מזכיר הממשלה יוסי פוקס התייחס אתמול (רביעי) לגיוס בחורי ישיבות, ואמר בריאיון לעיתון "משפחה": "הבאנו רעיון חדש שבעצם עושה יישור קו. נעשה מנגנון שלפיו מי שלומד תורה יקבל פטור מגיוס, ומי שלא לומד תורה יגויס".
לדבריו, "יחוקק חוק שיהיה חסין מביקורת שיפוטית. לכן הרעיון הוא לחוקק חוק יסוד גיוס שיעבור את בג"ץ. אנחנו מקווים שתהיה הסכמה שאסור לבג"ץ להתערב בחוקי יסוד. אם יהיה צורך בחוק יסוד לימוד תורה, נדון בו. הרעיון הוא שלא נצטרך להגיע כל שני וחמישי שוב לבג"ץ".
הוא הוסיף: "אני רוצה להקריא לך רגע מתוך מתווה הנשיא: 'יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי ולשירות לאומי אזרחי. עיקרי המתווה יחוקקו בתיקון לחוק יסוד ולפיכך יהיו חסינים מביקורת שיפוטית'. מתווה הנשיא לא התקבל על ידי הקואליציה אבל תראה שגם שם מוסכם שחוק הגיוס יהיה חסין מביקורת שיפוטית".
הוא ציין: "מעולם לא גייסו בכפייה בחורי ישיבה ואני מאמין שלעולם לא יגייסו. הסיפור הזה של חוק הגיוס מתגלגל כבר שנים בין הכנסת לבג"ץ. שום דבר לא יהיה בכפייה או עם סנקציות, זה ברור לכולם". פוקס התייחס להצעת החוק של יהדות התורה שלפיה "לימוד תורה ייחשב כשירות משמעותי", ואמר שהבהרת מפלגת הליכוד כי לא תקדם אותה הייתה "תגובה מהירה לעיתוי תמוה ביותר של שליפת הצעת החוק. אני לא מנסח להם את ההודעות,לכן תשאל אותם לגבי הניסוח או התוכן. מהמקום שלי אני יכול לומר שזו כנראה הייתה תגובה זריזה לאירוע עם השלכות ציבוריות מרחיקות לכת, וממילא אולי התגובה קצת חריפה מדי".
בעיתון הבהירו כי פוקס עומד בראש הצוות שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו לעסוק בקידום חוק הגיוס. "המודל שהממשלה הזאת שוקדת עליו הוא מודל של שילוב חוק גיוס לצד חוק יוקרת השירות שמבטיח תגמולים והטבות למשרתים", אמר. "שוויון אמיתי אין פירושו להשוות בין לוחם ללומד תורה אלא להסתכל במבט רחב יותר על טובת המדינה. מה טוב למדינת ישראל. אם אנחנו רוצים שחרדים ישתלבו בשוק העבודה, נוריד את גיל הפטור שעומד כיום על גיל 26, לגיל 21 או 22. ובעצם, מי שסיים ללמוד בישיבה ורוצה לצאת לעבוד יוכל לעשות את זה. הוא לא יוצא לשוק העבודה לפני שבני גילו ששירתו בצבא יוצאים, אבל הוא עדיין יוצא ומשתלב בעולם המעשה".
לדבריו, "המדדים של משרדי הביטחון והאוצר מראים שאם נאפשר לחרדים לצאת לשוק העבודה בגיל מוקדם יותר, זה יוביל לכניסה משמעותית של בני המגזר החרדי לשוק התעסוקה. בהסתכלות של שני עשורים קדימה מדובר על עשרות מיליארדים שיתווספו לתל"ג הישראלי. אנחנו נציג את זה כתכלית ראויה, נפרסם גם את הטבלאות של האוצר, וכך נרוויח את שני היעדים. מצד אחד נוקיר ונתגמל את המשרתים בצבא, ומצד שני נאפשר ללומדים להמשיך וללמוד, ולאלו שלא רוצים להישאר בישיבה או בכולל נאפשר להשתלב בשוק התעסוקה".
פוקס ציין: "החוק יקודם מייד בתחילת מושב החורף. אני יודע שהסיעות החרדיות רצו זאת קודם, ואני מכבד את רצונן, אבל חשוב לזכור שמבחינת ההסכמים הקואליציוניים חוק הגיוס יכול גם להיות 'מתווה גנץ'. לא 'מתווה גנץ' של היום, ששוב רוצה לגייס את כולם ב'כפייה' כי הוא לא יושב כמובן בממשלה עם הסיעות החרדיות, אבל כן אותו מתווה של הממשלה הפריטטית שהם חתמו עליו. כעת אנחנו מביאים חוק שהרבה יותר טוב להם".
הוא התייחס לסערה הציבורית סביב המהפכה המשפטית, ואמר: "כשיצאנו לדרך עם הרפורמה המשפטית, אף אחד לא העריך את עוצמת ההתנגדות שתהיה. ועכשיו, אחרי שראינו לאיפה זה התפתח, שוחחנו עם ראשי הסיעות החרדיות. אני יודע שהם שוחחו עם הרבנים וחברי מועצת גדולי התורה. הסברנו להם שזה נושא מאוד רגיש בציבוריות הישראלית, ונזכיר שבדבר הזה יש גם בתוך הקואליציה ובליכוד כאלה שלא רואים עין בעין תמיד את הנושא הזה של הפטור הגורף מגיוס. לכן, שכנענו שמוטב שבדבר הזה נדחה את זה קצת, ולצד זה דאגנו להם להחלטת ממשלה, שאני לא יודע מה יהיה איתה בבג"ץ, שדוחה את החובה בגיוס בחצי שנה מתוקף סמכותו של שר הביטחון. לפי לוח הזמנים שלנו, מייד אחרי סוכות כבר נפרסם את תזכיר החוק ובתחילת המושב נעביר אותו".
בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אמר מזכיר הממשלה כי ובמידה הקואליציה לא תצליח להגיע להסכמות עם האופוזיציה, "נעביר את זה ללא הסכמתם, אבל בהסכמה ציבורית רחבה". לדבריו, "כרגע אין על הפרק בטווח המיידי שום דבר זולת הוועדה לבחירת שופטים, ואנחנו נותנים קודם כל הזדמנות להסכמות. בהיעדרן ניתן הזדמנות להסכמה לאומית רחבה, כוללה הסברה. אולי נעשה את זה באמצעות מערך הסברה שלא היה בסיבוב הראשון".
פוקס נשאל על תרחיש שבו בג"ץ יפסול את חוק הפטור, והשיב: "יהיה דיון אם את אי השפיטות של החוק נכניס מלכתחילה, או שרק אם בג"ץ יתערב ניתן מענה נקודתי. אני צריך להזכיר שבגלל ההיבטים הציבוריים ראש הממשלה הודיע שלא תהיה פסקת התגברות גורפת, והוא עומד על כך. עומד על כך מבחינת מדינת ישראל, וגם מבחינת הזירה הבינלאומית. הדבר היחיד שעל הפרק הוא משהו נדרש לצורך הפטור מחובת גיוס, ששוב, בעניין הזה, יש גם הסכמה לאומית רחבה".
ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) הגיב על דבריו של פוקס, וציין כי "אם יש סיבה מרכזית להפלת הממשלה היא הרצון הבלתי מוסבר שלהם לפרק את צה"ל כצבא העם. מקווה שימצאו בליכוד כוחות ציוניים לאומיים שיסיעו לבלום את הרצון של נתניהו לפרק את צה"ל כצבא העם".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "לפני שמישהו מזדרז לחוקק את חוק ההשתמטות בגרסה כזאת או אחרת, צריך לקיים דיון יסודי על השפעתו, על שיעורי הגיוס לצה"ל - ובמיוחד להתנדבות ליחידות הקרביות - על הנכונות לחתום קבע ועל מערך המילואים. לי ברור שחקיקה מהסוג הזה היא פצצה מתקתקת המאיימת לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה. אני קורא לנציגי הליכוד בממשלה ובכנסת להתעשת לפני שהולכים להחריב את כל מה שבנינו פה מאז קום המדינה".
ההסכם הקואליציוני שנחתם עם יהדות התורה כדי לפתור את משבר חוק הגיוס קובע כי הממשלה תקדם חוק יסוד שיסדיר את מעמדם של לומדי התורה עוד קודם להעברת התקציב. כאמור, לנוכח העיכובים בקידום החוק, בשבוע שעבר הניח ח"כ הרב משה רוט על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית בנושא.
בהצעת החוק שהגיש רוט עם חברי הכנסת יעקב אשר, אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב טסלר, יצחק פינדרוס וישראל אייכלר, נכתב כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה". בהתאם לכך, מציעים יוזמי החוק "לעגן כראוי החוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד התורה, ואת רצונה לעודד לימוד תורה". עוד קובע החוק כי "אלו שיקבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה, לתקופה משמעותית, ייחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי, ותהיה לכך השלכה על זכויותיהם וחובותיהם".
בליכוד מיהרו להבהיר כי "הצעת חוק יסוד לימוד תורה לא עומדת על הפרק והיא לא תקודם". ביהדות התורה זעמו על ההודעה, והעבירו לאחר מכן מסר לנתניהו: או חוק יסוד לימוד תורה או פסקת התגברות. בהודעה רשמית ציינה המפלגה: "כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני, יימצא פתרון מוסכם על כלל סיעות הקואליציה בנושא הגיוס. הצעת החוק הוכנה בזמנו על ידינו כחלק מהפתרון הכולל. מועד ההנחה על שולחן הכנסת הוא מקרי וכל הנושא יגובש בהסכמות בין מפלגות הקואליציה. אנו מצרים על כל מי שמנסה לתלות בהצעה מה שאין בה".
פורסם לראשונה: 19:42, 02.08.23
