כחודש אחרי שנחשפו הזוועות שהתחוללו ב"כת ההרעבה" של פול מקנזי בלב היער בקניה, הרשויות במדינה האפריקנית מדווחות כי מספר ההרוגים בפרשה הגיע כבר ל-201, וכי 610 בני אדם נוספים מוגדרים נעדרים. גם על גופותיהם של הקורבנות האחרונים שנמצאו התגלו סימני הרעבה. בתקשורת העולמית יש המגדירים את הפרשה "אסון הכת הכבד ביותר בהיסטוריה המודרנית", ובקניה עצמה הוא מכונה "טבח שקהולה", על שם היער בדרום-מזרח המדינה שבו התחוללה הזוועה.
פרשת מקנזי, נזכיר, נחשפה באמצע אפריל, כשמשטרת קניה מצאה ביער 89 גופות של חברי הכת הנוצרית הקיצונית Good News International Church (בתרגום חופשי: "הכנסייה הבינלאומית לחדשות טובות"). הקורבנות נקברו אחרי שלפי החשד הרעיבו את עצמם למוות – או הורעבו על-ידי אחרים – מתוך אמונה שכך יגיעו לגן עדן ויפגשו את ישו. מי שנטע בהם את האמונה שעליהם להרעיב עצמם הוא מנהיג הכת פול מקנזי, נהג מונית לשעבר שהפך בתחילת שנות ה-2000 לכומר, ונודע בדרָשות המצולמות שנהג לשאת בערוץ הטלוויזיה שלו.
לפי עדויות, מקנזי שכנע את חברי הכת כי יום הדין שבו ייחרב העולם הולך ומתקרב, ופיתה אותם להגיע למתחם שלו ביער שקהוֹלה בטענה שהוא ישמש להם מקלט לקראת האפוקליפסה. ביער פיזר את המאמינים בין אזורים שלהם קרא בשמות תנ"כיים כמו נצרת, בית לחם, יהודה, יריחו, ירושלים והגליל. הוא הטביל את חסידיו במאגרי מים, ואחר כך דרש מהם לצום למוות תוך שהוא משכנע אותם באמצעות שטיפת מוח שהמפגש שלהם עם ישו קרֵב.
בקניה ובעולם הזדעזעו מהפרשה במיוחד בהתחשב בעובדה שמקנזי נעצר ושוחרר כמה פעמים במהלך השנים בשל דיווחים על מעשיו המפוקפקים. כבר ב-2017 פשטו הרשויות על מתחם הכת שלו, ואז הם חילצו ממנו עשרות ילדים, שחלקם העידו כי הוא הטיף לאמונות "שטניות" וכי עזבו למענו את משפחותיהם ואת בתי הספר שלהם. במרץ השנה נעצר בחשד שעודד זוג הורים לרצוח את ילדיהם, ובעקבות זאת הורעבו הילדים למוות ונחנקו. הוא טען אז כי לא היה מודע למעשי ההורים, ובהמשך שוחרר בערבות.
סוף העולם הוקדם: יגיע באביב במקום בקיץ
לפי עדויות חדשות שהתקבלו בשבועות האחרונים, בשלב כלשהו אחרי תחילת השנה הודיע מקנזי למאמיניו בכת כי סוף העולם קרוב יותר מכפי שסבר תחילה, וכי הוא יגיע ב-15 באפריל ולא באוגוסט. בעקבות זאת, כך נטען, הוציא לדרך תוכנית התאבדות המונית שבה ירעיבו עצמם חברי הכת למוות. על פי עדות שהגיעה ל"ניו יורק טיימס", הראשונים שהומתו הם הילדים, שהוצאו לרעוב בשמש כדי שמותם יבוא מהר, ובחודשים מרץ-אפריל הגיע תורן של הנשים להרעיב את עצמן. הגברים היו אמורים להיות הבאים בתור, ולפי התוכנית מקנזי היה אמור להתאבד אחרון, רק אחרי ש"ילווה" את כל חסידיו ל"מפגש עם ישו".
ב-14 באפריל, יום לפני המועד שבו היה אמור לכאורה להגיע "סוף העולם", פשטה המשטרה על המתחם של מקנזי בעקבות מידע שקיבלה על המתחולל שם, והצילה ממנו 15 בני אדם שהרעיבו עצמם באותה העת. אלא שאז גם החלו להתגלות קברי האחים שבהם נטמנו עשרות גופות של חברי הכת, ובהמשך מתו עוד שמונה מבין השורדים בשל התת-תזונה הקשה שממנה סבלו. מקנזי הסגיר את עצמו לידי הרשויות ונעצר יחד עם רעייתו ו-16 חשודים נוספים. הוא צפוי להיות מואשם במעשי רצח וטרור.
ממדי הקטל שלהם היה אחראי מקנזי טרם התבררו במלואם. עד לתחילת השבוע אותרו קרוב ל-200 גופות בעשרות קברי אחים במתחם הכת, אך במקביל הגיעו כאמור דיווחים על יותר מ-600 נעדרים, וכעת מחפשים אותם. בנתיחות שלאחר המוות שנערכו ליותר מ-100 מהגופות שנמצאו התברר כי הקורבנות מתו מהרעבה, מחנק, ממחסור בחמצן וממכות שספגו מחפצים קהים. כלי תקשורת מקומיים דיווחו גם שלפי החוקרים, בגופותיהם של חלק מהקורבנות חסרו איברים פנימיים. כמה מהשורדים שנמצאו במתחם היו חלשים כל כך עד שכשנמצאו – לא היו מסוגלים ללכת.
בלי פיקוח, בלי היררכיה: חופש הדת גדול מדי?
ממשלת קניה מתקשה להסביר כיצד התאפשר אסון הכת דווקא במדינה שמציגה את עצמה כאחת המודרניות והיציבות באפריקה. הנשיא וויליאם רוטו הורה החודש על הקמת ועדת חקירה שתברר אם ייתכן שהרשויות ידעו על מעשיו של מקנזי – כפי שטוענים עדים שונים – ולא נקפו אצבע במשך תקופה ארוכה. בשבוע שעבר הודה כי הן היו אמורות למנוע את המוות ההמוני, אך נכשלו: "אינני מקל בזה ראש. כנשיא אני מקבל על עצמי אחריות, זה לא היה צריך לקרות. ובהחלט, אנשים מסוימים שאחראים לכישלון הזה מטעם הממשלה יצטרכו לתת את הדין".
"טבח שקהולה" מעלה בקניה שאלות גם בנוגע לחופש הדת, שמעוגן בחוקת המדינה ונותן חופש פעולה אדיר לכמרים אוונגליסטים כמו מקנזי, הפועלים באופן עצמאי, בלי שיהיה עליהם פיקוח כמו זה שמקובל במערכת ההיררכית הקתולית. קניה, שבה כ-55 מיליון תושבים, היא מדינה דתית למדי, וכתות הן תופעה נפוצה בה. בעקבות חשיפת מעשיו של מקנזי תושאלו בשבועות האחרונים על-ידי המשטרה גם מנהיגי קהילות דתיות אחרות שיש חשד כבד כי הם מוליכים שולל את המאמינים ופוגעים בהם.
בפרשת מקנזי נדהמו פעילי זכויות אדם במיוחד מהנכונות של חסידים רבים כל כך להתנגד ליצר הבסיסי שלהם לאכול ולשרוד רק כדי לציית להוראותיו של הכומר. אחד הפעילים, ויקטור קאודו, סיפר ל"ניו יורק טיימס" כי אחרי שאנשים שערקו מהכת העבירו לו מידע על הנעשה בה הוא ניסה להציל כמה ממי שנותרו מאחור, אך אלה היו אדוקים כל כך בציותם למקנזי עד שבמקום לקבל את העזרה הם קיללו את קאודו וכינו אותו "אויב של ישו". "רציתי שהאנשים האלה שגוועים ברעב ישרדו", סיפר קאודו לעיתון, "אבל הם רצו למות ולפגוש את ישו".
לפי הערכות, מגפת הקורונה הגבירה את הפופולריות של מקנזי בקרב חסידיו, משום שהיו שראו בה סימן לכך שסוף העולם אכן קרב, כפי שטען. בדרשותיו ערער מקנזי את האמון הבסיסי ביותר של חברי הכת באנושות, ובין השאר טען שכוחות שטניים השתלטו על שדרות הכוח בכדור הארץ. הוא שכנע אימהות להימנע ממעקב רפואי במהלך ההיריון ומחיסון ילדיהן, וטען שהניסיון להקנות להם השכלה בבתי הספר הוא מעשה-רשע שכל מטרתו לסחוט מהם כסף: "אלה שמוכרים מדי בית ספר, כותבים ספרים, מייצרים עטים וכל הזבל הזה – הם משתמשים בכסף שלכם כדי להתעשר בזמן שאתם נעשים עניים יותר", טען מקנזי, והתעקש שבמערכת החינוך מלמדים את הילדים להיות הומואים ולסביות.
