37 טייסים הודיעו שלא יגיעו לאימון מילואים, יותר מ-200 רופאים כתבו כי אם "החקיקה הדורסנית" תעבור הם לא יתגייסו שוב למילואים, קצינים במילואים במערך המבצעים המיוחדים אמרו כי "לא נתנדב לדיקטטורה" - וראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "הסרבנות מאיימת על היסוד הקיומי שלנו". אז מהי בעצם סרבנות, מה הליך הטיפול, כיצד צה"ל מתמודד איתה והאם למילואימניקים מותר בכלל להביע עמדה פוליטית? ynet עושה סדר.
למעשה, לפי פקודות הצבא 37 משרתי המילואים בטייסת 69 שהודיעו כי לא יגיעו מחר (רביעי) לאימון - כלל אינם מוגדרים סרבנים. למילואימניקים בטייסת יש את היכולת לבחור באיזה יום הם רוצים להגיע לאימון. הפעם, הם טענו כי לא יגיעו מחר כפי שנקבע, בשל השתתפותם במחאה נגד המהפכה המשפטית. הם ישתבצו ביום אחר שאותו יבחרו, כך שנכון לרגעים אלה - הם לא נחשבים סרבנים או נפקדים לפי פקודות הצבא. אם המילואימניקים לא יגיעו לאימון גם ביתר ימות השבוע, הם יוגדרו נפקדים. אם יעברו 20 ימים מיום הנפקדות הם ייחשבו עריקים.
בכל מקרה, לפחות בינתיים צה"ל לא מתכוון להעניש ולנקוט בצעדים משמעתיים נגד מי שמסרבים או קוראים לסרבנות. הרמטכ"ל הרצי הלוי אמר בשיחות סגורות כי העיסוק העיקרי חייב להתמקד בצעדים שיישמרו את הכשירות ואת המוכנות של צה"ל. לכן הוא סבור כי אין לנקוט בצעדים משמעתיים שרק ילבו את הוויכוח הציבורי והפוליטי, ויחמירו את הפילוג בתוך צה"ל. הגורם הביטחוני אמר כי הנושא המרכזי שצה"ל החליט לעסוק בו הוא שמירת הכשירות, ורק בעדיפות נמוכה לטפל במשמעת.
הרמטכ"ל הרצי הלוי מתייחס למחאת המילואימניקים, בשבוע שעבר
(צילום: דובר צה"ל )
הגדרת המונח סרבנות בצה"ל מחולקת לשני חלקים. חלק אחד מתייחס לחייל בשירות סדיר או מילואים שבמהלך תפקידו מקבל פקודה לבצע פעולה כלשהי, והוא מסרב לבצע אותה מסיבה כזו או אחרת. מדובר בסירוב פקודה קלאסי, והחייל מיד מועמד למשפט אצל מפקדיו.
החלק השני מתייחס לסרבני הגיוס, וגם הם מתחלקים לשניים - אלו שמסרבים להתגייס לצה"ל באופן כללי, בדרך כלל בשל עמדות פוליטיות, ואלו שמשרתים בצה"ל ומסרבים להמשיך את שירותם במילואים. הם מקבלים קריאה להתייצב בצו על פי חוק, אך לא מתייצבים בשל סיבות שונות - בין היתר סיבות פוליטיות.
המפקדים לרוב עושים הבדל בין חיילי מילואים שלא מתייצבים בגלל אילוצים משפחתיים לבין אלו שלא מתייצבים בשל דעות פוליטיות. כך או כך, העובדה שאינם מתייצבים היא עבירה על החוק, ולכן הם צפויים לעמוד בפני הליכים פליליים. גם העונש בצבא הוא מאוד דינמי ושונה מלוחם ללוחם, ותלוי כמובן בנסיבות - וכאמור בינתיים לפחות אמרו בצבא שלא יענישו את המילואימניקים המסרבים. בכל מקרה, כל לוחם מילואים שמקבל צו חייב להתייצב, ואין שוני בין היחידות השונות.
נתניהו: "הסרבנות מאיימת על היסוד הקיומי שלנו"
(צילום: לע"מ)
כמו שיש הבדלים בסוגי הסרבנות, כך יש גם הבדל בדרך הטיפול בה. מי שמסרב פקודה במהלך שירותו עומד לדין משמעתי וצפוי לעונש שיכול לנוע בין 20 ל-30 ימי מחבוש. מנגד, סירוב להתייצב נחשב לעבירה חמורה יותר, ומי שמסרב להתגייס בכלל עומד לדין וצפויים לו ימי מעצר ארוכים. מילואימניק שקיבל צו להתייצב ובוחר שלא להגיע עובר למעשה על החוק, ובמקרה זה יש גם הבדל בין תקופות ההיעדרות.
חיילים בסדיר ומילואימניקים שלא מתייצבים מוגדרים תחילה כנפקדים, ואם הם מחליטים להתייצב תוך בערך כחודשיים מיום הסירוב - הם צפויים לקבל עונש קל. אולם מי שאינו מגיע ונעלם למשך תקופה ממושכת יותר הופך מנפקד לעריק, ואז הוא עומד בפני סכנה גדולה יותר, שכן ברגע שבצה"ל החייל מוגדר כעריק - נשלחים לביתו צוותים של המשטרה הצבאית כדי לעצור אותו. במקביל, כל מפגש אקראי עם שוטר כחול רגיל עלול להסתיים במעצר, וגם יציאתו מהארץ נמנעת. לאחר שהוא מגיע למעצר, ובהתאם לנסיבות, צפוי להיות מוגש נגדו כתב אישום שעלול לגרור עונשי מאסר.
במהלך השנים נאלץ צה"ל להתמודד עם תופעות של סרבנות כתוצאה מהליכים פוליטיים שהתרחשו במדינה, אך כמעט תמיד ידעו בצה"ל לנתק את הצבא מהפוליטיקה וגדעו את התופעה עוד בתחילתה. סא"ל (במיל') עו"ד מוריס הירש, מי שהיה פרקליט עריקים בצה"ל בין השנים 2007 ל-2010, הסביר: "במבצע 'עופרת יצוקה' שהחל בסוף שנת 2008 היו סרבני מילואים. כאלו שקיבלו צווי גיוס ואמרו שאינם מגיעים בגלל תוכנית ההתנתקות - פינוי המתיישבים מגוש קטיף - שיצאה לפועל שלוש שנים קודם לכן".
"היו אז ימים לא פשוטים", המשיך הירש. "אבל למרות שהיה מדובר בבודדים הבנו שצריך לטפל בזה מאוד מהר וכך עשינו. אני קיצרתי את הימים עד להגשת כתב אישום בכמעט חצי והוצאתי אישומים לכל מי שסירב. כך גדענו את התופעה בתחילתה, וכך צריכה לעשות הפרקליטות הצבאית גם היום. מי שמסרב היום עושה עבירה כפולה. ראשית הוא אינו מגיע למילואים ושנית הוא גורר בכך את צה"ל למחלוקת הפוליטית, ולכן זה מסוכן".
לחיילים בסדיר אסור להביע עמדה פוליטית כלל, ורק לאחרונה לוחם צה"ל שהתבטא באופן פוליטי בחברון נגד פעילי שמאל הועמד מיד לדין משמעתי ונענש. אולם בשונה מכך, האיסור על הבעות דעות פוליטיות חלות על מילואימניק רק במהלך תקופת הצו שקיבל, שכן מדובר אזרחים שנקראים לשירות רק מספר ימים מועט בשנה. כל עוד הלוחם נמצא במדים ותחת ימי הצו של שירותו - הוא כפוף לנהלים הצבאיים, וברגע שימי השירות נגמרו על פי הצו , לוחם המילואים כבר לא כפוף לאיסורים על הבעות דעות פוליטיות בצה"ל.
גיא פורן, ממובילי מחאת טייסי חיל האוויר, בריאיון לאולפן ynet
(צילום: טל אזולאי)
3 צפייה בגלריה
"הפרקליטות הצבאית צריכה לגדוע את התופעה בתחילתה". סא"ל (במיל') מוריס הירש
(צילום: עמית שאבי)
אתמול חתמו יותר מ-200 רופאות ורופאים במילואים על מכתב חריג שבו ציינו כי במידה שהליכי החקיקה של המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה יימשכו - הם לא ישרתו עוד במילואים. זאת לאחר שאתמול 37 מ-40 טייסים בטייסת הקרב 69 של חיל האוויר הודיעו כי לא יתייצבו לאימונים במחאה על תוכנית נתניהו-לוין, כשברקע גם הצהרתם של אנשי מילואים נוספים כי יימנעו משירות אם התוכנית תיושם.
נתניהו התייחס לאיומים על סרבנות, ואמר אמש באירוע קריאת מגילה עם לוחמי מג"ב כי "הסרבנות מאיימת על היסוד הקיומי שלנו. כשאנחנו נלחמים בשדה הקרב ומסתכלים ימינה, איננו עושים זאת על מנת לבחון את הדעות הפוליטיות. תהיינה אשר תהיינה המחלוקות, אנחנו תמיד מאוחדים מול מבקשי נפשנו. הסרבנות מאיימת על היסוד הקיומי הזה, ולכן אסור שיהיה לה מקום במחוזותינו. יש מקום למחאה, אבל אין מקום לסרבנות. כי ברגע שאנחנו נותנים לה לגיטימיות, נגע הסרבנות יתפשט ויהפוך לשיטה. כל מי שההכרעה הדמוקרטית לא נראית לו או שההחלטה לא נראית לו - יעשה דין לעצמנו. אנחנו נתגבר על הסרבנות, אבל זרעים שנזרעים כאן יכולים להצמיח גידולי פרא".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף את הטייסים, הרופאים, אנשי היחידה למבצעים מיוחדים ויתר הלוחמים שהודיעו כי לא יתגייסו למילואים במקרה שהמהפכה המשפטית תעבור, וכתב בטוויטר: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה - יש זמנים שבהם צריך לעמוד איתן נגד ההגמוניה והשליטים בעיני עצמם. לסרבנים המחוצפים, נאמר את מאמר מרדכי לאסתר: 'רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו'. עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. נוע תנוע הרפורמה. לעת כזו הגענו למלכות".
פורסם לראשונה: 23:50, 06.03.23
