העבודות ברמת גולן בחודש יוני
לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט כי העבודות להקמת פרויקט טורבינות הרוח לייצור חשמל בצפון הגולן - שעוררו זעם והפגנות סוערות - יידחו לפחות בחודש, קבלני עבודות הכשרת השטח לא חזרו לעבוד ואף לא צפויים לחזור בקרוב.
בשיחות סגורות, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הביע מורת רוח מהדחייה המתמשכת וטען כי מדובר בפגיעה במשילות וטעות קשה. זאת לאחר שבתחילת חודש יולי נחשף ב-ynet כי אף שהשר בן גביר לחץ להמשיך בעבודות ולא להתקפל מול גילויי האלימות בהתנגדות להקמתן, נתניהו הכריע אחרת בצל איומי הדרוזים להסלים את מחאתם והורה על דחייה שנייה לצורך הקמת ועדה מיוחדת בשיתוף משרדו, נציגי הפרקליטות, היועמ"ש, משרדי הממשלה, חברת אנרגי'קס ונציגים מהעדה שהייתה אמורה להביא לפתרון הסוגיה.
הצוות שהנחה נתניהו להקים היה אמור להגיש את המלצותיו ב-19 ביולי, אך הוא קיים בחודש שחלף רק שתי פגישות ובסיומן הוחלט להקים ועדה נוספת, מצומצמת יותר. "בעלי הקרקעות הודיעו מפורשות שהם מתנגדים בתוקף לתוכנית והצגנו בועדה את הבעיות החמורות, בלשון המעטה, שמצאנו בהליך הוצאת ההיתר ואישור הפרויקט", טוען עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף במשרד מ. פירון שמייצג את החקלאים והאגודות החקלאיות והיה שותף לדיוני הוועדה.
בין השאר טען נאסר כי ההיתר מהוות"ל ניתן לאנרג'יקס מבלי שאלו מדדו את הקרקע בשטח וכי הוא התקבל ללא אישור רשות העתיקות כמתחייב. מנגד, במנהל התכנון ובחברת אנרג'יקס דחו את הטענות. נבי חלבי, ממובילי המחאה בגולן, דורש כי הממשלה תקים ועדת חקירה שתבדוק לעומק "כיצד אישרה המדינה פרויקט לאומי כזה בניגוד לחוק".
לדבריו, תושבי הכפרים הדרוזיים המתנגדים לטורבינות ממתינים למיצוי ההליכים מול הממשלה וכל עוד המיזם לא יבוטל, בכוונתם להגיש עתירות לבג"ץ: "העמדה שלנו אומרת או הכרזת מלחמה על הדרוזים או שאין פרויקט - אין פשרה ולא תהיה אפילו חצי טורבינה". עתירה נגד המיזם שהגישו הדרוזים לבית המשפט המחוזי בצפון, בשנת 2021, נדחתה לאחר שנקבע כי הטענות שהציגו אז החקלאים הדרוזים אינן מבוססות.
נראה כי נתניהו מעוניין להביא לביטול הפרויקט שאושר במוסדות התכנון לפני כשנתיים והוגדר כפרויקט תשתית לאומית שעתיד לתת מענה לצריכת חשמל של כ-50 אלף משקי בית בשנה למשך עשרים שנה. עבודות העפר להכשרת מתחם של 21 טורבינות רוח על שטח של כ-3,500 דונם שנמצא מדרום מזרח למג'דל שמס, החלו ב-21 ביוני. ליוו אותן מאות משוטרי המחוז הצפוני במשטרה מחשש לתגובת הדרוזים המתנגדים להקמתן.
באירועי מחאה המוניים בצפון הגולן ובגליל השתתפו אלפי בני אדם, ולקחו חלק בהפרות סדר שכללו ידויי אבנים וזיקוקים ואף השלכת בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה. השר בן גביר ובכירי המחוז הצפוני לחצו על נתניהו שלא להתקפל בפני המחאות, אך הוא ביקש להגיע להידברות ולהסכמות עם בכירי העדה הדרוזית שאיימו בניתוק הברית עם המדינה ודרשו כי יוביל גם החלטות משמעותיות לטיפול בבעיות הדיור והקרקעות בכפרים שבגליל.
בעוד העבודות נדחות, בחברת אנרג'יקס אינם יודעים כלל מהי תמונת המצב. גורמים בחברה אמרו כי הם ערוכים ומוכנים לעלות על הקרקע בכל רגע כפי שהתחייב נתניהו בפניהם לפני כחודש וממתינים להחלטתו. מטעם אנרגי'קס נמסר כי "החברה מעריכה את מחויבות ראש הממשלה והממשלה כולה לשלטון החוק ולהקמת הפרויקט הלאומי".
לפני כחודשיים הבהירו במכתב לנתניהו ראשי החברה כי בפרויקט טורבינות הרוח הושקעו עד כה כ-400 מיליון שקל. גורמים במשק האנרגיה אמרו אז כי "ביטולו של ההסכם בידי הממשלה משמעותו תשלום פיצויים של מאות מיליונים והחזרים נגד השקעות החברה, וגם פגיעה במהימנותה של המדינה בעיני חברות עסקיות וציבוריות שמצפות לכיבוד ההסכמים".
ממינהל התכנון נמסר: "תוכנית תשתית לאומית לטורבינות רוח ברמת הגולן (תת"ל 47) קודמה בוועדה לתשתיות לאומיות בהליך סדור כדת וכדין. במסגרת הליך ההשגות נדונו כל הסוגיות הרלוונטיות על ידי חוקר מקצועי מנוסה ואובייקטיבי שגבש המלצותין בדוח מקיף ומנומק והוועדה דנה והחליטה בכל הסוגיות שעלו. התוכנית אושרה על ידי הממשלה עוד בינואר 2020 ולא הוגשה נגד אישורה כל עתירה. רק לאחרונה עם תחילת העבודות בשטח עלו לפתע טענות נגד התוכנית, אך כוחן נבחנו שוב באופן מדוקדק ולא נמצא כי יש להן בסיס שבעובדה או שבדין. התוכנית כמו גם ההיתר מכוחה ניתנו כדין והם עומדים בתוקפם החוקי המלא".
