביעת נזיקין נגד מי שקרא לחרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל.
נאור גם הייתה מעורבת בפסילת התואר "סגן שר במעמד שר", בעקבות עתירה נגד מינויו של יעקב ליצמן לסגן שר הבריאות בממשלתו של בנימין נתניהו, מפני שהתואר מעולם לא עוגן בחקיקה, והייתה חלק מהפוסקים על פסילתה של ההנחיה הגורפת מאסירים ביטחוניים להירשם ללימודים באוניברסיטה. נאור גם הייתה מעורבת בפסיקה שהותירה על כנה את הרחקתה של ח"כ חנין זועבי מהכנסת בגין התבטאויותיה על-רקע חטיפת שלושת הנערים ומבצע צוק איתן. לפסיקה קדמה החלטה של ועדת האתיקה של הכנסת.
פסק דין מפורסם נוסף של נאור נגע לחוק למניעת הסתננות. בפסק הדין נקבע כי שהייה של מבקשי מקלט במשך 20 חודשים במתקן חולות היא לא מידתית, וכי יש לבטל את החוק. בפסק דין נוסף קבעה נאור כי אסור להחזיק במתקני כליאה מסתננים שמסרבים להיות מגורשים למדינה שלישית.
נאור עסקה גם לא מעט בנושאי דת ומדינה וקבעה בפסק דין תקדימי כי התנאי להכרה בגיור שנערך בחו"ל הוא שהגיור נערך בקהילה יהודית מוכרת ולאו דווקא על ידי קהילה אורתודוקסית. בפסיקתה האחרונה בתור נשיאת העליון, דחתה נאור בקשה לדיון נוסף בבג"ץ המרכולים - ולמעשה אישרה כי מרכולים בתל אביב ימשיכו להיות פתוחים גם ביום המנוחה.
בטקס הפרישה שלה מבית המשפט העליון ביקשה נאור לשמור על הפרדת הרשויות, ולאפשר לרשות השופטת לעשות את עבודתה. "אני מאמינה כי בשבתו של השופט על כס השיפוט הוא אינו מבקש להנחיל ואסור לו להנחיל את תפיסת עולמו וערכיו. אנחנו מכבדים את הכנסת, אבל על רשויות השלטון האחרות לכבד את עצמאותו של בית המשפט ואת חובתו להגן על מיעוטים", אמרה אז.
היא הוסיפה: "מדינת ישראל יכולה להתגאות בעצמאות שופטיה, שאין עליהם מורא זולת מוראו של הדין. אולם אין להתייחס לעצמאות השיפוטית כאל דבר מובטח וברור מאליו; עלינו לשמור עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".
רק אתמול, בדיון האחרון שניהלה במסגרת ועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון, אמרה נאור: "כשיצאנו לדרך ביחד, השאיפה הכי גדולה היא למנוע אסון בעתיד מאחר שאין מחלוקת על זה". חברי הוועדה מסרו כי "בתקופה האחרונה התמסרה לעבודת הוועדה ולחקר האסון הקשה, וראתה בה שליחות מן המעלה הראשונה בעשייה למען הציבור, כפי שנהגה כל חייה. הייתה שופטת בכל רמ"ח איבריה, עד יומה האחרון. חברי הוועדה וצוות הוועדה המומים ומשתתפים בצער המשפחה".
בנט: "אדם של אנשים"; שקד: "חברתי האהובה"
ראש הממשלה נפתלי בנט ספד לנשיאת העליון לשעבר וכתב: "ברוך דיין האמת. קיבלתי בצער רב את הבשורה על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר. נאור הייתה משפטנית מוערכת אשר מאחוריה שנים ארוכות של עשייה. בפסיקותיה הקפידה לשמור על האיזון המתבקש בין ערכיה השונים של החברה הישראלית, ועל חיזוק אופיה הלאומי והציוני של מדינת ישראל. מעל הכל, היא הייתה אדם של אנשים. נעימת הליכות, מתייחסת בכבוד לכל אדם ומקפידה לומר את דבריה בשלווה. דבריה היו דברי חכמים, ובנחת נשמעו.
"שיחתנו האחרונה, עם הגשת דו"ח הביניים של ועדת החקירה לאסון מירון בראשה עמדה, התקיימה בטלפון. מרים נקטה משנה זהירות בתקופת הקורונה אך לא ויתרה על עמידה במשימה החשובה שהוטלה עליה. על קצה המזלג, זה מלמד יותר מכל על דמותה ועל דרכה. הי זכרה ברוך".
נשיא המדינה יצחק הרצוג הוסיף: "מדינת ישראל מרכינה את ראשה עם לכתה בטרם עת של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת מרים נאור. השופטת נאור תיזכר בקורות ישראל כמלכת הצדק וכאחת מהענקיות במשפט הישראלי– נבונה, ידענית ורגישה, חזקה ועצמאית, אשר ליבה לא גבה גם בשבתה בערכאות הגבוהות ביותר.
"מיכל ואני זכינו להכיר באופן אישי אותה ואת בעלה אריה באירועים ומפעלים רבים. ברמה המקצועית, זכיתי להכיר אותה בפעילותה כשופטת, שם נוכחתי מקרוב בכושר השיפוט המדהים וחדות המחשבה שלה, ביושרה הקיצונית ובמחויבות שלה ל'צדק צדק תרדוף' ו'צדק לכל', שאפיינו את דרכה. גם הציבור נחשף למעלותיה ביתר שאת כשעמדה לאחרונה בראש ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון. תנחומיי הכנים לאהוב ליבה פרופסור אריה נאור ולכל משפחתה, מוקיריה ואוהביה".
יו"ר האופוזיציה נתניהו: "לשופטת נאור הייתה מחוייבות עמוקה למדינת ישראל ולעולם המשפט, לו תרמה רבות במהלך חייה. בבית הוריה היא התחנכה על ערכים של שליחות ומצוינות, ערכים שהיו נר לרגליה במשך שנים. רעייתי שרה ואני זוכרים בחום את פגישותינו הנעימות בבתינו בהן יכולנו לעמוד על אישיותה הייחודית ועל הקשר העמוק שלה עם אריה, שותפה לחיים רבי מעש. יהי זכרה ברוך".
שר המשפטים גדעון סער ספד לנאור, ואמר: בשורה קשה עם פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת מרים נאור. שופטת בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, שעשתה את כל הדרך מבית משפט השלום ועד לפסגה. שופטת ומשפטנית מעולה, אנליטית, יסודית, חרוצה, שולטת בפרטים".
גם שרת הפנים, איילת שקד, נפרדה גם היא מנאור שעבדה לצדה כשהייתה שרת משפטים: "קיבלתי בצער רב ובהלם את הידיעה על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס וחברתי האהובה. לכל תיק שהונח לפתחה של מרים היא הגיעה בדעה נקייה, ולא הותירה אבן אחת בלתי הפוכה. תודה שהקדשת את חייך למדינת ישראל. פועלך ייחרט לנצח בדברי הימים של מדינת ישראל. אהבתי אותך מאוד".
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, מסר כי "יחד עם כל תושבי ירושלים, אני מרכין ראש בצער על פטירתה של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר גברת מרים נאור, תושבת העיר. לפני כמה ימים שוחחנו והודעתי לה בהתרגשות על זכייתה בפרס יקירת העיר ירושלים. היא שמחה והתרגשה וסיפרה על החשיבות של העיר בעיניה. את ההוקרה על פועלה תקבל בשמה משפחתה וזכויותיה ישמרו בליבנו"
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, צייץ בטוויטר: "פסיקותיה ודבריה של הנשיאה נאור קידמו את מדינת ישראל רבות לאורך השנים. ואף עלינו, הפוליטיקאים, היא הרעיפה חוכמה כשפסקה כי ״המוסר וטוהר המידות אינם ניתנים לחלוקה על פי שיקולים פוליטיים".
ברשות השופטת מסרו כי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נשיאי ושופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, מנהל בתי-המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, וכל שופטי ישראל לדורותיהם ועובדי הרשות השופטת משתתפים באבלה הכבד של משפחת נאור.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, הוסיף: "השופטת נאור הייתה אישה פורצת דרך, שופטת מוערכת בבית המשפט ונשיאת בית המשפט העליון ה-11, כאשר בחודשים האחרונים לחייה עמדה בראשות ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. השופטת נאור קידשה את ערכי היושר, השקיפות והצניעות בשעה שהנהיגה את הרשות השופטת. במסירותה ובדאגתה למדינת ישראל, נתנה הנשיאה נאור דוגמה ומופת לשוויון ההזדמנויות ולעליונות שלטון החוק במדינת ישראל, יהי זכרה ברוך".