אחרי שהדיון הלילי על תקציב המדינה לשנת 2024 הסתיים ללא הצבעה, בצל התנגדות נרחבת של שרים שדרשו עוד תקציבים למשרדיהם, הממשלה התכנסה שוב במהלך היום - והתקציב אושר. אחרי אישור התקציב בממשלה, יש לאשרו גם בכנסת.
ההצבעה על התקציב בשלכת רה"מ בירושלים
(צילום: דוברות רה"מ)
הישיבה נמשכה כ-26 שעות. שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד, בהם בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר ויפעת שאשא ביטון. גם שר התקשורת שלמה קרעי הצביע נגד, וטען שהקיצוצים במשרדו הם "חסרי אחריות". כדי לממן את התוספת לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הקיצוץ הרוחבי של כל המשרדים הוגדל ל-5%. ברגע האחרון הצליח בן גביר להפוך קיצוץ של מיליארד שקל בתוספות שהובטחו תחילה למשרדו לתוספת של 2.275 מיליארד שקל, שגרמו להגדלת הקיצוץ הרוחבי מ-3% ל-5%. כך קוצצו למעשה תקציבים שהובטחו למשרדי ממשלה שונים כתוספת.
משרד האוצר מסר כי התקציב עומד על כ-582 מיליארד שקל, ומשקף גידול של כ-70 מיליארד שקל במסגרת ההוצאה. עוד צוין כי עדכון התקציב מעגן גירעון חזוי של כ-6.6% תוצר לשנת 2024, וכולל התאמות בסך של כ-20 מיליארד שקל ב-2024 וב-2025.
ההצעה כוללת את תיקון התקציב והוספת עשרות מיליארדים לצרכים הביטחוניים והאזרחיים של המלחמה - מעטפת שלמה למשרתי המילואים, ללוחמים ולבני משפחותיהם בהיקף של תשעה מיליארד שקל לתוכנית "מתגייסים למילואים". כמו כן, ההצעה כוללת מיליארדי שקלים לחיזוק החזית האזרחית בצעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש בשלושה מיליארד שקל, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד.
"כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית נוכח הוצאות הלחימה הגבוהות, תקציב כלל משרדי הממשלה הופחת כדי לתמוך בצעדים המאזנים. כמו כן, הממשלה אישרה כמה צעדים להגדלת הכנסות המדינה: הטלת צמצום שימוש במזומן, מיסוי רווחי הבנקים, צמצום נסועה, וכן והפחתת יום הבראה לעובדים שכירים במסגרת הסכם עם ההסתדרות", מסר משרד האוצר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר טרם ההצבעה: "הגענו להסכמה, ונעביר עכשיו תקציב חשוב מאוד. זה תקציב המלחמה, שדואג גם לצרכים של משרתי המילואים שלנו, למשפחות שלהם, לעצמאים ולמשרדי הממשלה ולצורכי הציבור. אנחנו מגדילים את תקציב הבריאות, ומוסיפים לו מיליארד שקל לבריאות הנפש - צורך גדול וחשוב. מגדיל את תקציב החינוך, תקציב הרווחה, תקציב ביטחון הפנים, אבל קודם כול - דואג להגדלת תקציב הביטחון, שהוא פשוט חיוני לניצחון וגם לעתיד שלנו".
הוא הוסיף: "אני רוצה להודות לשר האוצר ולצוותו ולשרי הממשלה שנתנו כתף כאן. אנחנו דואגים גם לצרכים רבים ומגוונים, ואני יודע שגם נדרשה הקרבה לא קטנה ואני מאוד מודה לכם על ההתייצבות הזאת, נכנסתם מתחת לאלונקה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ציין: "ביום הזה, חברים, יש לי דבר אחד בלבד להגיד - אנחנו משנים את סדר העדיפויות. אנחנו כאן יושבים סביב שולחן הממשלה בירושלים, ולוחמינו ומפקדינו נמצאים בצפון, בדרום וביהודה ושומרון בלחימה בלתי פוסקת. שינינו את סדרי העדיפויות כדי שידע כל מילואימניק, וכל לוחם, ותדע משפחתו, שיש ממשלה שעומדת מאחוריו שדואגת לו למעטפת שלמה. אנחנו לא נרפה מהדאגה שלנו אליהם כי זו חובתנו. הם המנוע והרוח של העם הזה, עד לניצחון".
הוא סיכם: "אנחנו נותנים מענה למלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, ומטפלים בשלל אתגרי הכלכלה באחריות. אני מודה לראש הממשלה על גיבוי מלא, אני מודה לכל חבריי השרים על שיח ענייני, מעמיק, מכובד ובעיקר אחראי, זה שמבין את גודל השעה, יודע להיכנס מתחת לאלונקה, ולהביא לעם ישראל רוח גדולה, אחדות, ניצחון, והמשך צמיחה ושגשוג".
לאחר אישור התקציב, מסר המחנה הממלכתי: "ראוי היה אם בפתח הישיבה, היו מכריזים כל השרים על מהלכים שיציגו דוגמה אישית לציבור, לפני שאנו דנים בצעדים שיכבידו עליו. דרשנו - ואנו עדיין דורשים - הקטנה משמעותית של משרדי הממשלה, הקפאת החוק הנורבגי ושכר חברי הכנסת וקיצוץ משמעותי יותר בכספים הקואליציוניים.
"התוכנית שהוצגה אינה משקיעה מספיק במנועי צמיחה, אינה כוללת הקמת 'מנהלת תקומה' עבור תושבי הצפון, כפי שראוי היה לעשות מזמן, וחמור מכך - היא אינה משקפת שינוי סדר עדיפויות יסודי נדרש ומתעלמת מההשלכות הכבדות של המלחמה. עוד לא מאוחר לגלות אחריות לאומית בעת הזו ולעשות את התיקונים הנדרשים, לפני ההצבעה על התקציב במליאת הכנסת".
התקציב החדש לשנת 2024 הוא הגדול בתולדות המדינה. כאמור, הגידול העצום נובע מהצורך להגדיל בעשרות מיליארדי שקלים את תקציב הביטחון, לפצות את המפונים והעסקים ולהעמיד סכום של תשעה מיליארד שקל לטובת כספים שיועברו לחיילי המילואים השנה. התקציב החדש כולל בתוכו גירעון שיא של 6.6% מהתוצר, לאחר שרק בחודש מאי האחרון תחזית בגירעון בתקציב עמדה על 0.8% מהתוצר.
הממשלה אישרה אומנם את עדכון תקציב המדינה לשנת 2024 בעקבות הוצאות המלחמה, אך צפוי שבדיונים בכנסת עד למועד האחרון לאישור התקציב לפי חוק, 19 בפברואר, עוד יוכנסו שינויים בסעיפים שונים. אם התקציב לא יאושר בקריאה שלישית בכנסת עד 19 בפברואר, יבוצע אוטומטית קיצוץ רוחבי של 68 מיליארד שקל בתקציבי כל משרדי הממשלה, ללא אפשרות לערער על כך.
אחד המאבקים הגדולים שצפויים בכנסת יהיה סביב ההחלטה להעלות את שיעור המע"מ באחוז אחד בינואר 2025. הממשלה אישרה בהחלטתה שגם בשנה הבאה יימשכו קיצוצים שעליהם הוחלט השנה, וכי לצד 7.2 מיליארד השקלים שיתווספו בצד ההכנסות, יהיו עוד 20 מיליארד שקל לתקציב שנת 2025, שיאושר במלואו עד ל-31 בדצמבר השנה.
טרם ההצבעה, מאז שעות הבוקר, עבדו במשרד האוצר כדי לנטרל את ההתנגדויות השונות לתקציב. שרי המחנה הממלכתי, שאינם מחזיקים במשרדים, התכוונו אז להתנגד לתקציב בגלל סדר העדיפויות של הממשלה - אך היו גם שרים מהקואליציה "המקורית" שהתכוונו להצביע נגד אם תנאיהם לא ייענו.
כך, שר החינוך יואב קיש הודיע ש"הצליח לצמצם" במאות מיליונים את היקף הקיצון שתכנן האוצר בתקציב משרדו, ואמר גם ש-280 מיליון שקלים יופנו למפונים בצפון ובדרום בחצי השנה הקרובה. "מנענו קיצוץ כואב ולא רציונלי בתקציב משרד החינוך", אמר, וטען כי כעת הקיצוץ יעמוד על 300 מיליון שקלים - במקום 860. תקציב ההשכלה הגבוהה, לדבריו, לא יקוצץ.
התנגדות אחרת הייתה של השר בן גביר, שתקף בחריפות את שר האוצר סמוטריץ' ואת אנשי האוצר, וטען כי הם רוצים לקצץ "מיליארד שקל" בתקציב המשטרה. לבסוף התפרסמה הודעה מטעמו שלפיה בוטל קיצוץ של 469 מיליון שקל, ובן גביר טען גם שהסיכום הקודם בין הצדדים על תוספת של תשעה מיליארד שקלים יישמר. ב-ynet נחשף בעבר כי טענותיו של בן גביר על התוספת הזו אינן נכונות. בנוסף טען בן גביר שהשיג שני מיליארד שקלים נוספים לתקציב משרדו, מעבר לתשעה.
מוקש אחר שיצטרכו לנטרל כעת הוא המחלוקת בין שרת התחבורה מירי רגב לשר הביטחון יואב גלנט, סביב הקמת שדה תעופה בנבטים. אתמול סיכמו אנשי התחבורה והאוצר על הקמת שני שדות תעופה משלימים ברמת דוד ובנבטים, אך גלנט - שהתנגד גם בעבר לשדה בנבטים - עומד על התנגדותו. הסיבה היא שמשמעות המהלך היא שהשדה יחולק בין טיסות צבאיות לאזרחיות. נציין כי ממילא סיכויי ההקמה של שדה כזה קלושים.
פורסם לראשונה: 13:41, 15.01.24
