בשאר אסד לא סיפר כמעט לאיש על כוונתו להימלט מסוריה, כשהבין שמשטרו קורס. הוא החליט להסתיר את ההימלטות שלו מעוזריו, ממקורביו ואפילו מקרובי משפחתו. שעות לפני שברח למוסקבה עוד הבטיח הנשיא, בישיבה במשרד ההגנה שבה נכחו כ-30 בכירי צבא וביטחון, שהעזרה הרוסית בדרך – וקרא לכוחות שנמצאים בשטח להחזיק מעמד.
בשבת, כשסיים לעבוד, אמר אסד למנהל לשכתו שהוא הולך לביתו – אך במקום זאת יצא לשדה התעופה. בנוסף צלצל ליועצת התקשורת שלו, בות'יינה שעבאן, וביקש ממנה להגיע אליו הביתה כדי לכתוב לו נאום. כששעבאן הגיעה היא לא מצאה איש בבית.
חגיגות ברחבי סוריה לאחר נפילת אסד
רויטרס ראיינה 14 גורמים שבקיאים בפרטי הימים האחרונים של אסד בשלטון. הם מתארים רודן שמחפש עזרה חיצונית כדי לשרוד בשלטון, ונמלט בחשאי מארצו כשהוא מבין שמשטרו הגיע לקיצו. לפי רויטרס אסד לא הודיע על עזיבתו אפילו לאחיו הצעיר מאהר, מפקד הדיוויזיה הרביעית של הצבא. מאהר המריא במסוק לעיראק ומשם המשיך לרוסיה, שם לכאורה נמצא גם בשאר ביחד עם אשתו וילדיו. איהב ואיעד מחלוף, בני דודים של אסד מצד אמו, לא הצליחו להימלט. כשדמשק נפלה לידי המורדים השניים ניסו לברוח ברכב ללבנון, אך נתפסו במארב של המורדים. הם ירו למוות באיהב ופצעו את איעד.
רוסיה לא הסכימה לשלוח חיילים, אסד שיקר לצבא: "העזרה בדרך"
ב-8 בדצמבר, יום ראשון, אסד המריא מדמשק. המטוס שבו שהה כיבה את המשדרים כדי להיעלם מהמכ"ם. לאחר מכן הגיע אסד לבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בעיר החוף לטקייה, ומשם המשיך למוסקבה במטוס רוסי. הסרטונים מהארמון שלו, שעליו הסתערו המורדים ובהמשך אזרחים שבזזו פריטים יקרי ערך, מעידים על המהירות שבה עזב את ארצו: בכיריים עוד נשאר אוכל, ובארמון נותרו גם חפצים אישיים - כולל תמונות משפחתיות ותמונות של אסד בצעירותו.
מזוודה של לואי ויטון, עוף במקרר: המורדים בארמון של אסד
בימים שקדמו לבריחתו שבהם ניסה להיאחז בשלטון ולהבטיח את שלומו, הבהירו לו רוסיה ואיראן – שהעניקו לו סיוע משמעותי במלחמה, כי הפעם הן לא יצילו אותו. אסד ביקר במוסקבה ב-28 בנובמבר, יום אחרי תחילת מתקפת הפתע של המורדים. הקרמלין אמנם סייע לו בתקיפות אוויריות נגד המורדים, אך אסד ביקש התערבות צבאית קרקעית – וסורב.
האדי אל-בהרה, ראש האופוזיציה הסורית הגולה, אמר שאסד לא סיפר את האמת לעוזרים שהיו בסוריה. "אחרי הנסיעה למוסקבה הוא אמר למפקדים ולעוזרים שלו אחרי שהעזרה הצבאית בדרך. הוא שיקר להם. המסר שהוא קיבל ממוסקבה היה שלילי". דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר לכתבים ברביעי שרוסיה השקיעה מאמצים רבים כדי לעזור לייצב את המשטר בסוריה, אך כעת המלחמה באוקראינה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה.
ב-2 בדצמבר, ארבעה ימים אחרי הנסיעה למוסקבה, נפגש אסד בדמשק עם שר החוץ האיראני עבאס אראקצ'י. באותה העת כבר שלטו המורדים בעיר חלב וכבשו במהירות שטחים נוספים. דיפלומט איראני בכיר אמר לרויטרס שבפגישה הזאת נראה אסד במצוקה והודה שהצבא שלו חלש מכדי להדוף את המורדים. בכירים איראנים ציינו כי עם זאת אסד מעולם לא ביקש מטהרן להציב כוחות בסוריה, מכיוון שהבין שישראל צפויה לנצל את המהלך כעילה לתקוף גורמים איראנים בסוריה או באיראן עצמה.
אחרי שמיצה את האפשרויות שלו קיבל אסד את ההחלטה להשלים עם הפלת משטרו ולעזוב את המדינה – סוף לשושלת שהחלה ב-1971 כשאביו חאפז עלה לשלטון. שלושה ממקורביו אמרו לרויטרס כי תחילה הוא רצה להימלט לאיחוד האמירויות, אך האמירויות סירבה להעניק לו מקלט מחשש מתגובת הקהילה הבינלאומית. מוסקבה, שאמנם לא הסכימה להתערבות צבאית, לא רצתה לנטוש את אסד והעניקה לו מקלט.
11 צפייה בגלריה
אסד ופוטין בפגישה הקיץ בקרמלין. רוסיה לא נטשה
(צילום: Sputnik/Valeriy Sharifulin/Pool via REUTERS)
רוסיה גם העניקה מקלט לרודן הנמלט, וגם פעלה מאחורי הקלעים כדי שלא ייפגע בדרך מסוריה. לפי רויטרס שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הוביל מגעים דיפלומטיים להבטיח את שלומו של בשאר. הוא שוחח עם גורמים מטורקיה וקטאר, וביקש שינצלו את הקשר בין המדינות לארגון הג'יהאדיסטי "הייאת תחריר א-שאם" - שהוביל את המתקפה שהפילה את אסד.
קטאר וטורקיה סיכמו עם "הייאת תחריר א-שאם" שלא להערים קשיים על הימלטותו של הרודן. גורם ביטחוני במערב אמר שלברוב "עשה מה שהוא יכול" כדי להבטיח שאסד יעזוב בבטחה את סוריה. לפי רויטרס, מוסקבה גם הייתה בתיאום עם מדינות שכנות כדי להבטיח שהמטוס הרוסי שבו היה אסד לא יותקף כשיעזוב את המרחב האווירי של סוריה.
11 צפייה בגלריה
בסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בלקטייה, שממנו ברח אסד
(צילום: 2024 PLANET LABS INC./Handout via REUTERS)
מוחמד אל-ג'לאלי, שהיה ראש הממשלה של אסד והשבוע מסר את השלטון לממשלת המעבר של המורדים, דיבר איתו בפעם האחרונה בשבת ב-22:30. "בשיחה האחרונה שלנו אמרתי לו כמה המצב קשה. סיפרתי לו שיש מספר עצום של עקורים שעזבו את חומס לכיוון לטקייה, ושיש אימה ופחד ברחובות. הוא ענה לי: 'מחר אנחנו נראה'. זה הדבר האחרון שהוא אמר לי: 'מחר, מחר'". ג'לאלי ניסה לתפוס את אסד למחרת, אך כבר לא הייתה תשובה.
