בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא הלילה (בין חמישי לשישי) למנוחות רב-סמל במיל' שובאל בן-נתן (22) מנחלים, שנהרג ביום רביעי עם שלושה חיילים נוספים בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון. אלפי בני אדם ליוו את בן-נתן מגדוד 222 בחטיבת המילואים כרמלי בדרכו האחרונה. אמו שלומית ספדה: "בחרת בלב שלם במלחמה הזו, רצית להילחם ולהשיב תקומה וכבוד לאומה".
האם השכולה אמרה עוד בהלוויה: "בני אהובי בכורי, ילד של קסם ואור וחן ועדינות. ילד של ניגון וטבעיות וזרימה. ילד של עוצמה ואמת ותקיפות של חייל של דוד המלך. היית אור שמחבר אליו כל אחד. זכית להיות בערב סוכות איתנו. כל השנים הייתה לך חדווה בבניית הסוכה. בערב הושענא רבה שלחת לי תמונה שלך בסוכה בבסיס עם המילים 'אני מנצל עוד כמה דקות בסוכה'.נשתדל להוסיף מהאור של שובאל בעולם. נתגעגע לחיבוק שלך, למילים הטובות".
האב, הרב דודו בן-נתן שמשמש כראש ישיבת רחלים, אמר: "הפכת אותי ואת אמא לאבא ואמא, הפכת את ההורים משני הצדדים להיות סבא וסבתא, ועכשיו אתה הופך אותי לאב שכול. אמא שכולה. אחים שכולים. סבא וסבתא שכולים. כמה כוח של מהפכה היה בך. אתה לוחם חוד, רצית להיות בחוד כל הזמן. לא יכולת לסבול שאתה יושב כשאחרים נלחמים. לפעמים לוחמי חוד רצים קדימה מדי, מהר מדי, למעלה מדי. עוברים את כל המציאות.
"עלית למעלה בלי פחד. איזה אומץ, חדור מטרה. זכינו לגדל אותך 22 שנה. איזה אצילות, כמה טוב. לפני כמעט שנה מחבלים זרקו עלינו אבנים, ואותך עצרו וחקרו על לא עוול בכפך. אחרי הפגיעה התעלית על עצמך, אמרת 'לא משנה, פה נלחמים אז אני הולך. רוצה להיות עם היהודים במלחמה שלהם'. גם אנחנו מתעלים מעל כל הכאב שיש לנו. מתפללים לקב"ה שיקבל את מנחתנו ברצון, ותשפיע לנו גשמי ברכה, של אור וחסד וטוב לנו ולכל עם ישראל. ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".
גם האח יגאל ספד. לדבריו, "היית אח טוב ואכפתי, שמח, אכפת לך מכל אח ואח. עזרת לנו כשהיינו צריכים. היית קשור לארץ ישראל, בעזרת השם נזכה לשתול במקומך בוסתן או מטע לעילוי נשמתך". האח אוריה הוסיף: "תודה רבה לך שלפני שבועיים התפללת עליי כשהייתי עצור. לא הפסקת להתפלל עליי. תודה על כל העזרה שעזרת לי במטע, אתה חוזר מהצבא ומשקיע במטע. לא פספסת יום בלי תיקון הכללי. תיקנת הכול בעולם הזה. התפללתי עליך לפני כמה ימים בקבר יהושע בן נון, ריבונו של עולם תשמור עליו. נמשיך לחיות באמונה, בביטחון".
אחת מאחיותיו של בן-נתן אמרה: "דאגת לנו, אח גדול. תמיד אמרת 'הכול יהיה בסדר, הכול יהיה טוב'. תמיד הרגעת אותנו. הלכת בלי פחד, בטוחה שלא פחדת גם כשנהרגת, שעלית בלי פחד לה', ותבוא אליו ותגיד לו 'די, אנחנו רוצים ישועה'". אחות נוספת אמרה: "איך הייתי מעריצה אותך, גאה בך. מי שהכיר אותי הכיר אותך. אני מרגישה היה לנו קשר מיוחד, נלחמת על ארץ ישראל בכל כוחותיך ובסוף בחייך, אנחנו פה נילחם על ארץ ישראל. אוהבת אותך".
"רצית לעשות את המקסימום למען עם ישראל"
סבו, הרב גדעון בנימין, אמר: "תמיד היית צדיק, מיוחד. תמיד עם חיוך, עם רצון לעזור, אנרגיות מטורפות. 'סבא מה העניינים, מה שלומך? סבתא מה שלומך?'. כשהיית בעזה אמרת 'זה לא רציני', נלחמת להגיע למקום אחר. רצית לעשות את המקסימום למען עם ישראל. אנחנו בעזרת השם נמשיך בדרך המיוחדת שלך, לנצח את האויב, לנצח עד הסוף, להשמיד את הרוע ולהקים את מלוכת הקב"ה בעולם. אתה צריך להגיד לקב"ה לצרותינו די".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן אמר בהלוויה: "שובאל גיבור ישראל, קדוש, נשמה גבוהה שכמותך. לוחם אמיתי, צדיק אמיתי. בתור ילד גורשת מכפר דרום מגוש קטיף, וגדלת בבית של תורה, של אהבת העם והארץ, ביצהר בלב השומרון ובהמשך ברחלים. כל כך אהבת את הארץ, כמה השקעת בהתיישבות, בחקלאות, בבנייה, נטעת כרם זיתים חדש סמוך לרחלים תוך כדי המלחמה".
בהיתקלות שבה נפל בן-נתן נהרגו גם רב-סמל בכיר במיל' מרדכי חיים אמויאל (42) מלוד, רב-סמל מתקדם במיל' שמואל הררי (35) מצפת, ורב-סמל ראשון במיל' שלמה אביעד ניימן (31) ממצפה יריחו.