אחרי הקריאה ב"ידיעות אחרונות" לתלות שלט "עיר של גיבורים" בכניסה לאופקים - שאיבדה יותר מ-50 מתושביה ב-7 באוקטובר - מגיעה הפעולה. אמן גרפיטי צייר ציור ענק עם הכיתוב המרגש, יחד עם התושבים.
האמן ארד לוי סיפר כי "הקיר הזה מדבר על אופטימיות, תקומה, תקווה ורצון לטוב. זה קרה בזכות כמה גופים ששיתפו פעולה, והצלחנו להוציא את זה לפועל ולשמח את כל תושבי השכונה. שמחתי לקחת חלק בפרויקט כזה משמעותי. נפגשתי עם כ-20 תושבים שגרים בשכונות הקרובות, הם סיפרו לי על החוויות שלהם. הם חשים גאווה מטורפת בעצמם ובשוטרים. התושבים ליוו אותי כשציירתי והפכו לחברים שלי. הם היו השראה מטורפת. לא חשבתי על מה לצייר עד שלא נפגשתי איתם".
מדובר בגרפיטי בגודל של כ-80 מ"ר על קיר בניין בשכונת מישור הגפן באופקים, שם תקפו המחבלים. לוי מצייר ברחבי העולם והשתתף בפסטיבלים בינלאומיים, אך רוב עבודותיו בוטלו בעקבות המלחמה. בנק הפועלים העניק חסות לציור, שמספר את סיפור הגבורה.
הקיר שבחר לוי בשיתוף העירייה הוא קיר של בניין ברחוב התמר בשכונה שבה התקיימו כל הקרבות הקשים מול המחבלים, מול הבית של רחל אדרי שנלקחה יחד עם בעלה כבת ערובה. את ציורי הגרפיטי הוא יזם בשיתוף עם אלעד מזמר, במטרה להעביר מסרים של אחדות, הוקרה וזיכרון של אותה שבת. בתום שבוע הושלם הציור על הקיר בבניין שהפך לאתר הנצחה לגבורתם של תושבי העיר.
מזמר ולוי נפגשו עם תושבי השכונה כדי לשמוע מהם סיפורים על אותה שבת שבה התושבים בתושייה גדולה יצאו להילחם, חלקם ללא נשק או אמצעים לחימה, עוד לפני שהגיעו כוחות המשטרה. המחבלים התבצרו בשני מוקדים הסמוכים אחד לשני, הבית של רחל ובו חמישה מחבלים ובית נוסף עם חמישה מחבלים. שני מחבלים שניסו לברוח חוסלו. כוחות המשטרה הגיעו ונלחמו בתחילה יחד עם התושבים, ובזכותם המחבלים לא הצליחו להתקדם למוקדים נוספים בעיר.
מפקד מחוז הדרום, ניצב אמיר כהן, התייחס לגבורת השוטרים שקפצו מהבית בשכונת השוטרים הסמוכה בעיר: "מי שהחליט ויזם להקים את שכונת השוטרים לא שיער בדעתו שהוא הציל את העיר מרצח המוני. השוטרים יצאו מהבתים, חלקם עם ביגוד מינימלי ואקדחים ונלחמו שם על החיים שלהם ושל התושבים. 17 מחבלים השוטרים שלנו באופקים חיסלו, עזבו את המשפחות והילדים שלהם ורצו החוצה לרחוב לנהל קרב, חיסלו 12 מחבלים ועוד חמישה שהיו בבית של רחל אחרי שעות ארוכות של משא ומתן. שילמנו מחיר כבד של חמישה שוטרים שנפלו בקרב על החיים של התושבים".
מזמר הסביר כי "המטרה הייתה לחזק את ה'ביחד' ולהשרות קצת אופטימיות, להציג את האחדות של בני המקום ולהנציח את החיבור בין השוטרים לתושבי השכונה. אחרי המקרה הפכו את העיר לעיר של גיבורים. תושבי השכונה סיפרו שהייתה להם השגחה עליונה".