המשבר בקואליציה נפתר ותקציב המדינה עבר: באיחור של יותר משלושה שבועות, במליאת הכנסת אישרו היום (רביעי), את השינויים בתקציב לשנת 2024, בהתאם לצורכי המלחמה. בשל התנגדות חלק מחברי הקואליציה, עלה מוקדם יותר החשש כי התקציב לא יעבור ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' שקל להודיע כי לא יתקיימו הצבעות - לבסוף הושגו הסכמות, וגם המתנגדים שהתרצו תמכו בהצעות החוק.
המהומה במליאה אחרי אישור התקציב
(צילום: ערוץ כנסת)
אחרי שאושר התקציב, על אף האיומים מצד חברי כנסת מהליכוד, דרשו באופוזיציה להבין מה הובטח לאותם ח"כים שגרם להם לבסוף להתרצות ולהצביע בעד. ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר במליאה כי מן הראוי שיחשפו בפני הכנסת מה הובטח לח"כ עמית הלוי, שדרש את קידום החוק שלו ולשר החקלאות אבי דיכטר, שדרש למנוע את הקיצוץ המשמעותי במשרדו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב לפרוטוקול כי "אין שום סיכומים", אך ח"כ קריב צעק לעברו: "אז ראש הממשלה, לא בפעם הראשונה, לא דובר אמת", מה שהוביל למהומה ולצעקות במליאה. יו"ר הקואליציה אופיר כץ טען בתגובה לשאלה כי "לגבי החוק של עמית הלוי, זה חוק שאנחנו עובדים עליו יחד חודש ואין שום איום, אין קשר לתקציב". יו"ר הכנסת אמיר אוחנה השיב לח"כים מהאופוזציה בציניות: "מה תרצו שאעשה תחקיר? חקירה צולבת? דיי תפסיקו באמת".
גנץ ונתניהו בשיחה במהלך ההצבעות
(צילום: ערוץ כנסת)
מוקדם יותר, נועד השר סמוטריץ' עם נתניהו ודיכטר כדי שזה יתרצה ויתמוך בתקציב: "נעלה תכף במליאה תקציב מלחמה טוב. אין לי שום כוונה להיכנע לכל מיני אינטרסנטים סחטנים, לא פותחים את התקציב ברגע האחרון. זו אחריותי התקציבית. אני קורא לראש הממשלה להודיע אף הוא, שאין בכוונתו להיכנע לסחטנות פוליטית ולהביא את התקציב להצבעה כפי שהוא".
ברוב המשרדים הממשלתיים בוצע קיצוץ רוחבי של 5%, וכן ייפגעו משמעותית תוכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית, תקצוב ארגוני להט"ב, תוכנית לחיזוק יוצאי אתיופיה ועוד. לאחר ששר החקלאות דיכטר הודיע כי לא יצביע בעד התקציב בשל הקיצוץ המשמעותי במשרדו - אלא אם יימצא פתרון תקציבי - הושגו הסכמות. מטעמו של דיכטר נמסר: "ראש הממשלה נענה לדרישת שר החקלאות והתחייב לפתור את המשבר בתקציב החקלאות עד חג הפסח הקרוב. לפיכך, השר דיכטר יתמוך בתקציב". במקביל, בזמן המגעים, במליאת הכנסת שר התקשורת שלמה קרעי התבקש למשוך את הזמן ואף מסר דברי תורה.
ח״כ יולי אדלשטיין, שיושב שבעה על אימו, לא נמצא בכנסת ולא קוזז. בין שלושת הח"כים שהודיעו שיתנגדו לתקציב, נמצאו ח"כ הלוי מהליכוד, שאמר כי לא יתמוך בהצעה עד שיובטח קידום החוק שלו הנוגע לפיקוח מוסדות חינוך במזרח ירושלים וכך גם ח"כ דוד ביטן איים שלא יתמוך בהצעות החוק - לבסוף השניים חזרו בהם ויצביעו בעד. כאמור, כעת דורשים באופוזיציה להבין מה גרם להם לשנות את עמדתם.
סמוטריץ' בהצהרה לתקשורת: לא להיכנע לאינטרסנטים סחטנים
לפני כן, אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד בסיכום הדיון במליאה כי "התקציב הזה, שמונח היום על שולחנה של הכנסת, קורע את המסיכה מעל כל דיבורי האחדות של הממשלה. אתם לא רוצים אחדות, אתם רוצים שישלמו עליכם. אתם לא רוצים לחיות ביחד, אתם רוצים לחיות על חשבון הציבור". לפיד הוסיף: "אתם מגדילים לשיא של כל הזמנים את התקציב לישיבות, מגדילים לשיא של כל הזמנים את הכספים הקואליציוניים, מגדילים לשיא של כל הזמנים את מספר המשרדים המיותרים עם השרים המיותרים. חזרתם לכל החטאים הישנים, אבל על סטרואידים, כאילו הכלכלה לא מתפרקת לנגד עינינו. אתם אומרים לעם ישראל - ביחד ננצח אבל לחוד נשלם את המחיר".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ביקר את הממשלה והקואליציה ואמר: "התקציב שאנחנו מצביעים עליו הוא פשוט לא רלוונטי. הדבר הראשון שבולט הוא הגדלת הגירעון, אנחנו נצטרך שוב ושוב לבצע תיקונים והגירעון רק יגדל". ליברמן טען כי "לקחו מעובדים את יום ההבראה כדי לסבסד כספים קואליציוניים, לא לשום דבר אחר. לכן ההתנהלות הכלכלית היא בדיוק כמו ההתנהלות ביטחונית לפני 7 באוקטובר. כל מה שניתן לקלקל מקלקלים כל מה שאפשר להרוס הורסים".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, אמר כי על אף שהוא מתנגד לתקציב ולקיצוצים שבוצעו, בין היתר בטיפול בפשיעה בחברה הערבית, הוא יצביע בעדו ואמר כי הוא מקווה שהוא יאושר. "אנחנו אישרנו את התקציב בוועדה, אני לא מרוצה ממה שנעשה שם, צריך לעשות שינויים, זה לא בא בחשבון מה שנקבע פה. אני מקווה שהתקציב יעבור ונעביר דברים נוספים בצווים, בתקנות ובחוקים", טען גפני.
כאמור, מי שהגיע כביכול לסכם את הדיון במקום השר סמוטריץ' שנעדר מהמליאה כחלק מהניסיון למנוע את נפילת התקציב, הוא השר קרעי, שניצל את הזמן הרב שניתן לו, ובין היתר דיבר על משרדו, מסר דבר תורה ואף ביקר את חברי האופוזיציה ח"כ לפיד וח"כ ליברמן בנושא גיוס חרדים. "שניהם מדברים על גיוס חרדים, אבל אם החרדים כולם יתגייסו איזה קמפיין הסתה יהיה להם?", אמר. "צריך לעשות את זה דרך הידברות, מי שלא תורתו אומנותו צריך להיות הראשון להתגייס. כולם רוצים להגיע למתווה ויש מי שמחפש לנגח , לא מחפש פתרון ומשתמש בחרדים לקמפיין בחירות".
קרעי מושך את הזמן ומודיע: אני הולך עוד 28 דקות, אם לא תהיה הסכמה
(צילום: ערוץ כנסת)
ההצעה הראשונה שאושרה היא הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, שלפיה התקציב לשנה זו יעמוד על 584.1 מיליארד שקלים בעקבות הוצאות המלחמה. מדובר בתוספת של כ-70 מיליארד שקלים לתקציב המקורי שאושר במאי האחרון, שהם תוספת של 14.55%. ההצעה השנייה שעברה תאפשר את הגדלת הגירעון בשנת 2024 ל-6.6% מהתוצר במקום 2.25% (כפי שאושר במאי 2023).
ההפרש ביעדי הגירעון מיועד לממן את ההוצאות הנוספות הנדרשות בשל המלחמה. לתקציב נלוות תוכנית מאזנת הכוללת קיצוץ רוחבי ובמקביל העלאת מיסים. בין היתר, הוצע להקפיא את שיעורי השכר הממוצע שממנו נגזרים שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, לשנות את שיעורי קצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, להעלות את שיעור דמי ביטוח הבריאות לשיעור של 5.165% (במקום 5% כיום), לקבוע כי יוקפא מחיר דמי ההבראה בשנת 2024 וכי יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק לצורך מימון הטבות למשרתי המילואים, וכן לקבוע במסגרת הוראת שעה כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן, ישלם לאוצר המדינה בשנים 2024 ו-2025 סכום השווה ל-6% מהרווח שהפיק על פעילותו בישראל באותה השנה.
כאמור, הבאת ההצעה לאישור המליאה מתבצעת באיחור של יותר משלושה שבועות לאחר המועד הרשמי שבו הכנסת הייתה צריכה לאשר את התקציב המעודכן ל-2024. העיכוב נבע בשל אי-הסכמות – בעיקר סביב הכספים הקואליציוניים ודרישת הח"כים החרדים להכניס לתקציב 590 מיליון שקלים שנועדו לממן תוספת שכר למורות החרדיות, עם החלת הסכם "אופק חדש" – מה שבסופו של דבר נשאר מחוץ לתקציב. למרות הביקורת הרבה, לא נסגרו משרדים ממשלתיים מיותרים, ובחלק מהם לא בוצע קיצוץ מספק בתוכניות ובמסגרות שאינן הכרחיות בזמן המלחמה.
לעומת זאת, כאמור, קוצצו התוכנית למיגור האלימות בחברה הערבית, התוכנית לחיזוק קהילת יוצאי אתיופיה, תקציבי ארגוני קהילת הלהט"ב, תקציב משרד החקלאות – שישפיע גם על חקלאי הדרום והצפון שספגו מכה קשה במלחמה, וגם על מכון וולקני, אתרי מורשת ועוד.
יו"ר ועדת הכספים גפני, הציג את הצעות החוק בפתח הדיון אתמול במליאה, והתייחס גם לביקורת כלפי הציבור החרדי. "פנתה אליי מורה חרדית שחברתה, העובדת בחינוך הממלכתי, מקבלת משכורת הרבה יותר גבוהה משלה. והיא שואלת אותי 'למה אני לא מקבלת?' בעיתונות החילונית לא מפסיקים כל יום לצאת נגד החינוך החרדי, למה אותה מורה צריכה להרוויח פחות? יש חינוך חרדי בחוק, חוק יסודות התקציב קובע שצריך לשלם להם כמו לכל ילדי ישראל".
הוא הוסיף: "מה אני עונה לאותה מורה? אני מביא את תקציב המדינה לאישור ומבקש מהחברים שלי שמתמרמרים על זה – תצביעו בעד התקציב, מכיוון שזה תקציב מלחמה ואנחנו לא עומדים מהצד. אבל שידעו כולם שנעשה פה עוול שלא יסולף ואני אדאג שהם יקבלו משכורת שווה על עבודה שווה, לא יכול להיות אחרת. ואם מישהו יגיד שבגלל 'אופק חדש' אני לא מביא תקציב, אז הינה אני מביא את התקציב, אבל למה צריך להיות כאלה רשעים למורים והמורות האלה? אני אמשיך את הדיונים על כך בוועדה".
מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק, אמר לאחר מכן: "בשבוע שעבר הוחלט לקחת את תקציב המדינה, את דירוג האשראי ואת רווחת אזרחי ישראל כבני ערובה. ראש הממשלה לא מתעניין כהרגלו, שר האוצר כנראה מעודד מאחורי הקלעים וישראל בדרך להורדות דירוג נוספות, להעמקת המשבר ולירידה דרמטית ברמת החיים. אתם, חברי הקואליציה, כל אחד ואחת מכם נושאים בכישלון הכלכלי המחפיר הזה".
לדבריו, "מאות מיליוני שקלים מופנים לזהות יהודית של אבי מעוז, במשרד ההתיישבות, במשרד התרבות והספורט, במשרד המורשת, במשרד החינוך, במשרד המסורת ועוד. זו לא זהות יהודית, זו זהות מפלגתית, אלו כספים המוזרמים לארגונים שבסוף מעסיקים פעילים פוליטיים בתקופות בחירות. השחיתות חוגגת גם בממשלה הזאת וגם בתקציב הזה".
פורסם לראשונה: 14:51, 12.03.24
