דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג נתונים שלפיהם רוב החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים לא עומדים בדרישות הקבועות בחוק לייצוג הולם בהעסקת בני העדה האתיופית. על פי הדוח, שיוצג היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), בשנת 2021, 56% מהחברות הממשלתיות ו-73% מהתאגידים הציבוריים לא עמדו ביעד לייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה.
"המדינה לא עומדת בתנאים ובחוקים שהיא מציבה לעצמה, לצערי זה לא משהו חדש", אמר הפעיל החברתי יצחק טיים על ממצאי הדוח. "אנחנו רואים יוצאי אתיופיה בתפקידים לא מתגמלים - עובדות סוציאליות, תפקידי הוראה, ניקיון וכו'".
4 צפייה בגלריה
יו"ר הוועדה פורר. חברות ממשלתיות ותאגידים לא עמדו ביעד לייצוג אתיופים
(צילום: שלו שלום)
בדוח נכתב כי "החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי קובע כי על החברות הממשלתיות, התאגידים הציבוריים והרשויות המקומיות לקבוע יעד לייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, ולתת להם ייצוג הולם בקרב העובדים, בכלל המשרות והדירוגים". עוד נכתב כי "היעד שנקבע על ידי החברות הממשלתיות והתאגידים הציבוריים לייצוג הולם של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיהם הוא שיעורם באוכלוסייה, כ-1.7% בשנת 2021".
מהדוח עולה כי בשנת 2021, 2.3% מכלל העובדים בחברות הממשלתיות היו יוצאי אתיופיה, אך רק 15 מהחברות עמדו ביעד הנדרש. זאת לעומת 19 חברות שלא עמדו בו, ובשש מתוכן אף לא היה כלל ייצוג לאתיופים.
הפערים מורגשים עוד יותר בייצוג של אתיופים בדרגים בכירים. בשנים 2021-2019 הייתה רק עובדת בכירה אחת יוצאת אתיופיה, בהשוואה ל-2% בכירים בקרב כלל העובדים בחברות. בנוסף, ב-2021, 16% מיוצאי אתיופיה המועסקים בחברות הממשלתיות היו אקדמאים, בהשוואה ל-42% בקרב כלל העובדים בחברות.
הפערים נוכחים גם בתאגידים הציבוריים: בשנת 2021, 1.81% מהעובדים בתאגידים הציבוריים היו יוצאי אתיופיה, אולם רק שישה תאגידים ציבוריים עמדו ביעד הייצוג ההולם באופן מלא או יותר מכך, ואילו 16 תאגידים לא עמדו ביעד - ובשבעה מהם לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה.
לדברי כותבי הדוח, ב-2021 3% מיוצאי אתיופיה המועסקים בתאגידים הציבוריים היו בתפקידים ניהוליים, בהשוואה ל-8% בקרב כלל העובדים בתאגידים. "בחלק מהתאגידים שאין בהם ייצוג משמעותי ליוצאי אתיופיה, או שאין בהם ייצוג כלל, לא נעשות פעולות משמעותיות לשיפור הייצוג של יוצאי אתיופיה", נכתב.
"אני לא יודע אם זה נובע מבורות או מגזענות, אבל אני נוטה לחשוב שזו גזענות", אמר הפעיל החברתי טיים. "היו מקומות שהגעתי לריאיון עבודה וכשראו אותי הרימו גבה. אני חושב שצריך לעגן בחקיקה גם סנקציות של קנסות לחברות שלא מקיימות את הייצוג ההולם".
יפה טבג'ה, יזמית ופעילה חברתית, התייחסה אף היא לנתונים: "זה כבר לא עניין של שגגה בתום לב, מדובר בשיטה. את החברות הממשלתיות והתאגידים לא מעניין ייצוג הולם, כי אין מי שמפקח עליהן. כחברה בוועדה במועצה להשכלה גבוהה לאוכלוסיות מיוחדות, אני יכולה לומר שנעשים הרבה מאמצים להנגשת השכלה גבוהה בקרב סטודנטים יוצאי אתיופיה, אבל זה חייב לבוא עם אופק ועם תעסוקה הולמת ואיכותית בחוץ. זה ברור שאם לא תהיה אכיפה על החוק לייצוג הולם - הוא לא ימומש".
ח"כ פורר, שיציג הבוקר את הנתונים בוועדה בראשותו, אמר אתמול: "ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בחברות ממשלתיות ובתאגידים הציבוריים הוא חובתה של כל החברה הישראלית. על הממשלה לפעול לשילוב ולקידום שוויון הזדמנויות ולשינוי המצב הקיים".
