בזמן שחטיבת גולני ממשיכה לעכל את מצבור האסונות שנפלו עליה מתחילת הלחימה בעזה, הוחלט בצה"ל למנות את סגן-אלוף יובל מזוז למפקד גדוד 13 במקומו של סגן-אלוף תומר גרינברג, שנפל ביום שלישי בקרב בשג'אעיה שבו נהרגו עוד שמונה קצינים ולוחמים מגולני ומיחידה 669. מזוז, שהוחלף על-ידי גרינברג ביוני השנה, מונה אז לקצין המבצעים של פיקוד צפון. "הוא היה איש משימתי, אבל עם לב כזה גדול שהקשיב", אמרה הבוקר (חמישי) ל-ynet Live רחל וולט, חמותו של גרינברג.
לכל מפקד גדוד או מפקד חטיבה בצה"ל יש דמות שמלווה אותו לאורך הלחימה. כך למשל, אלוף-משנה יצחק בן בשט, שנהרג גם הוא בקרב בקסבה של שג'אעיה, היה מעין "צל" למפקד חטיבת גולני אלוף-משנה יאיר פלאי, ושימש כמפקד החפ"ק שלו. גם מפקדי הפלוגות של גולני שנפלו בקרב הוחלפו בקצינים אחרים שכבר היו מעורבים בתכנון וביצוע תקיפות בעזה.
מח"ט גולני פלאי אמר ללוחמי החטיבה שאיבדה 75 מחייליה מפרוץ המלחמה: "אנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל שנמשכת כבר חודשיים, מובילים את האוגדה ואת צה"ל בראש החץ. בשבוע וחצי האחרונים אנחנו נלחמים בגדוד המרצחים של שג'אעיה. ביום שלישי ספגנו מכה כואבת, איבדנו חברים טובים, לוחמים ומפקדים גיבורים, עזי נפש שבגופם מנעו חטיפה של לוחמינו. אנחנו ממשיכים קדימה עד הניצחון".
"הוא היה אבא לכל החיילים שלו לפני שהפך להיות אבא של ארבל", סיפרה החמות וולט על גרינברג ונכדתה בת השלוש. "אשירה (בתה של וולט ואלמנתו של גרינברג), אמרה פעם שכשהוא הגיע להיות אבא לארבל, את האימון לזה הוא עשה באבהות לחיילים שלו כי הוא הרגיש אחריות, אהבה וקרבה לכל חייל. הוא גם שמר על קשר הדוק עם המשפחות שהחיילים שלהן נפלו".
וולט סיפרה עוד: "הייתה לתומר משאלה שאם יום אחד תהיה לו חברה - הוא יקנה לה דובי גדול. הוא עשה את זה עם אשירה. הוא נסע לאורך כל הדרך מבית ההורים שלו עם דובי ענק בגובה שלו, ושם את זה במושב לידו במכונית. כל הדרך אנשים ראו אדם מבוגר ברכב ולידו דובי כזה ענק. הוא הגיע לבית שלנו עם הדובי הענק, מסר את זה לאשירה, והגשים את החלום שלו".
לדברי החמות, "אומרים תמיד שלוקחים את הטובים, זה הפך להיות קלישאה, אבל אצל תומר זה הרבה מן האמת. היה אצלו שילוב של תכונות מנהיגות עם רגש האהבה וגמישות הקשר עם אנשים. לכן החור שנותר הוא כל-כך עמוק. כשאני רואה את הכותרת 'נפרדים מתומר' זה קשה לי. ביום ההולדת שלו לא ניסיתי לתקשר איתו, שאלתי את אשירה איך אשלח לו ברכות כי לא רציתי לגנוב כל זמן פנוי שיש לו לתקשר איתה
"לפעמים אנשים מתחילים עם תחושה של 'אנחנו ננצח' ובסוף הם מתייאשים ומתעייפים מזה. אצל תומר זה ממש לא היה ככה. 41 חיילים נפלו לו ביום הראשון של המלחמה, ובכל זאת זה חיזק אותו עוד יותר. זה לא מובן מאליו, זה גם מאוד מייחד את תומר. אנשים הרגישו את זה, ולכן הוא הצליח להעצים כל כך הרבה אנשים".