האווירה הכללית בארצות הברית לפני העימות הלילה הייתה בעיקר חשש מלצפות בו. הרוב המכריע של האמריקנים לא רוצה את ג'ו ביידן ולא רוצה את דונלד טראמפ בבית הלבן, ואחרי 90 דקות באטלנטה של מה שהיה אולי העימות הנשיאותי הגרוע בהיסטוריה, מתברר שהרוב המכריע של האמריקנים צודק: מועמד אחד נראה עייף, מצונן ומותש, המועמד השני שיקר עם כל נשימה ובקושי ענה על שאלות, אבל רק אחד מהם - ג'ו ביידן - לא יכול היה להרשות לעצמו את זה, ולכן הדמוקרטים הם אלה שלא ישנו הלילה.
הפדיחות של ג'ו ביידן בעימות מול דונלד טראמפ
(צילום: CNN)
העימות הראשון בין ביידן לטראמפ נערך בתאריך המוקדם ביותר בהיסטוריה בהשוואה למועד הבחירות לנשיאות. זו הייתה דרישה של מחנה ביידן, והיו לה שתי מטרות: להשתיק את הטענות של טראמפ כי ביידן פוחד להתעמת, ולתת לנשיא הזדמנות להציג לאמריקנים את ההבדלים בין השניים בתנאי דיון מתורבת.
העימות בקצרה:
- על ישראל - ביידן אמר ש"הציל את ישראל כשאיראן תקפה", טראמפ האשים אותו שלא תמך מספיק: "איתי חמאס לעולם לא היה פולש, הפכת לפלסטיני רע וחלש".
- ביידן הודה בעיכוב משלוחי פצצות לישראל, טראמפ נשאל אם יתמוך בהקמת מדינה פלסטינית והתחמק: "אצטרך לראות".
- על הכלכלה - ביידן טען שבתקופת קודמו "הכלכלה קרסה", טראמפ השיב ש"הייתה לנו הכלכלה הטובה ביותר בהיסטוריה", וביידן עקץ: "רק אתה חושב ככה".
- על המהגרים - טראמפ האשים ש"צעירות רבות נרצחו על-ידי אנשים שהוא מאפשר להם להיכנס", ביידן השיב שמספר המהגרים הבלתי חוקיים ירד ב-40% מאז שעזב.
- טראמפ סירב שוב ושוב להתחייב חד-משמעית שיקבל את תוצאות הבחירות, ביידן הטיח בו: "אתה בכיין".
- השניים לא לחצו ידיים עם תחילת העימות, ביידן נשמע לפרקים מגומגם, דיבר לאט והרבה להשתעל ולכחכח.
בצד של טראמפ טענו כי התאריך המוקדם נועד לאפשר לדמוקרטים לראות אם הם צריכים להחליף את ביידן לפני ועידת המפלגה באוגוסט. זו תיאוריית קונספירציה חסרת בסיס, אבל אחרי העימות הזה, אולי היא כבר לא כל כך מופרכת. הדמוקרטים רצו לראות את ביידן מרגיע את חששותיהם העמוקים של הבוחרים לגבי גילו וכשירותו, אבל ההופעה שלו - קול צרוד ומצונן ותגובה איטית - עשתה את ההפך.
טראמפ: אם הייתי נשיא - חמאס לא היה פולש לישראל. ביידן: שטויות
(צילום: CNN)
גם הפורמט של העימות, שאמור היה לעזור לביידן, התגלה כמתנה דווקא לטראמפ. בלי קהל שילהיב אותו להגיד דברים קיצוניים במיוחד הסתפק טראמפ בחצאי האמיתות והשקרים הרגילים, ונהנה מהעובדה שלא הייתה שום בדיקת עובדות בזמן אמת. הוא נראה אנרגטי הרבה יותר מביידן - מה שלא יעזור לדמוקרטים להמשיך לטעון ש"גם טראמפ זקן" - וגם רגוע יותר, יודע היטב שלא חשוב מה יקרה, הוא לא יפסיד תומכים. זה לא היה המצב של ביידן, שהיה צריך לשמש גם כבודק עובדות מול מבול של שקרים. זה היה יותר מדי בשבילו.
בסופו של דבר העימות הזה לא עשה שום דבר כדי להעשיר את המצביע האמריקני. לא כשהרגעים הזכורים ממנו היו כשביידן אמר לטראמפ שהוא קיים יחסי מין עם כוכבת פורנו בזמן שאשתו הייתה בהיריון, וטראמפ ענה תגובה שמעולם לא נשמעה בעימות נשיאותי: "לא קיימתי יחסי מין עם כוכבת פורנו" (גם זה, כידוע, שקר). אלה היו 90 דקות איומות שרק הבהירו לאן הידרדרה הפוליטיקה האמריקנית, אבל גם למשחקי כדורגל בליגה ד' יש מנצח, והמנצח כאן היה דונלד טראמפ.
