גם הרמטכ"ל הנבחר הרצי הלוי, וגם הרמטכ"ל המכהן אביב כוכבי, הם אנשים מוכשרים בצורה יוצאת דופן, ועם קריירה דומה. אך יש עוד דבר המשותף להם - תואר בפילוסופיה. לכאורה זהו פרט זניח, אך העובדה שהלוי, כמו קודמו, העדיף להתעמק בפילוסופיה אומרת דווקא הרבה.
אפלטון טען כי "הפילוסופים חייבים להיות המלכים בעירנו או אלה שהם מלכים... חייבים ללמוד ולדרוש חוכמה כמו פילוסופים אמיתיים, וכך יהיו הכוח הפוליטי והחוכמה האינטלקטואלית לישות אחת". ההיסטוריונית ברברה טוכמן מוסיפה בספרה האיקוני "מצעד האיוולת" תובנה חשובה משל עצמה. היא טוענת כי מוסכם שכוח שלטוני חזק הנמצא בידי שליט זמן רב מביא כמעט בהכרח לשחיתות. מה שפחות מובן הוא שעוצמה כזו "גם מצמיחה איוולת, כי הכוח לצוות - גורם לעיתים קרובות להימנעות ממחשבה".
הסכנה להיווצרות טיפשות, רדידות וקיבעון קטנה כאשר המנהיג הוא פילוסוף. הפילוסופיה מקדשת את החיפוש הבלתי פוסק אחר האמת ומקדשת את החשיבה הביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה רק הצבעה על טעויות, משמעה בחינה מחדש של תוקף ההנחות שלפיהן אנו מתנהלים. ואכן, אחת הסכנות הגדולות של ארגון גדול, עוצמתי וחשוב כמו הצבא, היא אימוץ של הנחות ובעקבותיהן קונספציות (תפיסות) אשר ייתכן שהיו נכונות לשעתן, אך הפכו שגויות כעבור זמן, ומבלי שהמנהיג הבחין בכך.
בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים, אימץ הצבא את ההנחה כי אם סוריה תרצה לפתוח במלחמה, אזי תהיה לנו התרעה של 48 שעות. זו הייתה הנחה נכונה, שכן כדי לפתוח במלחמה הסורים היו צריכים לבצע פעולות רבות, לרבות קידום ארטילריה וטילים נגד מטוסים לחזית, שהיו מזוהות בנקל על ידי המודיעין הישראלי, ומכאן זמן ההתרעה. בערב המלחמה, ב-5 באוקטובר 1973, קבע הרמטכ"ל דדו כי אם תפתח סוריה במלחמה תהיה לנו התרעה של 24 שעות לפחות, שכן נוכל לגלות את "הצעדים המעידים".
מבלי לשים לב נשאר הרמטכ"ל נאמן להנחת זיהוי הצעדים המעידים, אף שכל אותם צעדים, לרבות קידום הטילים לחזית, כבר נעשו, ולמעשה נשחקו. אותה הנחה, שהייתה תקפה ונכונה במשך שש שנים, הפכה לבלתי רלוונטית יומיים קודם, אך הרמטכ"ל נותר נאמן לאותה הנחה גם כאשר הפכה ללא רלוונטית. מה שהיה חסר לרמטכ"ל לא היה ידע וניסיון צבאי אלא מחשבה ביקורתית.
ראש אמ"ן באותה עת, אלי זעירא, קבע בביטחון כי לא תהיה מלחמה. הוא הגדיר שלוש הנחות: סוריה לא תצא למלחמה ללא מצרים; אם מצרים תצא אי פעם למלחמה אזי התכלית האסטרטגית תהיה להחזיר את סיני לריבונות מצרית; מצרים יודעת כי בעת הזו (1973) אין ביכולתה הצבאית לכבוש את כל סיני. מסקנתו הייתה לכן כי לא תהיה מלחמה. מסקנתו הייתה סבירה, אבל זו לא הייתה האפשרות הסבירה היחידה. יש להניח כי אם ראש אמ"ן באותה עת היה אריסטו, אזי טעות זו לא הייתה מתרחשת, שכן אריסטו הקפיד שלא ליפול בכשל לוגי מסוג זה (בו יש רק מסקנה אפשרית אחת).
רמטכ"ל היום נדרש לכל הידע והניסיון הצבאי שיש לאלוף הרצי הלוי, אך לא פחות מכך גם לגמישות, חשיבה ביקורתית והימנעות מכשלים לוגיים, וכאן יבוא לידי ביטוי הפילוסוף שבו.
- אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il