ככל שאנחנו מתקרבים לציון שנה למלחמה של השבעה באוקטובר וליום כיפור, קשה שלא להבחין במאפיין שחזור על עצמו והוא שאנחנו מחזיקים קונספציות שגויות במהותן. הקונספציה שחמאס מורתע וחיזבאללה הוא חזק בצורה שיכולה לשתק את ישראל ולהשאיר אותה אפילו ללא חשמל הוכחו כהפוכות מן המציאות.
דובר לא מעט על הקונספציה של חמאס, אבל נדמה כרגע שעקב שמחת ההצלחה למול החיזבאללה וחיסולו של נסראללה, אף אחד לא עוצר וקולט שגם בנוגע לחיזבאללה הייתה כאן עוד קונספציה שקרסה. הערכת החסר לגבי חמאס רק הביאה עלינו את המחדל הגדול ביותר ואילו הערכת היתר למול חיזבאללה כנראה רק הרחיקה אותנו מלעשות מה שיכולנו כנראה לעשות ממזמן. ובישראל בינתיים לא ממהרים לקיים שום ועדת חקירה.
ועדת אגרנט קבעה במסקנותיה כי אחת הסיבות למחדל המודיעיני הייתה התעלמות מהמידע הרב ומהסימנים המעידים הרבים שנערמו על שולחן הממונים על איסוף המידע ועל ניתוחו. אחת המסקנות הייתה כי יש להקים באמ"ן גוף שיכונה "איפכא מסתברא" שתפקידו לגרום למחשבה הפוכה. להציג אלטרנטיבה, לעורר דיון ולא למהר או להתקבע במסקנות חותכות שאולי לא בהכרח נכונות.
אם נכנס לפסיכולוגיה לרגע, נגלה שעולם קבלת ההחלטות הוא עולם מלא בהטיות פסיכולוגית. לקבל החלטה זה דבר שדורש מיומנות - ויש להקדיש לכך תשומת לב עמוקה. אנחנו מוטים בהטיית האישוש ולרוב רוצים לאסוף מידע. אנו שמים לב למידע שתואם את מה שאנחנו מלכתחילה חושבים, אנחנו סובלים מקיבעון מחשבתי ומעודף בטחון יתר.
היום אנחנו יודעים שהמלצת ועדת אגרנט לא מומשה ולא נקלטה בקרב קובעי ההחלטות. "איפכא מסתברא" לא התממשה כמעט לגמרי.
על שולחן קבלת ההחלטות בסוף גם הפוליטיקה נכנסת. גם אם צלחנו את השלב הראשון ולא נתקענו בקונספציה כזו או אחרת בישראל - תמיד תכנס הפוליטיקה למשוואה
בני האדם מלאים בהטיות פסיכולוגיות ואנחנו מעדיפים לשמוע שאנחנו צודקים במקום להבין שחשיבה מנוגדת היא זו שמחדדת ומשפרת את קבלת ההחלטות שלנו. במקום ללמוד מזה, אנחנו לוקחים את זה אישית ומרגישים מאוימים. את כל זה יש לצלוח עוד לפני שנכנסת הפוליטיקה לתמונה.
על שולחן קבלת ההחלטות בסוף גם הפוליטיקה נכנסת. גם אם צלחנו את השלב הראשון ולא נתקענו בקונספציה כזו או אחרת בישראל - תמיד תכנס הפוליטיקה למשוואה. מתחילת המלחמה נחשפנו ללא מעט החלטות שנדחו ונהרסו בלי להניד עפעף כי הן איימו על שלמותה של הממשלה.
דנה פאן לוזוןצילום: ניר קידראז כן. הזעקה לקיומה של ועדת חקירה היא אמיתית אבל צריך לא רק לקיימה צריך גם לקיים המסקנות שלה. אחרת שלא נתפלא אם עוד כמה שנים שוב נשאל את עצמנו את השאלה הכי כואבת וקשה - איך זה קרה?
הכותבת היא אשת תקשורת ,פרשנית ,בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית מהאוניברסיטה העברית. מרצה במכללת אונו.
