4.5 שנים חלפו מאז הוגש כתב האישום נגד ראש הממשלה אז והיום בנימין נתניהו, ומעט יותר מארבע שנים עברו מאז פתיחתו הרשמית של המשפט בסצנה שתיזכר לדורות, ובמסגרתה עמדו מאחוריו שרים וח"כים עוטי מסכות בזמן שהוא תוקף בנאום מצולם את מערכת אכיפת החוק בישראל. ובכל זאת, חרף הזמן הרב, הגיע המשפט בקושי למחצית הדרך. בחודש שעבר הסתיימה "פרשת התביעה" והמשפט יצא להפסקה ארוכה, עד 2 בדצמבר, אז תתחיל פרשת ההגנה, שתעלה עדים מטעמה במטרה להציג את עמדתה כלפי סעיפי האישום השונים.
אף שמדובר ככל הנראה בהליך המשפטי המסוקר, המתוקשר והמדובר ביותר ב-75 שנותיה של מדינת ישראל, האדם הממוצע העוקב אחרי ההליך עלול לעיתים לאבד את ידיו ורגליו בין שלל האישומים, העדויות, ההתפתחויות, הדיווחים והפרשנויות הסותרות. לפניכם ניסיון לעשות סדר במצב העניינים הזמני, ולענות על שאלות נפוצות לגבי קצב המשפט, ההצלחות והקשיים של ההגנה והפרקליטות עד כה, והסיכוי להסדר טיעון.
למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
על דבר אחד אי אפשר להתווכח: ישנה תחושה שההליך בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהל לאיטו אף שמדובר בתיק הפלילי החשוב בישראל. הגעה להכרעה היא אינטרס ציבורי בעל השלכות עומק ורוחב על המערכת הפוליטית וניהול המדינה, אז איך ייתכן שאנחנו רק במחצית הדרך?
סיבה נוספת היא שבישראל, וזה סוד ידוע, טחנות הצדק טוחנות לאט. לשם השוואה, תיק 512 שעסק בארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל הוכרע רק אחרי שבע שנים, ומשפטה של הח"כית לשעבר פאינה קירשנבאום, שנסוב על עשר פרשיות שונות, נמשך ארבע שנים.
סיבה שלישית קשורה באירועים חיצוניים שהתרחשו בשנים האחרונות ובהם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, שגרמו לדחיית דיונים או קיומם במתכונת מצומצמת בלבד. זאת בנוסף לפגרות הקבועות של בתי המשפט שבמהלכן ממילא לא מתקיימים דיונים.
אלו הן שלוש סיבות לגיטימיות לעיכובים, אבל כאן מתחילה הביקורת על הרכב השופטים - רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. כל עד שהעלתה הפרקליטות לדוכן עבר חקירה ראשית קצרה יחסית בדרך כלל, וחקירה נגדית שכמעט תמיד הייתה ארוכה באופן משמעותי. השופטים אפשרו להגנה מספר גדול ביותר של שאלות – חלקן מן הסתם נדרשות ולגיטימיות, אבל אחרות חזרו על עצמן או שכלל לא היו רלוונטיות לתיק. השופטים מיעטו להגביל את ההגנה, ובלא מעט מקרים התארכה עדות קצרה ליום שלם של דיונים ולפעמים ליומיים או אף שלושה.
יום דיונים במשפט נתניהו מתחיל ב-9:00 ונמשך עד 16:00-15:00. אכן, פרק זמן ממושך ומתיש. אולם הארכתו במעט, ולו כדי לאפשר לעד לסיים את עדותו, הייתה יכולה לחסוך ימי דיונים שלמים. עו"ד דוד שמרון, למשל, העיד לאחרונה עד 17:00, ופרק זה של המשפט הסתיים תוך שבוע בלבד. ארנון מילצ'ן, עד מרכזי, העיד 10 פעמים תוך שבועיים במרתון יעיל. ייתכן שהיה מקום לעשות עוד מרתונים כאלו, וכך, למשל, ניתן היה להימנע מעדותו של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, שהתפרשה על חצי שנה.
לקראת שנת 2024 קבעו השופטים שההליך יעבור משלושה דיונים בשבוע לארבעה. אלא שבאוקטובר פרצה מלחמת חרבות ברזל, דיונים בוטלו, לעיתים התקיימו רק שני דיונים בשבוע ולפעמים לא התקיימו דיונים כלל במשך שבוע.
צוותי ההגנה, שמראש התנגדו לארבעה ימי דיונים בשבוע, סברו שזהו מהלך בלתי ישים, ושאיש מהצדדים – כולל הפרקליטות - לא היה עומד בקצב. מעבר על ההיקף האדיר של חומרי החקירה, ובוודאי הכנת העדים, דורשים זמן רב. המשמעות היא, לדידם, שצוותים מסיימים יום עדות אחר הצהריים ואז יושבים עד הלילה כדי להכין את היום הבא. כמה מהם הוסיפו שמשפט נתניהו מונע מהם אפשרות לעסוק בתיקים נוספים במשרדיהם.
שוב יש להדגיש: קצב של שלושה ימי דיונים בשבוע נחשב מהיר. אין כיום עוד הליך חשוב שמתנהל בתדירות הזאת (תיק הצוללות ופרשת דוד ביטן מתנהלים בקצב של פעם בשבוע). ועדיין, למען האינטרס הציבורי, היה מקום למאמץ מיוחד.
האם נתניהו מעכב את עדותו?
עדות ראש הממשלה הייתה אמורה להתחיל לפני פסח השנה, אולם על רקע המלחמה ביקשו סנגוריו לדחות אותה למרץ 2025, והשופטים בחרו בתאריך ביניים: 2 בדצמבר - עיכוב של 9.5 חודשים מהמועד המקורי. המבקרים טוענים שהתנהלות ההגנה מהווה ניסיון למשוך זמן, לסרבל את ההליך ולהציף את בית המשפט בבקשות, ודאי כשזוכרים את עמדתו המקורית של נתניהו שלפיה המשפט לא יפגע ביכולתו לנהל את המדינה.
מאחורי עדי התביעה. ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו
אבל בסביבת צוותי ההגנה דוחים זאת וחלקם מתעקשים שנתניהו מעולם לא התערב בקצב ניהול התיק. הם מזכירים שהסנגורים של נתניהו ושל שאול אלוביץ' (לשעבר בעל השליטה בבזק ונאשם בתיק 4000) חילקו ביניהם את החקירות הנגדיות בתיק 4000, אף שיכלו לעשות זאת בנפרד ובכך להאריך את המשפט.
בסביבת אלוביץ' מדגישים גם שהאינטרס שלו הוא לסיים את הסאגה בהקדם האפשרי ולא לסבול מעינוי דין. יש גם מי שמפנים אצבע מאשימה דווקא לפרקליטות, שבחרה להתחיל בתיק המורכב 4000, גרמה לעיכוב כשלא סיפקה חומרים רלוונטיים להגנה בעדות ישועה ועוד.
אז איפה עומדים התיקים?
לנתח ולסכם 120 עדויות וכמות אדירה של מסמכים וראיות, ואז להפיק מהם תוצאה סופית, אלו משימות מורכבות ולא לחינם הן שמורות לשופטים מנוסים. ניתוח המצב במחצית הדרך, לפני שעלו עדי ההגנה ולפני הסיכומים, זו שאיפה יומרנית עוד יותר. ובכל זאת, לפניכם ניסיון להיכנס לנעלי ההגנה והפרקליטות ולבחון את מצבן בתיק:
תיק 4000: סעיף השוחד קרס?
בתיק וואלה-בזק נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נאשמים בשוחד ועבירות נוספות. על פי הנטען התקיימו בין ראש הממשלה לבין בעל השליטה בבזק יחסי שוחד: היענות חריגה לדרישות סיקור של בני משפחת נתניהו באתר וואלה, תמורת פעולות של נתניהו הקשורות לתפקידו הציבורי, כולל קידום צעדים שהניבו לאלוביץ' הון עתק, בהם עסקת בזק-יס.
משיחה שהודלפה ביוני 2023 עלה שהשופטים סבורים כי "קיימים קשיים בביסוס עבירות השוחד באישום בתיק 4000. על רקע זה הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירות השוחד". זהו נתון בסיסי: תיק השוחד במצב קשה מאוד ומדובר בהישג גדול להגנה. מנגד, בפרקליטות סבורים שבאותה עת לא כל חומר הראיות היה גלוי בפני השופטים (הכוונה למסמכים והקלטות, מה גם ששני הנאשמים הראשיים הרי טרם עלו לדוכן וכמוהם גם עדים אחרים), ועל כן יש להמתין לחקירות הנגדיות בפרשת ההגנה ולשלב הסיכומים.
בפרקליטות נחושים לנסות להפוך את התרשמות השופטים, ועדיין מאמינים שיכולים להוביל להרשעה בשוחד הן של נתניהו והן של אלוביץ'. מול אלוביץ' יש ראיות ישירות (בהן התכתבויות ושיחות עם ישועה) שמצביעות לכאורה על חריגות בסיקור באתר וואלה. להבנת התביעה, ההתערבות באתר לטובת פוליטיקאים אחרים כגון יצחק הרצוג וציפי לבני נעשתה במקרים ספורים בלבד, ללא השוואה לתדירות בכל הנוגע לנתניהו.
6 צפייה בגלריה
מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ובעלי השליטה בבזק לשעבר שאול אלוביץ'
(צילום: רפי קורץ, יואב דודקביץ)
בפרקליטות מאמינים שעדיין ניתן להוכיח שוחד גם ללא גרסתו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה מומו פילבר, שנתן עדות בעייתית מבחינתם לגבי "פגישת ההנחיה" בינו לבין נתניהו ובסוגיות אחרות. כלומר, התביעה סבורה שעדיין ניתן להוכיח שנתניהו הבין שהוא נותן יחס מיוחד לאלוביץ' בעסקת בזק-יס - בו בזמן כשהוא דורש יחס מיוחד בוואלה.
מנגד סבורים סנגורי נתניהו ואלוביץ' בתיק שאם בית המשפט הביע את עמדתו לגבי סעיף השוחד בשלב כה מתקדם, ואחרי שנשמעו מרבית עדי התביעה וגרסאות הנאשמים במשטרה גלויות בפני השופטים, הרי ספק רב אם ישנו את דעתם. גם לגבי סעיף הפרת האמונים ניסתה ההגנה להוכיח שנתניהו לא הסתיר את הקשר עם אלוביץ' מגורמים משפטיים.
לגבי אישור עסקת בזק-יס עומדת ההגנה על כך שראש הממשלה פעל בהתאם לחוות דעת גורמי המקצוע, וחתם אחרי שהוצגה לו עמדה מסודרת. מבחינתה, ברגע שעדות פילבר נוטרלה, אין דרך לחבר בין הפעולות לסיקור בוואלה לבין הטבות רגולטוריות לכאורה לאלוביץ'. בעקבות חקירת הסנגור של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, סבורה ההגנה שהוצגו מסמכים שסותרים את הטענה שלפיה הפעולה של נתניהו במשרד התקשורת באישור בזק-יס הייתה בניגוד לגורמי המקצוע. ההגנה מאמינה שהציגה סיפור אלטרנטיבי לאישור העסקה עוד לפני כהונת פילבר, דבר שמייצר ספק סביר.
גם לגבי הסיקור בוואלה מאמינה ההגנה שהגיעה להישגים. לטענת הסנגורים, מדובר היה באתר עוין לנתניהו, והכתבות הרבות שפורסמו עליו היו בהתאם לחשיבות מעמדו כראש ממשלה. כמו כן, ההגנה טוענת שלא נעשתה בדיקה השוואתית מול סיקור פוליטיקאים אחרים. כלומר, הוכח לשיטתה שהמנכ"ל ישועה התערב בסיקור באופן קבוע ולא רק כשהדבר נוגע לנתניהו, מה גם שחלקים גדולים מ-315 האירועים המצוינים בכתב האישום הם הודעות סטנדרטיות לעיתונות, ולבסוף נותרו 30-20 פניות לסיקור, בעיקר בעניין אשת ראש הממשלה שרה נתניהו.
ההגנה הציגה ביקורת גם על עצם ניהול החקירות עוד טרם המשפט, כולל טענות לפעולות ללא אישור יועמ"ש ולחץ על עדי מדינה. הסנגורים סבורים שבבוא העת, כשידונו השופטים בטענות ההגנה מן הצדק, הם ייווכחו שמדובר היה בחקירה ש"לא ראתה בעיניים" וכללה הטיה מוסדית, ראיית מנהרה ועוד.
תיק 1000: שאלה של כמויות
בתיק 1000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים ומדובר בפרשה הקשה ביותר להגנה. כתב האישום מפרט כיצד ראש הממשלה ואשתו קיבלו לכאורה טובות הנאה במאות אלפי שקלים מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. מדובר בעיקר בסיגרים ושמפניות שהתקבלו במענה לדרישות בני הזוג במעין קו אספקה. הקושי של נתניהו נעוץ במסמכים שהוצגו ומתעדים את הרכישות, ובעדותה של העוזרת האישית של מילצ'ן, הדס קליין.
מבחינת הפרקליטות, נקודת הפתיחה והסיום של פרשת התביעה היו דומות. לראייתם, על חלק לא קטן מהעובדות אין מחלוקת ולכן מאמינים שם בהרשעה. האישום בתיק עומד על שתי רגליים: הראשונה היא קבלת טובות הנאה בהיקף משמעותי, בעיקר ממילצ'ן, בעל אינטרסים שפנה לנתניהו בסוגיות שונות ובמקביל חילק מתנות לפי דרישות ולא בדרך מקובלת בין חברים. הרגל השנייה: הפעולות שביצע נתניהו עבורו בשורת אירועים המהווים לכאורה ניגוד עניינים.
הדס קליין לפני עדותה
(צילום: גיל יוחנן )
המחלוקת בתיק נסובה על כמויות המתנות שסופקו, אבל בפרקליטות מאמינים שגם אם היקפן נמוך משהוערך בכתב האישום, עדיין מדובר בשווי של עשרות אלפי שקלים על כל משלוח, ויותר מ-100 אלף שקל בכל שנה שבה נמשך הנוהל (אחוזים ניכרים מהרכישות של אנשי מילצ'ן ופאקר ממוסמכות).
קליין העידה שקופסאות סיגרים שלמות שנרכשו הועברו לנתניהו, וההגנה לא הצליחה להציג ולו גורם אחד אחר שקיבל קופסה שלמה. לגבי רכישת השמפניות העריכה קליין ש-60 אחוזים מהן הועברו למשפחת נתניהו, והיא נתמכה בעדויות אחרות. הפרקליטות משוכנעת שעדותה אמינה בין השאר משום שהיא מדברת נגד האינטרס האישי שלה ושל הבוס שלה.
לראיית התביעה, גם אירועי ניגוד העניינים בין נתניהו ומילצ'ן התבססו: השיחות על ערוץ 10, הסיוע החריג בנושא הוויזה של איש העסקים, העיסוק במיזם של המיליארדר ההודי ראטן טאטא, חוק מילצ'ן (שלפי עדות לפיד נתניהו אמר לו "זה חוק טוב") וגם סוגיית מיזוג רשת-קשת. טענות ההגנה ל"אינטרס טהור" בסיוע למילצ'ן לא צלחו, וגם טענת ה"סיוע מאינטרס ביטחוני של מילצ'ן" נותרה חלשה. גורם בתיק הגדיר זאת פעם כך: "עם שורת אירועים כאלה, נתניהו לא יכול היה לקבל ממנו אפילו כוס קפה".
מנגד ניסה סנגורו של נתניהו עמית חדד וחברי צוותו לשכנע שהעברת המתנות לא הייתה בזיקה לתפקיד. כדי להוכיח זאת הם טענו שהמתנות החלו בשנת 1999, כלומר גם כשנתניהו היה אזרח פרטי. מבחינתם, מילצ'ן חיזק זאת כשאמר שנתן את המתנות מטעמי חברות וללא קשר לתפקיד ראש הממשלה. גם החוקר הבכיר כורש ברנור הודה שנתניהו חשב שהם חברים.
בנוסף התמקדה ההגנה בהפחתת ההיקף של המתנות שצוין בכתב האישום. שם חשים הסנגורים שנחלו הצלחה והוכיחו שהסכומים נופחו ושטענת "קו האספקה" מתה. נהגו של מילצ'ן, יונתן חסון, העיד מבחינתם על כמות קטנה ונסיעות פחותות משנטען, וגם מילצ'ן עצמו אמר דברים דומים בחקירתו. להערכת הסנגורים, היקף הכמויות יקטן עד פי 20 מהערכת התביעה בכתב האישום.
את עדותה הסדורה של קליין מסבירה ההגנה בכך שמדובר במתנגדת נתניהו מובהקת ושאפילו השופטים הקשו על החוקר ברנור בגין הסתמכות יתר עליה. לכך מתווספת העובדה שפאקר כלל לא העיד ולכן יש "חלל ראייתי" בתיק.
גם לגבי הפעולות השלטוניות המובילות לכאורה לניגוד עניינים ביקשה ההגנה להוכיח שנתניהו נהג כשורה. לגבי חוק מילצ'ן, למשל, נטען שאין לנתניהו ניגוד עניינים בחקיקה ואין כל בעיה בעובדה שאמר ללפיד שמדובר בחוק טוב. לגבי השיחות על זכייניות רשת וקשת טוענת ההגנה כי ראש הממשלה פעל להכניס גורמים רלוונטיים לשוק התקשורת כדי לסייע בגיוון שלה, ולא משיקול אישי הקשור במילצ'ן.
תיק 2000: מה אמר ארי הרו?
בתיק 2000 מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים בעקבות שיחות עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, לו מיוחסות הצעה והבטחת שוחד. לפי כתב האישום, חרף הצעת השוחד לכאורה – חקיקת חוק ישראל היום להגבלת הפצתו בחינם של העיתון תמורת שינוי באופן הסיקור בידיעות אחרונות - נתניהו לא הפסיק את הקשר ביניהם אלא קיים שיח מפורט בעניין מרכיבי ההצעה, ואף נקט פעולות כחלק מהצגת אפשרות שיעשה שימוש בכוחו השלטוני ובתפקידו הציבורי על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס.
גם כאן סבורים בפרקליטות שהציגו ראיות רבות שמחזקות את האישום נגד השניים. בעיקר מדובר בהקלטת השיחות ובדיונים על חוק ישראל היום ועל מספר הגיליונות של מהדורות סוף השבוע של העיתון. על פי התביעה, גם אם מותר היה לנתניהו להצביע בכנסת על חוק ישראל היום, אסור היה לו לעשות עסקה או לנהל משא ומתן לחקיקת חוק לתועלת אישית.
מנגד, בצוות ההגנה של נתניהו בתיק סבורים שעדות עד המדינה ארי הרו, שנכח בשיחה המוקלטת, מחזקת את גרסתם משום שהוא הצהיר שלא חשב שעלתה שם הצעת שוחד. מוזס הוצג על ידי סנגורו של נתניהו כ"דמות בעלת השפעה פוליטית" שעמד מאחורי הצעת חוק ישראל היום, ולכן לגיטימי שנתניהו ידבר איתו וינסה להגיע לפשרה בעניין. גם היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון העיד שהחקיקה לא יצרה ניגוד עניינים אצל נתניהו.
מטרת חברי צוות ההגנה של מוזס הייתה לקעקע את תזת הצעת השוחד, ומבחינתם הוצגו ראיות תומכות בכך. למשל, מילצ'ן היה צריך לשכנע את מוזס להגיע לפגישה עם נתניהו, ולא הוא היה היוזם. לשיטתם, העדים הרו, ניר חפץ ודובי אייכנוולד חיזקו את טענה שלא התקיים שוחד, וכך גם יועמ"ש הכנסת ינון, שהציג פרשנות שלפיה קשר בין מחוקק לבין כלי תקשורת יכול להיות מקובל, משום שפעילות לובינג היא לגיטימית ואין בה גוון פלילי.
עוד נטען כי החוקרים לא הציגו למוזס את ההקלטה המלאה של שיחותיו עם נתניהו, ושורות שהוצגו כמפלילות לכאורה נאמרו בהווי השיחה ולא הובנו בקונטקסט הרחב. במקביל העלו הסנגוריות עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב סבאג טענות לאי-קבילות ההקלטה.
מה הסיכוי להסדר טיעון?
חברי הרכב השופטים כבר התבטאו שסיום התיק הוא לטובת המדינה. במהלך המשפט התנהל בין הצדדים משא ומתן מתקדם על הסדר טיעון, בתיווכו של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, וגורמים בתיק מגדירים את כשלון המגעים הללו "טעות היסטורית". גם היום, בצוות ההגנה מבקרים את הסירוב של התביעה להליך גישור.
מהמידע שפורסם לגבי העסקה שלא התממשה עולה שנתניהו היה אמור להיות מורשע על פי הודאתו בעבירות של הפרת אמונים בתיקי 4000 ו- 1000. בתמורה הסכימה הפרקליטות לוותר על האישום בתיק 2000. על נתניהו היה מוטל קלון והוא היה נדרש לפרוש מהחיים הפוליטיים. העסקה נפלה הן על סוגיית הקלון והן על מספר חודשי עבודות השירות שהיה על נתניהו לבצע (במקום עונש מאסר).
6 צפייה בגלריה
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק ובנימין נתניהו. "טעות היסטורית"
(צילום: מוטי קמחי, הדר יואביאן)
האם אפשר לגבש הסדר טיעון חדש בעת הזו? כלל לא בטוח. מאחר שסעיף השוחד בסבירות גבוהה נפל, נקודת האיזון נעה לטובת נתניהו, ואם יתחדש מו"מ בעניין הוא צפוי לבקש תנאים טובים יותר להסדר. לכך כלל לא בטוח שהפרקליטות תסכים. ממילא, לא נראה שנתניהו מעוניין בהסדר בנקודת הזמן הזו, וספק אם הוא בשל או מסוגל להודות באישומים כלשהם. המצב בנושא זה, כרגע לפחות, נראה תקוע.
אז מה יקרה בהמשך? בצוות ההגנה מאמינים שנתניהו יבוא להעיד בתחילת דצמבר. בקרב הסנגורים שלו סבורים שגרסתו במשטרה היא בת-הגנה במשפט. אולם כאמור מעבר לכך, הקושי יהיה במשך העדות, מאחר שהוא יידרש להגיע לבית המשפט המחוזי שלוש פעמים בשבוע בזמן שעליו לנהל מדינה במצב ביטחוני, מדיני, כלכלי וחברתי רעוע.
