נועם ושליו בוכריס, תאומים זהים מראש פינה, יסיימו מחר (ה') יחד עם 50 חניכי מחזור ס"ו את הפנימייה הצבאית לפיקוד בבית הספר הריאלי העברי שבחיפה. השניים הם בניה של ציפי מימון-בוכריס, הנערה שניצלה מהפיגוע בבית הספר במעלות ב-1974, ותמונתה כשהיא מחולצת ונישאת על ידי אחיה הפכה לבלתי נשכחת. "הסיפור של אמא שלנו נתן לנו דרייב להשקיע", אומרים השניים שמתמיינים כעת ליחידות קרביות.
ציפי, אם לשישה ילדים, סיפרה אתמול בהתרגשות: "אני עברתי את הטראומה שלי ואחריה בחרתי לחיות ליד האירוע ולא עם האירוע. ההחלטה לשלוח את הבנים הקטנים שלי לפנימייה הייתה לי מאוד קשה, פתאום הבית ריק, היו לי נקיפות מצפון איך אני אשלח אותם לעבור את השנים המשמעותיות שלהם בפנימייה ולא אהיה שם, אבל הייתי מעודכנת בהכל. כשאת אמא, את חושבת על הצבא, מה יהיה בצבא, איך יהיה לילדים, ומבחינתי הפנימייה זו היד המכוונת הטובה ביותר שיכולתי לספק להם".
לדבריה, למה שעברה באסון במעלות, שבו נרצחו 28 ישראלים, מתוכם 22 תלמידים, הייתה השפעה על הבחירה שלה. "מי שהציל אותנו היו חיילי סיירת מטכ"ל, והפנימייה הצבאית היא זו שמצמיחה את דור הסיירות והיחידות הקרביות. יש לנו צבא חזק ומדינה חזקה, ומה שקרה לנו במעלות לא יקרה שוב", אמרה ציפי.
הבן נועם מספר על הבחירה בפנימייה: "בהתחלה שמענו על הפנימייה מחברים של המשפחה, אבל ככל שהשלבים התקדמו יותר רצינו יותר, ובפלוגת ההכנה הסופית כבר ידענו שזה המקום שאנחנו רוצים להיות בו". שליו מוסיף: "באותה תקופה המקום היה נראה לנו הכי יוקרתי שיש. הרגשנו כמו להגיע לקורס טיס, וכל שלב שעברנו היה יותר מרגש ובעצם הפך לחלום שלנו, חלום שהגשמנו".
התאומים אומרים כי הסיפור המצמרר של אמא שלהם נתן להם הרבה מוטיבציה. "בפנימייה דיברנו על מורשת קרב ודברים שקרו במדינה, ככה שיצא לנו לדבר על אירועי טרור שהיו במדינה וגם על האירוע של אמא. זה גרם לנו להשקיע, אם זה באימונים ואם זה בלימודים", מספר שליו. התאום נועם סיפר: "בפנימייה אנחנו עושים עבודת חקר גדולה, ואני בחרתי להקדיש אותה לנושא אסון מעלות - הסיפור האישי, הרקע החברתי, ההיסטורי והצבאי. התחלתי עם העבודה בסוף כיתה י' עד סוף י"א, וזו הפעם הראשונה שראיתי איך הסיפור שבא איתי מהבית והעולם הצבאי שנחשפתי אליו נפגשים".
שליו ונועם הולכים בדרכם של אחיהם הגדולים: זוהר בן 28 שהיה קצין ב-8200, דורון שהיה בצנחנים, דניאל שהיה בגולני, והדר שעשתה שירות לאומי. "עברנו תהליך ארוך ומשמעותי בפנימייה הצבאית וכעת אנחנו רוצים לתרום למדינה", אומרים שניהם, כמעט ביחד.
שליו ונועם הם צעירים חסונים, אבל בשביל אמא ציפי הם תמיד נשארים הילדים הקטנים במשפחה. "הערכים והחינוך שבעלי ואני סיפקנו להם הובילו אותם להצליח בפנימייה, שהשקיעה בהם מאוד".
