מצניעים את השפה - ואת ה"ישראליות": אלפי ישראלים מבלים ומטיילים באיסטנבול גם אתמול (שלישי), חרף אזהרת המסע החריגה וקריאתו של שר החוץ יאיר לפיד ש"לא לטוס" לטורקיה. בניגוד לימים רגילים, שבהם קל לזהות את התייר הישראלי גם מקילומטרים, היה קשה לשמוע עברית בשדרות איסתיקלאל המפורסמות ובבזאר הגדול.
בחודש האחרון, נציין, כולל בימים האחרונים ממש, אזרחים ישראלים שטיילו בטורקיה ניצלו מפגיעה איראנית. אנשי ביטחון ישראלים, בשיתוף המועצה לביטחון לאומי ושב"כ הצליחו לעלות על ניסיון הפגיעה ולהצילם. הם התקשרו לישראלים שהיו בטורקיה, בעיקר באיסטנבול, והזהירו אותם. "אל תזוזו, יושבים עליכם איראנים, באים לחלץ אתכם", נאמר לחלק מהם. באותו רגע נשלחו כוחות לשטח כדי לחלץ את הישראלים, שנלקחו לשדה התעופה, חלקם אפילו השאירו את המזוודות שלהם במלון.
כך למשל זוג צעירים בני 24 ניצל ברגע האחרון. לפי הערכות האיראנים הגיעו אליהם, לאחר שפרסמו ברשתות החברתיות את מיקומם. בעקבות כך, כוחות איראניים עקבו אחריהם, והם חולצו. לפי ההערכה, בעוד חוליה אחת שפעלה בשירות משמרות המהפכה נעצרה, ישנה חוליה אחרת שככל הנראה עדיין מסתובבת בשטח. בחוליה מעורבים אזרחים איראנים וטורקים. הרשויות בטורקיה מודעים להימצאות החוליה בשטח, ויש מצוד אחריה.
ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס אמש לראשונה לחשש מפיגוע איראני מחוץ לארץ, כנקמה אולי על חיסולים ומקרי מוות מסתורים שמיוחסים לישראל ברפובליקה האיסלאמית, ואמר כי ישראל לא תהסס להפעיל את עוצמתה "בכל מקום בעולם": "זרועות הביטחון של מדינת ישראל עושות הכול כדי לסכל פיגועים אלו, ולנטרל מראש את שולחיהם ואת שולחי שולחיהם".
ישראלית שמתגוררת בהולנד והגיעה בימים האחרונים לטורקיה סיפרה ל-ynet: "אני לא מדברת כאן עברית כדי שלא יזהו אותי". היא ביקרה בבית הכנסת "נווה שלום" שליד שכונת בשיקטאש. הוא נחשב לאחד האתרים היהודיים הפופולאריים בעיר שנמצא במרכז מתויר ליד השכונה, אך אתמול היה שקט יחסית.
בעיתון הקהילתי "סאלום" (שלום) שמודפס בטורקית מזה עשרות בשנים, לא היה אזכור במהדורתו האחרונה למתיחות הביטחונית. "שמענו על זה אתמול בערב, זה מדאיג אבל כאן יש לנו הגנה קבועה", אמרה המדריכה והמוכרת במקום, אליו עבר המוזיאון היהודי המרשים, סמל לקהילה יהודית מפוארת שידעה פיגועים קשים בעבר.
בדיקת הדרכון, מצלמות אבטחה חיצוניות ופנימיות, דלת ברזל כבדה וכפולה בכניסה וכמעט שום סממן יהודי בחזית, היו כאן עוד לפני ההתרעה הנוכחית. בפנים היה ניתן לספור עד הצהריים על שתי ידיים את כמות המבקרים. נברשת הענק הודלקה רק בשעת בוקר מאוחרת, ואולם התפילה שיווה מקום של קדושה והוד, לצד שקט קודר.
צעיר בלגי שהתנדב בעבר בקיבוץ נאות סמדר ולא שמע על ההתרעה היה המבקר הראשון, ואחריו הזוג מהולנד. "איסטנבול יפה, אבל בבקשה אל תפרסם את התמונה שלי שצילמת", ביקשה ממני. לאולם המרכזי של בית הכנסת הכניסה חיים ושמחה לפתע משפחה ישראלית שהגיעה בהרכב מלא. בני המשפחה הגיעו לטיול שורשים בן שבוע, "מגדה לגדה", והם יבקרו בכל מקום מרכזי בעיר האסייתית-אירופית.
את המשפחה הובילו בגאווה הסבא והסבתא רבא, מזל ויעקב אשכנזי מבת ים. הם עלו מאיסטנבול בסוף שנות ה-70, אבל הזיכרונות והגעגועים הציתו ביניהם ויכוח כבר בהתחלה - על השאלה באיזה בית כנסת התחתנו כאן, לפני 63 שנים, בימים אחרים לגמרי. תוך שהם מעלים זיכרונות, מתרפקים על הנוסטלגיה וגם מתפללים, הנינים שלהם מתרוצצים בין הרגליים, משכיחים לכמה דקות את נורות האזהרה שמהבהבים מעבר לקירות.
"אתמול בקניון צ'בחיר לא לקחתי סיכון וכיסיתי את הראש בכיסוי בסגנון ערבי, ליתר ביטחון", סיפרה הנכדה שלהם, שהגיעה עם ילדיה הקטנים מיישוב בעוטף עזה. יעקב הדגיש: "לקחנו מיניבוס מסודר ונהג קבוע מהבוקר עד הערב ואנחנו אומרים לנכדים לא לדבר בעברית בקול רם. בינינו אנחנו מדברים טורקית. זה כבר פעם חמישית שלנו לפחות מאז שעלינו כאן אז למה שנפחד?".
חתנם הוסיף: "אם ממשלת ישראל כל כך בטוחה שיהיה כאן פיגוע נגד ישראלים אז שישלחו לכאן ארבעה מטוסי ג'מבו וימליצו לישראלים לעלות עליהם מיד לארץ. שלשום במסעדה פגשנו משפחה ישראלית נוספת ששקלה לחזור ובדקה כמה זה עולה, סביב 400-300 דולר לכרטיס לאדם בנוסף ליתר העלויות. למשפחה זה המון".
דקות לאחר שעזבו את בית הכנסת, דלקה בו הנברשת הגדולה. כיתת בית ספר שהגיעה מהעיר בורסה נכנסה לאולם התפילה. תלמידי התיכון צילמו את הקישוטים וספרי התורה, והקשיבו בשקיקה להסברי המדריכה. "בתי ספר תיכון רבים מביאים לפה את התלמידים שלהם, זה לא חובה אבל כאן אין נער מוסלמי שלא לומד על ההיסטוריה היהודית העשירה של העיר וגם על הקשר הנוכחי החזק. אנחנו אומרים לתלמידים שפוליטיקה בצד אם הם שואלים על הקשר לישראל", אמרה לי המורה שלהם, מוסלמית דתיה.
במלון בו התארחתי במרכז העיר, ליד כיכר טאקסים, דיווח פקיד הקבלה שיש ברשותם כבר מאות הזמנות מישראלים לחודשיים הקרובים - ללא ביטולים. "אנחנו קבועים במלון הזה, כבר מכירים אותנו וטיילנו פה בלי חששות", ציינה ישראלית שפגשתי בלובי. "הכל עובר כאן חלק, ונחזור כרגיל לפי התוכנית ביום חמישי הביתה".
על אף ששידרה "עסקים כרגיל", היא הודתה כי משפחתה בארץ לחוצה: "אתמול בערב כאשר התחילו ההודעות המלחיצות מהארץ מהחברים והמשפחה שדרשו שנחזור מיד, זה ביאס קצת ופגע במצב הרוח. אם מתכננים מראש את הטיול, דואגים למדריך מורשה ומוכר ובמידת הצורך גם סוגרים הסעה צמודה מראש, אין ממה לחשוש".
בבזאר הגדול שבעבר השני של הבוספורוס, היה קשה להשחיל סיכה. המוני תיירים מכל העולם, גם ממדינות כמו לבנון ואיראן, גדשו כל פינה בסמטאות המקורות שעולות לגבעה עמוסת צריחי המסגדים. חלק מהסמטאות משמשות פה כשוק פעיל מאז המאה ה-17. גם כאן הישראלים היחידים שזיהינו דיברו בשקט יחסי.
"ועדיין, למרות שהשארנו את תיק הגב במלון, שמנו כובעים ודיברנו באנגלית, חלק מהמוכרים כאן כאילו הריחו אותנו מרחוק וצעקו לנו 'שלום שלום' בעברית, כמו בשווקים ההם באנטליה בשנות התשעים", סיפרה עליזה מנתניה, שהגיעה עם בעלה מורדי לחופשה קצרה, "הגענו לכאן בעיקר בגלל השופינג ובמקומות סגורים אני מרגישה יותר בטוחה. אחרי 20:00 לא יצאנו מהמלון. הזמנו את החופשה לפני חצי שנה", סיפרה.
"נחזור לארץ עמוסים בבגדי מותגים בחצי מחיר, בבשמים מקוריים מוזלים וכן גם בדברים יומיים כמו דאודורנטים שעולים פה שקל וחצי, תכשירי שמפו וסבון. ישראל היא מדינה מצורעת מהבחינה הזו והדרך לשבור את יוקר המחיה היא לנפוש ולקנות הכל במקומות כאלה. פראייר מי שקונה או נופש בארץ, אז למה שנחתוך מכאן?", תהתה.
גם בבזאר הגדול הטורקים לא לוקחים סיכונים. המדינה שידעה בעשור האחרון פיגועי טרור רצחניים וניסיון הפיכה שכמעט צלח, מציבה מאבטחים עם מגנומטרים בכניסות לחללים העתיקים מאבן בבזאר הגדול, ונוכחות משטרתית מוגברת מורגשת בכל אתר תיירותי. חלק מהשוטרים מתמודדים עם בעיות מסוכנות אחרות שקיימות כאן: טיפוסים מפוקפקים שמושכים תיירים לסמטאות צדדיות, ל"בילוי" שמסתיים לרוב בסחיטה או בשוד אלים. איסטנבול רק בראשית עונת הקיץ בעידן שאחרי מגפת הקורונה, ונראה שדבר לא יעצור את שטף התיירים שגודש אותה - גם לא מקרב אלו שמגיעים מישראל.
פורסם לראשונה: 22:11, 14.06.22