שורד השבי ארז קלדרון (13) עלה לתורה הבוקר (חמישי) בבית הכנסת "הליכות עולם" בכרמי גת. ארז נחטף עם אביו עופר קלדרון (53) ואחותו סהר (17) מקיבוץ ניר עוז, וחזר ארצה לפני כשנה בעסקת החטופים. האב עופר עודנו בשבי. ניסים קלדרון, אחיו של האב, ליווה את אחיינו הבוקר בבית הכנסת. "השמחה הייתה מהולה בעצב גדול", אמרה הדס קלדרון, אימו של ארז. "אבא שלו, למרבה הצער, לא עמד לצידו".
ארז קלדרון עולה לתורה, הבוקר
(צילום: עידו דן)

היא הוסיפה: "לצידו, לצידנו, עומדים הרבה רגעי עצב, פחד וחוסר ודאות. ועם זאת, לארז כל כך הרבה יכולות, חוזקות וברכות. כל כך קיווינו, התפללנו שלאחר שנה שלמה של שבי במנהרות חמאס, אבא שלו יחזור לחיבוק גדול עם משפחתו. זה לא קרה. מספיק להפקרה! תחזירו את עופר שלנו למשפחה שלו, לילדים, לחברים, להורים, לביתו ולחירותו".
יפעת קלדרון, בת דודתו של עופר, סיפרה: "ניסים, אח של עופר, היה לצידו של ארז. השמיעו מוזיקה, ניסו מאוד לשמח את ארז. עשינו אירוע מצומצם של משפחה קרובה, ארוחת צהריים ודיבורים. האירוע היה מאוד שמח, אבל היו גם תחושות מאוד קשות, עופר לא היה שם. כתבתי לארז ברכה שחצייה הראשון הוא ברכות וחצייה השני הוא התנצלות על כך שלא הצלחנו להחזיר את אבא שלו עד עכשיו. הקרינו סרטון של עופר עם הילדים ולא נשארה עין אחת יבשה, גם לחשוב איפה הילד הזה היה לפני שנה".
1 צפייה בגלריה
ארז קלדרון עולה לתורה
ארז קלדרון עולה לתורה
"לא נשארה עין יבשה". ארז קלדרון עולה לתורה, הבוקר
(צילום: עידו דן)
היא ציינה: "לא ייתכן שילד בן 13 לא יחגוג עם אבא שלו, אזרח שנחטף מהבית. עופר הוא בן אדם כל כך שמח, אז אני מניחה שאם הוא היה, הייתה יותר שמחה, אין ספק בכלל. כולנו ניסינו לשמח, אבל הלב לא שלם. עופר לא שם, והשמחה היא לא במאה אחוז. זה גומר אותי, אני מרגישה כישלון שלא הצלחנו עד עכשיו להחזיר אותו ואותם. זאת תחושת החמצה מאוד גדולה".
יפעת האשימה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, והטיחה: "עופר ושאר החטופים לא כאן בגללו, הוא מקריב אותם למוות. זה כבר לא הפקרה, זה הקרבה וויתור. לא תהיה תקומה במדינה שלנו אם הם לא יחזרו. אם זה לא יהיה עכשיו, זה לא יקרה. המורשת שלו תהיה מפקיר ומקריב החטופים. עכשיו זה הזמן, מזמן זה הזמן".

יום הולדת שני בשבי: "עוד קצת, עומר, אל תאבד את התקווה"

משפחתו של עומר שם טוב ציינה היום את יום הולדתו השני בשבי חמאס. רבים הגיעו לציין את היום בכיכר הרוקדים בהרצליה. בחמ"ל הסיוע האזרחי הרצליה, מארגן האירוע, העריכו כי יותר מאלף משתתפים נכחו במקום. דודו טסה שר עם חבריו של עומר את אחד השירים האהובים עליו, "באת עם השקט".
הפרחת הבלונים ביום ההולדת של עומר שם טוב
(צילום: עידו מאירוביץ)

דנה שם טוב, אחותו של עומר, אמרה באירוע: "בהתחלה היינו מאוד נאיביים. בחיים שלי לא חשבתי שנגיע לזה. תמיד הייתי כועסת על אחי עמית כשהוא היה אומר במשלחות שנסענו איתן בעולם שעומר נחטף בגיל 21 – אז הוא גם יחזור בגיל 21. הייתי אומרת לו 'עמית, ברור שהוא יחזור בגיל 21, מה יש לך? והנה היום הוא חוגג 22".
היא הבהירה: "אומנם עברה שנה, אבל אנחנו לעולם לא מאבדים את האמונה. עומר, אתה חוזר הביתה, ואנחנו נמשיך. אתה תמשיך להצחיק אותי הכי הכי בעולם. עומר הוא הבן אדם שהכי מצחיק אותי. אנחנו נמשיך להסתלבט על אימא עם אימא ונמשיך לעשות חיים. פשוט לעשות חיים. לוקאס משתגע בבית כשאתה לא נמצא. באמת, עומר, עוד קצת, עוד טיפה. אל תאבד את התקווה, ממש ממש עוד קצת".
שורדי השבי איתי ומיה רגב בירכו את חברם לכבוד יום הולדתו. "היינו יחד בשבי 54 ימים", סיפר איתי, "בזמן הזה הכרתי אותך ולמדתי מי אתה, מי החבר הכל כך טוב של אחותי שהיא תמיד משבחת. מאז שחזרתי, אני מכיר אותך דרך חברים טובים שלך שכבר הפכו מזמן לחברים הכי טובים שלי, ואני רק שומע כמה אור אתה מכניס ואיזה בן אדם כיפי ושמח אתה. אני כל כך מחכה לרגע שתחזור ואוכל להכיר את הצד הזה שלך.
"כשהיינו יחד בשבי סיפרת לי כל כך הרבה סיפורים מצחיקים שהיו לך עם חברים. מחכה לרגע שנשב יחד מול הים, בשקיעה, ונדבר על הכול"
"כשהיינו יחד בשבי סיפרת לי כל כך הרבה סיפורים מצחיקים שהיו לך עם חברים, וכשחזרתי הכול אומת. אח שלי, אני מחכה לרגע שתחזור, ומרגיש שזה יקרה בקרוב, עוד קצת ואתה פה. אני מחכה לרגע שנשב יחד מול הים, בשקיעה, ונדבר על הכול. נצבור הרבה חוויות, טיולים לחו"ל, מסיבות וכל מה שנרצה לעשות.
"אתה כמו אח שלי הגדול, אני מחכה לשתף אותך במה שעובר עליי, מחכה שתצחיק אותי כשעצוב לי, שתצחק עליי כשאני עושה פדיחות. כל החיים לפניך. אני אוהב אותך, עומר, מחכה שתחזור. אני אוהב אותך אהבת נפש. מזל טוב, אחי. יום הולדת אחרון במקום ההזוי הזה, עוד קצת, עוד טיפה, חבר שלי".
מיה הוסיפה: "עומר, מאז שנכנסו לחודש אוקטובר הבטן לא מפסיקה להתהפך. אני כותבת לך כבר מאז שחזרתי, אבל החודש משום מה לא הייתי מסוגלת. האמנתי כל כך עמוק בפנים שאין מצב שאתה לא חוזר לפני שאתה מציין את גיל 22, אבל קמתי ליום ההולדת שלך, ואתה עדיין לא כאן.
"אני זוכרת את יום ההולדת 21 שלך. אומנם לא היינו אחד ליד השנייה, אבל עשיתי הכל בשביל שיביאו לך את הברכה שכתבתי לך. הלוואי וגם עכשיו תשמע אותי, תשמע אותנו מברכים ומתגעגעים אליך. תראה איך כולם הגיעו בשבילך, כולם כל כך מחכים לראות אותך בבית, מתחבק עם ההורים שלך, עם האחים שלך ואיתנו. אני מקווה שאתה מרגיש את הכוחות שכולנו שולחים לך, מקווה שהיום אתה יושב שם בראש זקוף ומבקש משאלה. מזל טוב, עומר, אנחנו אוהבים אותך".