משרד ההגנה של פינלנד הודיע אמש (יום ד'), יממה בלבד לאחר שאושרה ההצטרפות של המדינה לנאט"ו, על הסכם לרכישת מערכת ההגנה האווירית הישראלית "קלע דוד", שמיועדת להגנה מפני טילים לטווח בינוני עד ארוך.
3 צפייה בגלריה
שיגור מיירט של "קלע דוד" בניסוי ב-2015, ודגל פינלנד. זנחה את הניטרליות הצבאית בגלל הפלישה לאוקראינה
(צילום: צבא ארה"ב, shutterstock)
במשרד ההגנה הפיני מסרו כי עלות רכישת המערכת מהיצרנית, חברת רפאל, תעמוד על 345 מיליון דולר, וייתכן כי רכישה נוספת תיעשה בעתיד בהיקף של עוד 236 מיליון דולר. בהודעה צוין כי העסקה דורשת אישור מממשלת ארה"ב, שהמערכת פותחה בשיתוף עמה.
"הרכישה הזו תעניק לצבא הפיני יכולות חדשות ליירוט יעדים בגובה רב. במקביל אנחנו ממשיכים בשאיפותינו לפתח את יכולות ההגנה של פינלנד", מסר שר ההגנה הפיני אנטי קאיקונן, כשברקע האיום שהשמיעה מוסקבה בעקבות הצטרפות הלסינקי לברית הצפון-אטלנטית.
קיאקונן הזכיר בדבריו "סביבה ביטחונית חדשה", כשהוא מתייחס כמובן לפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה - פלישה שהובילה את פינלנד לזנוח את המדיניות הצבאית הניטרלית שבה נקטה במשך עשרות שנים, מדיניות שאותה נקטה בשל העובדה שהיא חולקת גבול עצום עם רוסיה (1,340 ק"מ).
לפי הדיווחים מדובר בעסקת הייצוא הראשונה אי-פעם של מערכת "קלע דוד", שפותחה במשותף על ידי חברת רפאל וחברת ריית'און האמריקנית. המערכת, שכונתה בעבר "שרביט קסמים", נכנסה לשירות מבצעי בישראל ב-2016 ומיועדת כאמור ליירוט טילים בטווח בינוני עד ארוך.
לעומתה, מערכת כיפת ברזל מיועדת ליירט טילים לטווח הקצר, ואילו מערכת חץ 3 מיועדת ליירוט טילים לטווח רחוק יותר. לצד אלה ממשיכות לפעול סוללות הפטריוט הוותיקות, שמיועדות להפיל מטוסי אויב מאוישים ובלתי מאוישים.
פינלנד, שהגישה את בקשת ההצטרפות שלה בעקבות המלחמה באוקראינה, הפכה שלשום לחברה ה-31 בנאט"ו, אחרי שבקשתה אושרה על ידי כל שאר החברות – כולל טורקיה שהעמידה קשיים בדרך לאישור הסופי. ההצטרפות של הלסינקי נחשבת למכה פוליטית ואסטרטגית עבור נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שבמשך תקופה ארוכה גינה את ההתרחבות של נאט"ו וההתקרבות שלה לגבולות רוסיה.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר שלשום כי מדובר באירוע היסטורי שהינו תוצאה ישירה של הפלישה הרוסית לאוקראינה (שלא חברה בנאט"ו). הוא הוסיף כי הברית הצבאית תוודא שגם שבדיה - שהגישה את בקשת ההצטרפות שלה יחד עם פינלנד - תהפוך לחברה. שבדיה ממתינה לאישורן של שתי חברות - טורקיה והונגריה.
בקרמלין הגיבו בחריפות להצטרפות של פינלנד, ואמרו כי מוסקבה תחזק את יכולותיה הצבאיות באזורי הגבולות עם חברות נאט"ו. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר כי צירופה של פינלנד לנאט"ו פוגע בביטחון רוסיה, ובמסר מאיים להלסינקי הוסיף שרוסיה תהיה חייבת לנקוט צעדים שיבטיחו שביטחונה יישמר.
