מעטים האירועים הפוליטיים שבכוחם להתחרות ברגע הדרמטי שעשוי להתרחש בימים הקרובים, אם בנימין נתניהו יוחלף בראש ממשלה אחר בתום 12 שנים בתפקיד. פגישתם אמש (ד') בכפר המכבייה של יו"ר ימינה נפתלי בנט, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר רע"מ מנסור עבאס, שהסתיימה בחתימה על הסכם להרכבת קואליציה, היא ללא ספק אחד מהאירועים האלה. בחתימתו של עבאס בסוף הפגישה יש הרבה מעבר לסיכום פורמלי של הסדרים והסכמות. היא מסמלת אפשרות להתחלה של חזרה לנורמליות בחברה הישראלית, ומעניקה את הרמז הראשון לכך שבסוף היום מצאו המנהיגים מכל הצדדים את האומץ להשתחרר יחד מכבלים ישנים של תפיסות מעוותות.
רוחו של השושבין הראשי שרתה היטב על הנוכחים בחדר המשא ומתן: נתניהו שהכשיר את הלבבות וטיהר את השרץ ערב הבחירות האחרונות ולאחריהן בתום שנים ארוכות של רטוריקה מסיתה ופוגענית כלפי הציבור הערבי. הוא הסיבה והמסובב של המפגש הייחודי שכמותו לא אירע קודם בפוליטיקה הישראלית. הוא שזמם מהלכים שדחקו את הערבי והיהודי לפינה צפופה שבה הוכרחו לשוחח לראשונה כבעלי אינטרס שווים, הוא הבמאי שהוציא מתחת ידיו את המחזה הלא גמור ושאותו ייאלצו לכתוב יחדיו ימנים ושמאלנים.
הרבה מעל הסיבות הפוליטיות, רובץ הענן הכבד של הרוגי ופצועי המהומות האלימות בערים המעורבות בחודש שעבר, והוא עדיין מאפיל על עתיד היחסים ומסרב להתפוגג בקלות
התרחשות נדירה, אך לא מקרית: כל הסקרים מוכיחים כי רוב מכריע של יהודים וערבים מעוניינים בחיים משותפים, ויעידו על כך ארבעת המנדטים שגייס עבאס לשיטתו המשתלבת בציבוריות הישראלית. בתוך פחות משנה הפך את עצמו לדמות מרכזית בפוליטיקה הישראלית, שותף מחוזר במשרד ראש הממשלה ובר-שיח מבוקש באולפני טלוויזיה.
הרבה מעל הסיבות הפוליטיות, רובץ הענן הכבד של הרוגי ופצועי המהומות האלימות בערים המעורבות בחודש שעבר, והוא עדיין מאפיל על עתיד היחסים ומסרב להתפוגג בקלות. בבתי האבלים, בבתי החולים ובמשרדי מס רכוש, עדיין אוספים את השברים של החיים הישנים לפני שהתפוצצה מוגלת ההזנחה, ותוהים אם אי פעם יחזרו לחיות זה לצד זה אחרי שראו אחד לשני את המוות בעיניים. ייתכן כי כעת, מהר משציפו, יקבלו בחזרה את מה שמגיע להם מהמנהיגים: תחושת ביטחון בכך שחייהם מופקדים בידי נבחרי ציבור אחראים והגונים שמסוגלים לא רק לדבר אלא גם לעשות.
כעת, משנפרצה לראשונה חומת הבטון המייסרת שנבנתה בין ערבים ליהודים בבית הנבחרים ונמשכה עמוק לתוך החברה הישראלית, תהיה זו אחריותם של השותפים הקואליציוניים כולם לשמור היטב על הפתח שנפער לעבר האופק הרחוק, לשמור אותו פתוח ולהעמיד עליו שומרים נאמנים לבל ייאטם חלילה שוב בבטון של פוליטיקה שימושית.
- מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com