שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע בצהריים (חמישי) כי "הנחה את הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, להשלים את התחקירים על אירועי 7 באוקטובר" עד לסוף החודש הבא. "תעביר אליי את כל התחקירים שכבר הושלמו", אמר. לדברי כ"ץ, "חובת צה"ל לסיים את התחקירים בהקדם כדי להציג אותם בפני המשפחות והציבור בישראל, ולצורך הפקת הלקחים והסקת המסקנות הנדרשות".
בנוסף, שר הביטחון העביר מסר לרמטכ"ל כי לא יאשר מינויי אלופים חדשים לצה"ל עד שיקבל לידיו את התחקירים. "שר הביטחון צריך ללמוד ולהבין את משמעותם והשפעתם האפשרית על המועמדים לקידום", נכתב בהודעה מטעם לשכתו.
הדד-ליין שהציב שר הביטחון לרמטכ"ל מגיע על רקע התעקשותה של הממשלה שבה הוא חבר שלא למנות ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדל והאסון, כששרים וחברי כנסת רבים מתבטאים בחריפות נגד הקמתה, ואף מתחייבים שהמהלך לא ייצא לפועל. בנוסף, ב-ynet נחשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם הצעת החוק שתאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
רק לפני שלושה שבועות הרמטכ"ל הלוי מתח ביקורת חריפה על שר הביטחון, לאחר שנודע לו מהתקשורת על החלטתו החריגה של כ"ץ להקפיא את המינויים של שני קצינים בכירים בצה"ל כדי לבחון את עומק הקשר שלהם לאירועי 7 באוקטובר, ואת תפקודם במהלך המלחמה. "מינוי קצינים לתפקידים אינו פריווילגיה, כי אם חובה פיקודית ומבצעית", כתב אז הרמטכ"ל באיגרת שהופצה למפקדים בצה"ל.
הלוי, שהיה מהראשונים במערכת הביטחון שלקח אחריות על מחדל צה"ל בטבח רמז גם על התפטרות בתום התחקירים: "תחקור אירועי 7 באוקטובר הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. הוא נעשה בכובד ראש ובכאב רב, בראש ובראשונה כדי להשתפר וללמוד. בתום התחקירים נקבל גם החלטות אישיות ונממש את האחריות על המפקדים - ממני ומטה".
כשבוע לפני הביקורת של הלוי על כ"ץ, הודיע הרמטכ"ל על סבב המינויים הנרחב והמשמעותי ביותר מפרוץ המלחמה. בין היתר הוחלט כי אלוף-משנה במיל' א' יועלה לדרגת תת-אלוף וימונה למפקד יחידה 8200, אחד התפקידים החשובים והרגישים ביותר במערכת הביטחון. עוד הוחלט כי אלוף-משנה אפרים אבני ימונה למפקד חטיבת הצנחנים, אף על פי שהתחקיר לגבי תפקודו בפרוץ המלחמה טרם סוכם ופורסם. יומיים לאחר מכן פורסם כי שר הביטחון החליט להתערב ולהקפיא את מינוי השניים. ל-ynet נודע כאמור כי השר החליט על הקפאת המינויים מבלי שעדכן מראש את הרמטכ"ל.
מוקדם יותר היום, אלוף פיקוד הצפון אורי גורדין, שנחשב למועמד לתפקיד הרמטכ"ל, נשאל על עתידו האישי, והיכן הוא רואה את עצמו בעוד שלוש שנים. אלוף הפיקוד השיב: "מעייניי ומחשבותיי נמצאות בפיקוד הצפון ובמשימותיו ובתושבי הצפון". כשנשאל גורדין באופן ספציפי על הלשכה בקריה, השיב: "לא. טוב לי בפיקוד הצפון. מאוד טוב לי".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המתפקד גם כשר נוסף במשרד הביטחון, גיבה את כ"ץ בהצבת הדד-ליין, ומסר: "החלטת שר הביטחון כ"ץ להנחות את הרמטכ"ל להשלים את התחקירים על 7.10 ועד אז להקפיא מינויים חדשים ראויה, ומהווה שינוי מרענן וחיובי לעומת המדיניות של גלנט, שינוי שדרשתי לא פעם בשנה האחרונה. צריך לבנות מחדש את הפיקוד הבכיר של צה"ל ולמנות רק מפקדים התקפיים שלא היו חלק מקונספציית ההכלה וההבלגה".
גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חיזק את כ"ץ, ומסר: "מגבה את חברי שר הביטחון ישראל כ"ץ על ההחלטה ההגיונית והנכונה לא לאפשר מינויים בצה"ל עד אשר צה"ל ישלים את התחקירים על אירועי 7 באוקטובר. הגיעה העת להחלפת כל דור הקונספציה בצה"ל. יש שר ביטחון בירושלים".
מנגד, יו"ר מפלגת הדמוקרטים וסגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן, מתח ביקורת על החלטתו של כ"ץ, וטען כי "עסקן פוליטי לא יכול להיות שר ביטחון. עסקן פוליטי יכול ויהיה שר ההשתמטות. איזה סגנון עלוב, שר ההשתמטות מאיים על הרמטכ"ל".
גם שר הביטחון לשעבר בני גנץ ביקר את החלטת כ"ץ, ואמר: "שר הביטחון צודק בכך שראוי שהתחקירים של צה"ל יושלמו, ומינויים של אלופים צריכים להיעשות באופן מצומצם וממוקד עד שכך יהיה. אבל אי-אפשר לקבל החלטה כזו, כשהיא באה מממשלה שמקדמת חוקי השתמטות ומקבלת החלטות של חיים ומוות, בלי למנות ועדת חקירה ממלכתית. ממשלה שמפנימה שזו אחריותה שלא יקרה שוב אסון כמו ב-7.10, חייבת לוודא שכל הנסיבות שהובילו אותנו לשם, גם מחוץ לשדה הצבאי, ייבדקו עד תום. חברי השר כ"ץ, שנינו למדנו אצל הרב דרוקמן ז"ל - 'נאה דורש, נאה מקיים'".
