ברקע פרשת כלי השיט, שהגיעה לבית המשפט, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא ליקויים בפרויקט הצטיידות ענק של צה"ל - התותח העתידי. לפי המבקר, החברה הגרמנית לא קיבלה תנאים שווים לזו הישראלית, והדיון בצה"ל היה חסר. בנוסף, המבקר מצא כי משרד הביטחון וצה"ל לא נערכים בהתאם לקיצוץ כספי הסיוע האמריקנים שמיועדים לרכישת תוצרת ישראלית.
- לקריאת עיקרי דו"ח מבקר המדינה - לחצו כאן
תותח של אלביט, אילוסטרציה
(צילום: אלביט מערכות)
מבקר המדינה בחן את הדרך שבה הוחלט על ההצטיידות במערך תותחים חדש בצה"ל. כבר בתחילת הדרך, בעבודת המטה שערכה זרוע היבשה לקראת הפרויקט, מצא המבקר כי הזרוע לא קבעה את ההישג המערכתי הנדרש מהמערך, אלא רק את הדרישות הטכניות-מבצעיות ברמת התותח הבודד, בניגוד לנהלים בצבא.
בנוסף, המבקר מצא שזרוע היבשה לא בחנה נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטה בנושא, למרות שלמערך יש משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ולמרות שמדובר בהשקעה כספית משמעותית שנדרשת להקמת המערך.
המבקר ציין כי בדיונים שונים שנערכו באגף התכנון במסגרת תהליך ההמלצה לאישור העקרוני של הפרויקט, וכן בדיונים על התוכנית הרב שנתית גדעון, עלה הצורך בבחינת שני נושאים מרכזיים: מקומה של הארטילריה בתמרון הצבאי בשדה הקרב העתידי, והיעילות המבצעית של מערך התותחים החדש שהזרוע קידמה.
הדרישה לדון בשני הנושאים הללו עלתה לא פעם בדיונים בין זרוע היבשה לאגף התכנון. לפי דו"ח המבקר, למרות בקשות חוזרות ונשנות של ראש אג"ת לדון בנושאים הללו ולקבל ניתוח בנושא, זרוע היבשה לא בחנה אותם ולא הציגה את מסקנותיה בנושא. לבסוף, ההמלצה העקרונית של אגף התכנון לטובת הפרויקט התקבלה מבלי שהיה בפני מקבלי ההחלטות המידע המלא.
בצה"ל טענו כי היה צורך לאשר את התוכנית במהירות, מכיוון שדחיית ההחלטה בנושא לתוכנית הרב שנתית הבאה הייתה מפחיתה במידה ניכרת את ההישג המערכתי הצפוי, עם דעיכת מערך התותחים הקיים. עם זאת, מבקר המדינה העיר לצבא כי להצטיידות בתותחים חדשים יש השפעה על עתיד מערך התותחים לשנים רבות ולכן היה נדרש להביא בחשבון את כל הנושאים הרלוונטיים.
מבדיקת המבקר עולה כי גם הרמטכ"ל ושר הביטחון אישרו עקרונית את ההצטיידות במערך התותחים החדש, מבלי שנערך בזרוע היבשה או בצה"ל ניתוח על מקומה של הארטילריה בתמרון הצבאי כיום, ועל הצורך המבצעי בה. רק לאחר האישור העקרוני של השניים, בחנו בצה"ל את התרומה הצפויה מההצטיידות בתותח החדש ואת הצורך המבצעי בו.
במאי 2017, ארבעה חודשים אחרי האישור העקרוני של שר הביטחון והרמטכ"ל, הוקמה ועדה מטכ"לית בראשות סגן הרמטכ"ל כדי לבחון את הצורך בתותחים חדשים, בעקבות ספקות שהעלו גורמים שונים, חלקם יוצאי מערכת הביטחון, בנחיצות תותח חדש דווקא.
הוועדה קבעה כי שימור המערך הקיים היא חלופה אפשרית, אך הדבר כרוך בסיכון. במבט צופה עתיד, ולאחר שבחנה כמה חלופות, הוחלט כי יש יתרון מבצעי וכלכלי להקדמת ההצטיידות בתותח חדש. ביולי 2017 קיבלו הרמטכ"ל ושר הביטחון את המלצות הוועדה ואישרו את הצורך בתותח חדש.
במסגרת עבודת המטה לבחינת ההצטיידות בתותח חדש בחנה מערכת הביטחון שתי חלופות מרכזיות - מערכת תותח AGM מתוצרת החברה הגרמנית KMW, ומערכת תותח מתוצרת אלביט. ביוני 2010 ביקרו נציגי זרוע היבשה ומפא"ת בגרמניה והתרשמו מאוד מהתותח הגרמני. בסיכום הביקור נכתב שיש לבצע הדגמה והוכחת יכולות בארץ.
במהלך השנים היו חילופי דברים בין הצדדים, ואף נערך ביקור הדגמה נוסף בגרמניה. בין היתר עלה במערכת הביטחון חשש מהיבט מסוים, שבעקבותיו נטען בסיכומים שיש לערוך הדגמה בישראל כדי להפיג את החשש. למרות זאת, מדובר היה באחת החלופות המועדפות בקרב מערכת הביטחון.
מפא"ת הזמינה את הגרמנים לערוך הדגמה בארץ, אך ארבעה חודשים לאחר מכן, ביטלו מפא"ת וזרוע היבשה את ההדגמה, למרות שלא התקבל מידע חדש שהיה בו כדי לשנות את מצב הדברים. בתשובה לשאלת החברה הגרמנית ענו במפא"ת כי שתי ההדגמות בגרמניה הספיקו ונתנו מידע מספק וכי אין סיבות אחרות לביטול ההדגמה.
עם זאת, בדיון שהתקיים באותו החודש של הביטול אמר ראש זרוע היבשה כי ההחלטה לבטל את ההדגמה "נבעה מהצורך להשאיר את כל האפשרויות פתוחות". במשרד הביטחון ובצה"ל אמרו למבקר כי ביטול ההדגמה לא פגע במקומו של התותח הגרמני כחלופה אפשרית.
בנובמבר 2016 ביקשה מפא"ת מוועדת המפתחים של האגף פטור ממכרז לטובת אלביט בטענה שזו החברה היחידה שמועמדת לייצור התותח שעומדת בדרישה ל"עצמאות כחול לבן". מבקר המדינה העיר כי הדרישה לא הופיעה בדרישות הראשונות שהוצגו לחברות, אלא רק בהודעה שנמסרה לתעשייה האווירית (שהייתה שותפה לחברה הגרמנית בהצעה) ולתע"ש במאי 2015. הוועדה אישרה את הפטור בעיקר בשל דרישת "עצמאות כחול לבן".
במהלך הביקורת מצא מבקר המדינה פער בין הנתונים שהיו בידי משרד הביטחון לאלה שהובילו להחלטה על זהות התותח המועדף על ידי צה"ל. לפי הוועדה המטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, מחיר התותח הגרמני היה פי שניים מהמחיר המוערך שהציגה מערכת הביטחון בשנים שקדמו לוועדה, וכן פי שניים מהמחיר המשוער של התותח הישראלי מתוצרת אלביט.
ההערכה הכפולה, שהועברה לוועדה על ידי מפא"ת, התבססה על פרסומים זרים של עלות המערכת, זאת למרות שב-2011 הגישה החברה הגרמנית למערכת הביטחון הערכה של עלות ייצור התותח. המחיר הכפול היה זה שגם הוצג לקבינט המדיני-ביטחוני בדיון שבו דנו בפרויקט.
במהלך הדיון בקבינט המליץ המל"ל לאשר את העסקה עם אלביט, אך הציג גם את החלופות האחרות להקמת המערך. עם זאת, הוא לא הציג אלטרנטיבה לעמדה הצבאית שלפיה יש צורך בתותחים חדשים ולאו דווקא בכלי נשק אחרים.
שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר במהלך הדיון כי יש לו ספקות בנוגע להחלטה להצטייד בתותחים ולא ברקטות, ובעקבות כך עלו שאלות נוספות בנושא מצד שרים אחרים. המל"ל ציין בתשובתו למבקר כי הנושא עלה לדיון למרות שלא הופיע במצגת שצה"ל הכין וכי כל שאלות השרים בנושא נענו.
מבקר המדינה העיר למל"ל שעליו להקפיד שהצגת פרויקט לאישור הקבינט תכלול ניתוח חלופות, תוך הצגת היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, וכן הדגשת ההבדלים והמשמעויות, גם אם מדובר בנושא שמוכר באופן כללי לחברי הקבינט מדיונים אחרים
מערכת הביטחון לא נערכת להקטנת הסיוע האמריקני
מבקר המדינה בחן בדו"ח החדש את היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית בכל הנוגע לסיוע הביטחוני לשנים 2019-2028 ולתוכנית ההגנה מפני טילים.
לפי ההסכם שנחתם ב-2016, וכולל העברה של 38 מיליארד דולרים לישראל, חלק מכספי הסיוע מומרים לשקלים ומשמשים לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. עם זאת, משנת 2022 כספי ההמרות יצומצמו בהדרגה, כשהצמצום הגדול יגיע בשנת 2025, עד שבשנת 2028 כספי ההמרה יבוטלו לחלוטין, אז גם יפוג ההסכם בין המדינות. המשמעות היא שככל שההסכם מתקדם, ישראל תוכל לקנות פחות נשק ואמצעים ביטחוניים תוצרת הארץ בעזרת כספי הסיוע האמריקנים.
המבקר מתח ביקורת על משרד הביטחון בטענה שטרם גובשה תוכנית כיצד לשמר את הרכש מבית למרות ההסכם עם ארצות הברית. בשנתיים האחרונות בדק המבקר את היערכות צה"ל והמשרד למימוש מזכר ההבנות ומתח ביקורת על כלל הגורמים המעורבים.
לפי הביקורת, משרד הביטחון טרם בחן מה ההשלכות האפשריות של הקטנת הכספים שניתן להשתמש בהם לטובת רכישת תוצרת ישראלית, על העצמאות הייצורית בישראל ועל התעצמות צה"ל, כמו גם מידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.
"משרד הביטחון, בשיתוף צה"ל, לא קבע מהן יכולות הפיתוח והייצור שנדרש לשמר 'כחול לבן', בין היתר לצורך שמירה על עצמאות היצור ויכולות צה"ל ולצורך היערכות למצבי חירום", כתב המבקר. "הצורך להיערך כבר עכשיו מקבל משנה חשיבות נוכח לקחים שעלו מהפחתת הרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל והגדלת הרכש במט"ח הסיוע לפני מלחמת לבנון השנייה, דבר שגרם לאובדן כושר ייצור מקומי ולהיווצרות פערים ניכרים בין צורכי צה"ל ליכולת לספקם בפרק זמן סביר בעת מלחמה ולאחריה".
המבקר טען כי מתחייבת התארגנות מתאימה של משרד הביטחון, של צה"ל ושל התעשיות הביטחוניות, וכן התארגנות ברמה הלאומית, למצב שייווצר לאחר ביטול כספי ההמרות וכי אי-היערכות למצב זה עלולה לפגוע בצה"ל ובביטחון המדינה.
יותר ממיליון מסמכים הותרו לפרסום – ועדיין חסויים
מבקר המדינה ערך ביקורת גם בקרב ארכיון צה"ל וארכיון המדינה ומצא כי יותר ממיליון מסמכים כבר הותרו לפרסום על פי חוק, חסיונם פג, אך הם עדיין לא פורסמו לציבור. לפי הדיווחים של הארכיונים, בכל שנה נחשפים לציבור כ-10 אלף מסמכים שהיו מסווגים ואוחסנו בארכיון המדינה, אך נכון לנובמבר 2019 ישנם 300 אלף מסמכים שכבר לא חסויים ועדיין לא נחשפו לציבור.
בארכיון צה"ל העיכוב משמעותי יותר, בכל שנה נחשפים כ-7,100 מסמכים שהיו חסויים, אך נכון לינואר 2019 ישנם 981,156 מסמכים שכבר אין עליהם חסיון אך לא נחשפו לציבור.
מבקר המדינה מצא כי ישנם מסמכים שהמלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) הכריז שהם חסויים ללא הגבלת זמן, זאת למרות שאין כל הוראה בחוק שמאפשרת חיסיון כזה. כך למשל, בארכיון בן גוריון ישנם תיקים שעליהם כתב צוות המלמ"ב כי הם סגורים לעיון לתמיד, ובארכיון יד יערי קיימים תיקים עם חומר ארכיוני שעליהם כתב המלמ"ב "סגור" ללא ציון תאריך פתיחה.
המבקר בדק גם את הימצאותם של חומרים מסווגים בארכיונים ציבוריים ופרטיים וכיצד הם מוגנים. כך למשל, בארכיון בית ברל אותרו מסמכים מסווגים, אך למרות ההנחיות שהתקבלו ממשרד ראש הממשלה לא נעשו הצעדים הנדרשים לשמירה על המסמכים. היועץ המשפטי של הקרן כתב למבקר כי "כלל המסמכים המסווגים אינם ניתנים לגישה על ידי אף אחד, למעט מנהל הארכיון".
במקרה אחר אותרו מסמכים מסווגים אצל בת של בכיר לשעבר במערכת הביטחון, שקיבלה את המסמכים לאחר פטירת אביה. במסמכי המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) נכתב כי החומרים "לא נבדקו בשל חילוקי דעות של מלמ"ב עם הבת לגבי עתיד המסמכים. להערכת צוות החשיפה יש בחומר (מסמכים מסווגים)... מתקופת כהונתו (של הבכיר) בתפקיד".
הבת אמרה בתגובה למבקר המדינה באפריל 2019: "לא זכורה לי כל פנייה רשמית בכתב מיחידה כלשהי במשרד הביטחון, לגבי בקשה לבדוק חומרים כלשהם אשר קשורים לתקופת כהונתו של אבי".
צה"ל: "הפרויקט אושר לפי ההליך, נעשתה עבודת מטה מעמיקה"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לביקורת שהועלתה בנוגע לפרויקט התותח החדש: "מדובר באירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה שמנוהל בזרוע היבשה כבר יותר משמונה שנים. זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. מסקנת עבודת המטה היא שמערך התותחים דודש חידוש ומכיוון שמדובר בתהליך הצטיידות ארוך יש לקבל החלטה בנוגע להחלפת המערך בהקדם. בניגוד לנטען בדו"ח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת 'יבשה באופק' והתייחסה אליהם באופן מעמיק".
"אנו דוחים את הטענה שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 עלה הפרויקט לאישור עקרוני מול הרמטכ"ל ושר הביטחון. בנוגע לטענה לאי-קביעת דרישה ל'עצמאות כחול לבן', נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן שהיה נדרש להדגיש את הנושא גם בשלב הסיכומים".
משרד הביטחון: "המלצות הוועדה נעשו על פי כל דין"
בנוגע לפרויקט התותח החדש נמסר בתגובה: "הוועדה לבחירת מפתחים במפא"ת בחנה במשך חודשים ארוכים את כל החלופות האפשריות למימוש פרויקט הפיתוח וההצטיידות בתותח העתידי של צה"ל. לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועיות מכל גורמי מערכת הביטחון הרלוונטיים, נפגשה עם תעשיות וסקרה פרויקטים של תותחים בחו"ל, הגישה הוועדה מסמך שבו המלצה לממש את הפרויקט במפעל של חברת 'אלביט מערכות', שהינו היחיד בישראל שיש לו את היכולת לספק את המערכת לפי הדרישות המבצעיות של צה"ל. המלצות הוועדה ואישורן נעשו על פי כל דין והפרויקט נמצא בעיצומו".
בנוגע להסכם הסיוע האמריקני נמסר בתגובה: "עם חתימת הסכם הסיוע החל משרד הביטחון בבחינת משמעויות הקיטון הצפוי בנתח ההמרות והשפעותיו על התעשיות הביטחוניות. המבקר ציין לחיוב את עבודת הוועדה שהוקמה בינואר 2017 בשיתוף עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות ומשרד הכלכלה. המלצות הוועדה מיושמות משנת 2018 בתוכניות העבודה של המשרד וכוללות בין היתר רכש רב-שנתי בפרויקטים מרכזיים בתעשיות, סיוע ממוקד לתעשיות קטנות ובינוניות, סיוע בחיבור תעשיות ישראליות לחברות אמריקניות גדולות ועוד".
בנוגע לחשיפת המסמכים המסווגים בארכיון צה"ל נמסר בתגובה: "הארכיון חושף מדי שנה אלפי תיקים חסויים ומוביל בשנים האחרונות תהליך דיגיטציה רחב היקף להנגשת המידע לציבור. הארכיון לוקח לתשומת ליבו את הערות המבקר ופועל ללא לאות להרחבת החשיפה, בכפוף לחוק ובאמצעים העומדים לרשותו".
בנוגע לפעילות המלמ"ב בנוגע למסמכים המסווגים נמסר בתגובה: "המלמ"ב פועל מתוקף סמכותו לשמירת הסוד במערכת הביטחון. כאשר מובא לידיעת המלמ"ב שחומר מסווג ורגיש מוחזק שלא כדין הוא פועל להשבת החומרים בהסכמה. ללא פעילות זו בארכיונים, עלול היה להיגרם נזק ממשי לביטחון המדינה וליחסי החוץ שלה. יחד עם זאת, הערות המבקר נמצאות בבחינת הגורמים הרלוונטיים".
פורסם לראשונה: 13:57, 03.08.20
