בבית משפט השלום בראשון לציון התקיים אחר הצהריים (ראשון) הדיון בבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" וכלי תקשורת נוספים להסיר את איסור הפרסום מעל פרשת המסמכים הסודיים שבה מעורב דובר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהמשך עבר הדיון לדלתיים סגורות, לפני החלטת השופט בנושא.
לפני דיון זה, בית המשפט האריך ביומיים את מעצרו של אותו דובר, שחשוד בהעברת המסמכים לעיתון הגרמני "בילד" ולכתבים ישראלים. המשטרה ביקשה להאריך ב-8 ימים את מעצר כלל החשודים, אנשי כוחות הביטחון. עורך דין אחד מהם טען כי מרשו שוחרר. הערב: ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ יישאו הצהרה משותפת על הפרשה.
קרובי חטופים בדיון בהסרת צו איסור הפרסום בפרשת המסמכים
(צילום: עידו ארז, שילה פריד )
עוד על הפרשה:
לפני הדיון בהסרת הצו, התקיים דיון בהארכת מעצרם של החשודים בפרשה. לטענת עורך דין אחד החשודים מרשו שוחרר, בעוד שבית המשפט האריך כאמור ביומיים את מעצרו של הדובר בלשכת נתניהו. למרות הצהרות נתניהו שיצטרף לעתירה בבקשה להסיר את צו הפרסום, הוא לא הגיש שום בקשה כזאת. במקביל לדיון בפרשה, נצפו דובריו של נתניהו - יונתן אוריך ועופר גולן - יוצאים ממשרדו של עו"ד עמית חדד שמייצג את רה"מ במשפטו. לדבהירם, בנושא שאינו נוגע לפרשה וקשור לחשדות להטרדת עד המדינה פילבר ב-2019.
החשודים עצמם לא הגיעו לדיון אך השתתפו דרך וידאו בשידור חי מהמעצר. מי שהגישו את הבקשה הם כאמור כלי התקשורת, מטה המשפחות החטופים ובקשה אישית של עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן ואחת ממובילות מחאת המשפחות. עורכת הדין טלי ליבליך ייצגה את ynet ו"ידיעות אחרונות" בדיון.
סנגורו של הדובר תומך בהסרת איסור הפרסום
עו"ד עודד סבוראי, שמייצג את הדובר החשוד מלשכת רה"מ, אמר לשופט בדיון על הסרת איסור הפרסום: "לא הייתה לי הזכות להיפגש עם מרשי כי הוא מנוע מפגש עם עו"ד. כמי שקורא גם בתקשורת וגם במקומות האחרים, ברור לי שהדברים בחוץ, אז אני מסכים שהדברים יתפרסמו. אני מסכים לבקשה עם כל חלקיה. יש לי אינטרס שצו האיסור יוסר, כי ככה אדע יותר על התיק. המקור שלי זה התקשורת, והמקור של התקשורת זו אותה חקירה".
עורך דינו של חשוד אחר בפרשה אמר כי "אני מניח שמרשי לא היה מתנגד לפרסום שמו, הוא חושב שהוא לא עשה משהו בניגוד לדין. הוא גילה ומצא ידיעות שחשוב היה שראש הממשלה ידע אותן והעביר אותן כמו שהן באמצעות הצינור שקיבל אל משרד ראש הממשלה, באמצעות הצינור של אותו אדם שעצור כעת. כל זאת במטרה שכל מי שמקבל החלטה לגבי החטופים הנעדרים והשבויים, יהיה את מירב המידע שיקבלו את ההחלטות הטובות ביותר. אבל אני רק מניח את זה, לא יודע כי אני לא נפגשתי איתו. למשפחה של אשתו אין התנגדות ששמו יתפרסם, כי בלאו הכי הכול כבר ברשתות החברתיות". הוא הוסיף: "היחיד שכרגע יכול להחליט על סמך איזון אמיתי הוא בית המשפט, שיש לו יותר מידע ממה שיש לי".
עינב צנגאוקר: "חשיפת הפרשה תסייע לציבור לדעת את האמת"
לבית המשפט הגיעו גם צנגאוקר, אלי שתיוי שגופת בנו עידן מוחזקת ברצועה, ואייל קלדרון, בן דודו של החטוף עופר קלדרון. גם חבר הכנסת נאור שירי (יש עתיד) הגיע לדיון. במהלך הדיון, עינב צנגאוקר אמרה לשופט: "יותר משנה אני זועקת ואף גורם בממשלה לא שומע את הצעקה שלי", אמרה, והוסיפה כי היא מתריעה מזה חודשים על עסקאות לשחרור חטופים ש"נפסלו שוב ושוב על ידי ראש הממשלה".
לדבריה, נתניהו נקט פעולות שונות לסיכול העסקאות, כולל צמצום סמכויות צוות המו"מ והקשחת עמדות, בניגוד להמלצת מערכת הביטחון. בנוסף, צנגאוקר ציינה כי "חברי הממשלה והקואליציה הפכו אותנו לאויבי העם, הסיתו והקבילו אותנו לאותן נוחבות שחטפו את מתן ואת שאר היקירים שלנו". היא קראה לחשיפת פרטי הפרשה ואמרה כי "מגיע לציבור לדעת מה קורה בצמרת רה"מ. כיצד הביטחון של כולנו הפך למסחרה בידי פוליטיקאים".
היא הוסיפה: "החטופים עדיין נמקים ונאנסים במנהרות, ויש כעת חשד להתנהלות חמורה ואף פלילית". לדבריה, "חשיפת הפרשה תסייע לציבור לדעת את האמת". היא ביקשה מהשופט לשקול את כל המידע העומד לרשותו, בכדי "לסיים את הסיוט שנמצאים בו אני ומשפחות 100 חטופים במדינת ישראל".
לפני הדיון שתיוי אמר: "באנו לפה בעצם אולי טיפה ללחוץ, אבל כמובן במסגרת היכולות של בית המשפט, ואנחנו סומכים על בית המשפט, שיקבע באמת אם אנחנו יכולים לחשוף את הכול, לשמוע ולהוריד את החיסיון. זה בדיוק מה שרה"מ ביקש, גם להוריד את החיסיון הסודיות של העניין. אם זה יכול לפגוע בחטופים או במו"מ או בביטחון ישראל, כמובן עדיף לא לפרסם. אנחנו רוצים לדעת את זה פשוט".
קלדרון אמר כי מטרות המלחמה ועתידה של המדינה זה הדבר הכי חשוב כעת, וכי "אנחנו כאן כדי לוודא שזה קורה כמו שצריך". כשנשאל אם יש לו טענות לנתניהו או ללשכתו, השיב: "כרגע אני לא יודע את הפרטים, אני לא יכול לטעון לזכות או לחובת אף אחד עד שאני שומע את הדברים. אני רוצה להבין אותם, ואז אוכל להתייחס. אני כאן כדי לעשות את זה".
"האם הונחו שיקולים של חופש הביטוי?"
עו"ד ליבליך אמרה לשופט מנחם מזרחי, שניהל את הדיון, כי "אני מניחה שמי שאני מייצגת מבקש לדעת את מהות החקירה, על מה נחקרים, לגבי שמות החשודים. אמרת שאני לא צריכה לחקור, אבל יש פסיקה ענפה לגבי נזק חמור לחשוד. אני לא יודעת אם הוצגו בפנייך, איזה שהן טענות על נזק חמור לחשוד או פגיעה בפרטיות. אני יודעת שנציגי החשודים טרם דיברו איתך. אני לא יודעת על מה הם נסמכים כשמבקשים לשמור על השם של החשוד".
לדבריה, "יש חשיבות מאד גדולה לשאלות שבית המשפט צריך לשאול את המשטרה כשהיא מבקשת צווים כאלה גורפים. הצו כפי שהוא ניתן הוא עמום. כשאנחנו גילינו על הצו, הוא לא ניתן לאמצעי התקשורת. רק כשהן ביקשו תגובה, אז המשטרה או שב"כ הודו שיש צו". היא הפנתה כמה שאלות לשופט: "האם הונחו שיקולים של חופש הביטוי? האם יש הפרה של זכות מצד אחד, והגנה על צורך מצד שני? האם נעשו השיקולים האלה מצד המשטרה?".
היא הוסיפה: "לגבי פגיעה בחקירה, זה לא אני צריכה להראות. זו המדינה שצריכה להראות למה הצו הזה צריך להיות למשך 30 יום. השאלה היא עד כמה הפגיעה בזכות הציבור צריכה להיעשות". היא הדגישה את הצורך באמון הציבור כשיקול לפרסום פרטי הפרשה. "גם במערכת המשפטית, במערכת החוקרת, במערכות האכיפה. יש משהו שהוא חריג מבחינת אמון הציבור בכל המערכות", אמרה.
הדובר שעבד עם לשכת רה"מ, ועצור במסגרת פרשת הדלפת המסמכים שמסעירה את לשכתו של נתניהו, חשוד שהעביר לעיתון "בילד" הגרמני ולכתבים ישראלים מסמכים סודיים. החקירה שמתנהלת בימים אלו נדרשת לבחון האם בהדלפת החומרים על-ידי החשודים יש נזק ביטחוני ממשי, או אף חשש לחשיפת מקורות ושיטות של מערכת הביטחון. דבר נוסף שנבחן בחקירה הוא מי אישר את הדלפת המסמכים המסווגים, האם החשודים פעלו על דעת עצמם או שמא קיבלו הנחיות מגורמים בכירים יותר.
לשכת רה"מ מסרה אמש תגובה חדשה שבה טענה כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת רה"מ מאמ"ן, ורה"מ למד עליו מהתקשורת. האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא ומתן לשחרור החטופים, או לביטחון ישראל. להיפך, זה סייע למאמץ ובוודאי שלא פגע בו".
בלשכת רה"מ טענו לאכיפה בררנית, ואמרו כי "מאז תחילת המלחמה ועד היום אנו עדים לשיטפון של הדלפות מגמתיות ופליליות מישיבות קבינט סודיות, דיונים ביטחוניים סגורים, דיונים חסויים הקשורים לשחרור חטופים; הדלפת הסרטון המבושל נגד חיילינו בשדה תימן, וההדלפה של ח"כ גלעד קריב מתוך ועדת החוץ והביטחון. תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".
פורסם לראשונה: 15:43, 03.11.24
