מימון שמילה באולם בית המשפט, היום
(צילום: רפי קוץ)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך הבוקר (ב') דיון נוסף במשפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. הדיון עוסק בתיק 4000 בו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. היום מעיד במשפט שוב מימון שמילה, המשנה למנכ"ל במשרד התקשורת, בין היתר על הבקשה למיזוג בזק-יס. בדיון הקודם סיפר כי לא ידע על הקשר הלא פורמלי בין המנכ"ל דאז ועד המדינה כיום שלמה פילבר לבזק ואמר כי כשגילה זאת "הרגיש מאוד פגוע". לדבריו, "נעשו דברים מאחורי הקלעים ולא סיפרו לי עליהם".
עורך דינו של נתניהו, בועז בן צור, העלה טענה בדיון שהחוקרים טענו שנתניהו הסיר סעיף בחתימה על עסקת בזק-יס בעצמו. אך שמילה סתר את הדברים, וטען כי הציגו לו מצגים לא נכונים.
שמילה: "בחקירות החוקר נתן לי להבין שכאילו מדובר בסעיף 7, עד כדי כך שהגעתי בלי המסמך ושלחנו את זה במייל, ואז מישהו מלשכת נתניהו שלח את זה בלי הסעיף ופעל מאחורי גבי".
בן צור: "הטענה שנתניהו הסיר סעיף בחתימה היא קשקוש, נכון?".
שמילה: "כן".
בן צור: "בהמשך החוקרים מתחילים להראות לך כמה אפשרויות ומתחילים לערער אותך. נכון?".
שמילה: "כן".
בן צור: "ואחרי זה אתה חוזר הביתה ועובר על המיילים שלך ומבין שהוצגו לך מצגים אחרים ממה שחשבת. יש לך את החומר לעבור ולבדוק שאולי מישהו הוריד סעיף כזה או אחר? אתה הרי שומר אצלך את כל החומרים".
שמילה: "נכון. אחרי שעברתי על החומרים וראית את המצב שלחתי לחוקר חמישה מיילים ואמרתי לו שלא כך הוא מצב הדברים".
בן צור: "אני רוצה לדעת מה כן היה בפגישה שלך עם נתניהו וחשוב לדעת מה כן היה במעמד החתימה. תאשר לי שבחודש יוני 2016 מתקיימת ישיבה האם לאשר את המיזוג או לא".
שמילה: "נכון. אם לאשר בתנאים או לא".
בן צור: "בסופו של דבר מתקבלת החלטה פה אחד על ידי כל חברי המועצה להמליץ על המיזוג פה אחד. באותו יום אחרי המועצה אתה נוסע לירושלים להיפגש עם נתניהו כדי לחתום על המיזוג. אתה נוסע להחתמה כי פילבר באותו הזמן נמצא בחו"ל".
שמילה: "כן".
בן צור: "שואלים אותך בחקירה האם ראש הממשלה דיבר איתך על הסכם בזק-יס ואתה עונה שלא. רק ביום החתימה שאישר את המיזוג שטחת בפניו את התהליך שקדם לחתימה. בן היתר כתבת לפילבר במקום אחר שנתת לנתניהו הסבר מפורט".
שמילה: "הנחתי בפניו את ההסכם שהוא אמור לחתום עליו. הסברתי לו והראתי לו את האישורים מהגורמים השונים, שקיבל את אישור ועדת ההגבלים ועוד".
בן צור: "הצגת בפני נתניהו את המזכר של המחלקה המשפטית לשינוי אישור החזקה בחברת בזק. בסעיף 12 במזכר נכתב תחת עמדת גורמי המקצוע כי מבחינתם אין מניעה לאשר את הבקשה. בסעיף 17 נכתב: 'לאור כל האמור לעיל כי אין מניעה משפטית לאשר את הבקשה', ואלה החומרים שהצגת בפני נתניהו. בחקריה נוספת שלך ברשות לניירות ערך שואלים אותך האם הצגת את המסמך לראש הממשלה ואתה אומר: 'הוא שאל מי בדק את זה, אמרתי לו שהלשכה המשפטית בחנה את הנושא לעומק'".
שמילה: "נכון".
בן צור: "כל הדיונים שהיו עם שמעון ארן והבעיות עם סעיך 7 וכהנה לא הוצגו בפני נתניהו, נכון?".
שמילה: "נכון. רק התוצאות הסופיות".
שמילה בעצם טען בדיון קודם שברגע שפילבר אמר להאיץ את אישור העסקה סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות, הגורם המקצועי במשרד, וגם יועמ"שית משרד התקשורת לשעבר דנה נויפלד - היה נראה לפעמים שהם אופזויציה לפילבר.
בן צור: "מה הייתה ההבנה שלך?".
שמילה: "חלק מהחברים שלי במשרד - אני מרגיש מאוד לא נוח שנראה שמישהו מנסה לשים מקלות בגלגלים. יש פתאום העסק הזה של אישור המיזוג הוא תהליך שלא רצו אותו במשרד. הרן וגם דנה. התחלנו לפורר את העסק הזה. פתאום העסק הולך לאישור והתחושה שלי היא שלא יראה כאילו אני מאשים את חבריי, אבל הם עשו לי תרגילים כמו שעשה לי החוקר. יצא פה כאילו לא הצגתי לראש הממשלה את הדברים. הראתי לו הכל והוא חתם. מתבצעים פה תהליכים שהם לא נקיים כמו שצריך לעבוד במשרד".
בן צור הראה במהלך הדיון מסמכים שונים והציג לשמילה את הפער בסעיף החסר במסמך של המיזוג שעליו חתם נתניהו. שמילה אישר כי הפער בסעיף נולד משגגה של טעות טכנית. בן צור המשיך והראה לו אסמכתאות ותכתובות שאישרו שמדובר בשגגה, ושואל אותו איך הרגיש אחרי שבדק במסמכים והבין שהחוקרים ניסו להטעות אותו ולהוביל אותו לכיוון שהיה ניסיון מוכוון לחתום על המסמך מיזוג ללא הסעיף.
שמילה השיב שכעס על כך. "הרגשתי רע, הוליכו אותי שולל. ניסו להוציא ממני דברים שלא היו. זה מאוד צרם לי והפריע לי. זה לא נעים. בית המשפט צריך לקחת את זה בחשבון". בן צור הוסיף ש"פה עוד מדובר באדם שיש לו איך לבדוק את המידע. אבל אם זה היה אדם אחר? בלחץ של החקירה? החוקרים פה הטעו אותו".
בן צור: "נמשיך למייל השלישי - 'אינו נוגע לעניין המיזוג'" .
שמילה: "זה המסמך הנוסף שהבאתי לחתימה שאילתא בנושא הדואר".
בן צור: "במייל הרביעי מה ששלחה ענת ויסלר לנאווה מלשכת ראש הממשלה".
שמילה: "כל התחושה בחקירה שלי הייתה שמחפשים את הראש".
בן צור: "איזה ראש?".
שמילה: "ראש הממשלה".
לפי האישום, בין הנאשמים נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ', מי שהיה יו"ר בזק ובעלי האתר "וואלה", נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח". במסגרת אותה מערכת יחסים הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם.
נטען כי כדי לממש את הנחיית נתניהו, שהיה גם שר התקשורת, להיטיב עם בזק, פעל שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשרות ומקורבו של נתניהו, לקידום ענייני אלוביץ' במשרד. בין היתר אושרה עסקת בזק-יס - שהייתה שווה הון עתק לאלוביץ'. עד כשבוע לפני אישור העסקה ב-2015, העמדה המקצועית במשרד, שבה סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות היה הגורם המקצועי, הייתה כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום "רפורמת השוק הסיטונאי".
באישום נטען כי בשל הנחיית נתניהו, וכדי להביא לאישור העסקה במהירות ובמועד הדרוש לאלוביץ', פעל פילבר מול לבאות כדי שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים. בנוסף פעל פילבר בעניין זה מול המשנה למנכ"ל המשרד, שמילה. זאת, מבלי שגילה להם שהוא פועל במטרה להיטיב עם הנאשם אלוביץ' בהתאם להנחיית נתניהו ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו. העסקה אושרה זמן קצר אחרי כניסת פילבר לתפקיד בדד-ליין הדרוש לבזק.
מאז נכנס פילבר, כך סיפר שמילה בדיון קודם, הוא דיבר על "דחיפות" העסקה. הוא סיפר כי המנכ"ל הטרי נסע לחו"ל וביקש "שאקח את זה כמשימה ואסייע להביא את זה לשלמות עד 'תאריך היעד'. כשפילבר עבד מולי הוא הבהיר שצריך לטפל ולרוץ עם זה קדימה, להגיע ל'תאריך היעד' בזמן".
