בחורף ,2020בעל כורחו, הפך ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי לפנים של ההצפות ששטפו את המדינה. תמונתו עומד ברחוב בעירו, כשהמים מגיעים לו כמעט עד החזה, כיכבה בכל כלי התקשורת וברשתות החברתיות, ועזרה לחדד את המודעות למפגע שתופס תאוצה בשנים האחרונות כתוצאה משינויי האקלים.
בעוד שסכנת ההצפות בנהריה, שבה זורם נחל הגעתון הייתה ידועה, כעת הוד השרון מאיימת לנשל ממנה את תואר ונציה הישראלית. בשטחה של העיר זורמים ארבעה ערוצי נחל שמתנקזים לירקון, וכוכבי (,(41 דור חדש וצעיר של ראשי ערים, מסביר מה קורה כשמפלצות בטון מתגרות בטבע, תוך שהוא מותח ביקורת על גופי התכנון בארץ. "בשנה שעברה ירדו אצלנו 130מ"מ גשם בפרק זמן קצר שחשפו בעיות רבות, לא רק בתשתיות ובניקוז העירוני, אלא בכל ניהול מי הנחלים בארץ", הוא אומר ל"ממון".
"ניסו לאלף את הנחל"
"בזמנו, בהוד השרון הסיטו לצרכי בנייה את תוואי הזרימה של נחל הדר כדי להקים שכונות קוטג'ים ואת קניון עזריאלי-מרגליות על תוואי הנחל. בחלק מסוים הכניסו את הנחל למעין צינור, ניסו ל'אלף' את הנחל. המים שהגיעו בכמויות לא 'הסכימו' לזרום בצינור ושאפו לעבור בנתיב הטבעי שהם מכירים – מה שהציף את השכונות. גם השנה יש הצפה שם, אבל לא באותו קנה מידה. בשני העשורים האחרונים כיסו את את הקרקע בבטון. היהירות התכנונית גרמה לחשיבה שאפשר לכופף את הטבע".
עברה שנה, המדינה לא הסיקה מסקנות? משהו השתנה במדיניות?
"המדינה עושה קולות שהיא מבינה את המשמעות של הסטת נחלים מנתיבם הטבעי. אבל האבסורד הוא שמול קניון מרגליות, שנבנה כאמור על הנחל וסבל מהצפות, המדינה רוצה עכשיו להקים תחנת מטרו ממש בתוך תוואי הנחל. ההתעקשות על המיקום היא הזיה. אני מתנגד לכך באופן נחרץ, והנושא מונח כעת לפתחה של הוועדה לתשתיות לאומיות. אם בסופו של דבר המדינה תנצח ותקום מול הקניון תחנה בעלות של מיליארד שקל, הם לא יוכלו להגיד 'לא ידענו'. רק לפני שנה המקום כולו עלה על גדותיו. כשהעליתי את הטיעון בדיון של הוועדה לתשתיות, התשובה של נת"ע הייתה: 'הבעיה של הנחלים קשורה לרשות המקומית, שהיא תפתור את נושא הניקוז'. אם התחנה תאושר זאת רשלנות פושעת והמשך טעויות העבר כשניסו לשלוט בנחל על ידי שינויי זרימה".
מה אתה עשית בעיר למניעת הצפות, ומהו לדעתך הפתרון ברמת המדינה?
"אחרי האירוע בשנה שעברה, קיבלתי החלטה להשקיע בנושא ההצפות. צריך להבין, התכנון של מערכות הניקוז בארץ נעשה לפי מודל של אירועי קיצון פעם ב-20 או 50שנה. אני ראש עירייה שלוש שנים, וכבר היו לי שני אירועי ניקוז של פעם ב-100 שנה. למדתי בעצמי את הנושא, הפכתי ממש להידרולוג. תדירות אירועי הקיצון רק עולה וגוברת. עכשיו כל חורף אנחנו לפני אירוע קיצון. ההיערכות הממשלתית לנושא עדיין בחיתוליה. נעזרנו בגופים הקיימים שמלאים ברצון טוב, כמו רשות הניקוז והנחל, אבל מבחינת תקציבים אין להם הרבה יכולות לעזור. הפתרון הנכון בעיניי הוא שהמדינה תקים גוף ארצי כמו הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שקיבל סמכויות מעל גופי התכנון השונים.
"התכנון של מערכות הניקוז נעשה לפי מודל אירוע קיצון של פעם ב–50 שנה. אני ראש עירייה שלוש שנים, וכבר היו לי שני אירועים של פעם ב–100 שנה. למדתי את הנושא בעצמי, הפכתי ממש להידרולוג"
"כך צריך גם בנושא ההצפות, כי לא מספיק שאני אביא פתרונות בתחום שיפוטי: נחל עובר מספר רשויות. אמנם אצלי מתרחשת ההצפה, אך מקור הבעיה יכול להיות ברשות אחרת. לי יש נחל שמתחיל בקלקיליה וחוצה את כל מרחב המועצה האזורית דרום השרון עד שמגיע אליי. אני צריך פתרון משותף עם הרשויות מסביבי, למרות שרק אני המוצף.
"ניהול שיטפונות כמשאב"
בזמן ההצפות בכפר חב"ד: אחד התושבים שט על סאפ
"בשנה האחרונה השקעתי בתוספות למערכת הניקוז בעירי, הגדלנו את יכולת קליטת המים בצינורות. יצרנו אגם השהיה קטן ליד נחל הדר שהציף, אבל פתרון יסודי מחייב התערבות של רשויות נוספות. המדינה הקימה לפני חצי שנה צוות מנכ"לים בראשות מנכ"ל רה"מ, שנועד להניע תכנון וביצוע של ויסות והשהיה של נחלים בעת אירוע אקלים קיצון. יש תוכנית מתאר שמקודמת בנושא, אבל זה לוקח יותר מדי זמן, כי עושים אותם במסלול האיטי המקובל. זה ייקח שנים, את האירוע אפשר לנצח רק עם גוף עוקף בירוקרטיה, לפחות בערים הצמודות לנחלים. בנוגע לפגיעה של הבנייה בחלחול המים באדמה, יש תקן ירוק ויש דרישות מינימום. אצלי בעיר מאוד מקפידים על זה".
בעקבות אותן הצפות קשות בחורף שעבר הקימו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, ורשות הטבע והגנים את "אגמא" – מרכז ידע לאגני היקוות, ונחלים, שיאפשר למקבלי ההחלטות לצבור ידע בנושא משבר האקלים והשפעתו על תחום המים. זהו פרויקט ראשון מסוגו לאיסוף מידע ופיתוח ידע בתחום המים והנחלים בישראל.
ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות, אמון על הפרויקט. "הקמת אגמא תהווה מסגרת לשיתופי פעולה ותהפוך את האתגר העצום של הצפות ושיטפונות להזדמנות שבה פועלים כל הגורמים יחד", מציין אטינגר. "הקמת אגמא הולכת יד ביד עם הקמת צוות המנכ"לים להכנת תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות, שהוקמה ביוזמת שר החקלאות. אגמא תגבש תוכנית אסטרטגית לניהול ושימור נחלים, ומתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות".
עד כמה חמורה בעיית הניקוז?
אטינגר: "בתהליכי התכנון בעבר 'שכחו' את בעיית הניקוז, ולכן כעת הרבה פרויקטים של פיתוח תקועים בגלל שנדרשים פתרונות ניקוז. לדוגמה, העתקת הפעילות של חיל האוויר משדה דב לחצור תקועה בשל בעיית ההצפה באזור. בחורף שעבר הוצף שם האנגר למטוסים. פרויקט בנייה באור יהודה על נחל איילון תקוע למרות שאושר שם בינוי, כי נדרש קודם פתרון לסכנת ההצפה של הנחל. גם תמ"א 38בעייתי כי נותנים ליזמים לבנות עד קו האפס ולא נותר שטח לחלחול המים.
4 צפייה בגלריה
ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות. "שכחו את בעיית הניקוז"
(צילום: עוז מועלם)
"בכל העולם יש תושבים ליד נחלים ונהרות שנחשבו הקרקעות הטובות ביותר. לונדון בנויה על גדות נהר התמזה ופריז על הסיין. אבל היום העולם מבין שמה שעשו בעבר - הכנסת ערים לתוך תעלות בטון – היא טעות. הבינוי המואץ ושינויי האקלים הפכו שטחי אדמה מחלחלים לאטומים, והמים נאלצים לזרום על פני השטח אל תוך הנחל שלא מסוגל להכיל את הכמות. הגישה הנוכחית היא לנהל את השיטפונות כמשאב ולא כמטרד. היום אנחנו ניגשים לניהול סיכוני שיטפונות בצורה אחרת. במשך שנים נהריה, לדוגמה, ניסתה לפתור את ההצפות בפתרונות ניקוז בתוך העיר. היום הגישה היא 'בואו נדאג שיגיעו פחות מים לעיר, על-ידי בניית אגני ויסות מחוץ לעיר'.
"דיוני התקציב נעשים בקיץ, לך תשכנע בשיא החום את האוצר שיש בעיה של שיטפונות. חסרים מאות מיליוני שקלים"
"הרעיון הוא לאפשר באירוע קיצון למים להיקוות באגנים מיוחדים ואז לווסת את זרימתם לעיר. בקריית אתא, בה בנו את שכונת נאות אפק על נחל נעמן, החליטו לשקם את הנחל ולהרחיב אותו – כך הציבור נהנה מאתר טבע וגם הניקוז השתפר. מוסדות התכנון דורשים כיום מהיזמים להביא פתרונות ניקוז, אך לצערי אין עדיין חוק מחייב שאוכף על היזם פתרונות בתחום. עד היום כל יזם עשה מה שהוא רוצה. אנחנו דורשים ממינהל התכנון שיהיה תקן מחייב ליזמים בנושא בעיית החלחול באדמה ספוגת הבטון. יש היום חומר קשוח דמוי בטון בעל יכולות חלחול".
אז מהו הפתרון המוצלח לדעתך לניקוז בשכונות ליד נחלים, כמו אלו שקמות באור יהודה או קיימות בקריית אונו?
"לחייב את היזמים או את הרשויות להפריש שטחי ציבור לטובת פארקים שימוקמו במקום נמוך יותר מתוואי הנחל וישמשו גם כאגן ניקוז. במקרה קיצון, הפארק יוצף ולא שכונת מגורים".
אתה מרגיש שיש אוזן קשבת לדרישות שלכם?
"משרד החקלאות אחראי על רשות הניקוז וחוק הניקוז. עד לפני שלוש שנים לא הקשיבו לנו והתעקשנו לשכנע שהנושא חשוב. דיוני התקציב נעשים תמיד בקיץ, לך תשכנע בשיא החום את האוצר שיש בעיה של שיטפונות. התקציב של רשות הניקוז היה 50 מיליון שקל בלבד, עד שהגיעו בשנה שעברה השיטפונות בנהריה, בבסיס בחצור והאסון בשכונת התקווה. עכשיו העלו את התקציב ל-150 מיליון שקל, אך הצורך האמיתי הוא במאות מיליונים. באוגוסט 2021 הממשלה קיבלה החלטה לראשונה להקים תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות. הפעם הראשונה שכל בעלי העניין יושבים סביב שולחן אחד, כולל רשות המקרקעין ומשרד השיכון. הם אמורים להגיש מסקנות ותוכנית עבודה בנושא".
אתה אופטימי לגבי שינוי מדיניות?
"אני אופטימי. שמח שיש כבר שינוי, עד לפני שלוש שנים בכלל לא הקשיבו לי, עכשיו לפחות מקשיבים. אנחנו לוחצים לחוקק חוק בנושא".
