העדות של מנדי צדיק
(צילום: דוברות ועדת החקירה)
"באתי במטרה לטפל בפצועים, ומה שראיתי שם היה ממש איום ונורא, פשוט שואה. אני רואה שמבצעים החייאות על אנשים וכולי הייתי בבלבול גדול ונורא, אבל באותו רגע החלטתי שאני מתרכז במטרה אחת שזה לעזור לכוחות ההצלה ולטפל במי שאני יכול. לא היה לי שום מידע שאבא שלי שם". כך העיד היום (א') מנדי צדיק (19) בנו של אריאל צדיק - אחד מ-45 הנספים באסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה בל"ג בעומר השנה בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.
זו הייתה העדות הראשונה של בן משפחה מקרב קרובי ההרוגים בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. מנדי, בנו הבכור של אריאל צדיק, הגיע להילולה עם אביו ושניים מאחיו. "בסביבות 23:30 עליתי לכיוון 'תולדות אהרן' (המקום שבו אירע האסון). התמקמתי ברחבה בצד השמאלי מול הגשר של היציאה, הכול היה חשוך ומחליק. היו שם מים, שמן ואשפה. לקראת תחילת ההדלקה הרגשתי גלים מטורפים ודוחס איום שאני לא זוכר מפעמים קודמות", סיפר מנדי.
הוא הוסיף: "אני זוכר צפיפות נוראית, בניגוד לדיווחי אחרים שהיו משם. הרגשתי שזה מצב קשה ובעייתי ופילסתי לעצמי דרך ועליתי על חומה. התחילה ההדלקה, היו שירים וריקודים, ואחרי כמה דקות אני מקבל הודעה מחבר שידע שאני במירון ששואל אותי אם קרה משהו. לא ידעתי על מה הוא מדבר. אחרי כמה דקות הוא שולח לי עוד הודעה, שבהתחלה חשבו שקרסה טריבונה. בדיוק באותם רגעים אני שומע כרוז והם צועקים 'ציוד כבד לכיוון 27' (מספר של עמדה) או משהו כזה".
בשלב זה החל מנדי להשתנק, יו"ר הוועדה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, הציעה לו לשתות מים. אחרי הפסקה קלה, המשיך צדוק הבן בעדותו: "בתור חובש רצתי לכיוון האירוע. לא היה לי שום מידע שאבא שלי שם. רק ידעתי כמה דקות לפני כן שאחי לא מוצא את אבא. אין אפשרות להסביר את זה בדרך הטבע, הוא פשוט עזב לו את הידיים כמה דקות לפני כן, כי רצה לשתות מים, ועזב אותו. זה לא דבר מובן מאליו.
"קיבלתי טלפון מאימא שלי שאח שלי אבד והוא נמצא עם מישהו ושאני אלך לחפש אותו כי הוא לא נמצא עם אבא. צרחתי את כל נשמתי שיביאו מכשירי החייאה ומלח כדי לשפוך על הרצפה, שהכוחות לא יחליקו. כשהגעתי למקום אמרו לי שיש 12 'איקסים' (הרוגים). חטפתי שוק כי חשבתי שבאתי לטפל בפצועים. היו אמורים להיות סדרנים. לא ראיתי דבר כזה ברחבה".
עוד סיפר מנדי בעדותו: "לא תיארתי לעצמי בחלום הכי מופרע לשמוע את מה שהתבשרתי בסוף. הם באו לשמוח ויצאו בשקיות. יש פה אנשים מאחורי זה עם דם על הידיים. כל אחד שרצה לעשות אירועים היה צריך לפנות לאלף ואחד גורמים, אבל כשצריך לקחת אחריות - אין אף אחד שעושה את זה. יש כאן אנשים שצריכים לתת את הדין במלוא החומרה על הדבר הזה.
"לצערי, יש אנשים שעדיין יושבים על הכיסא שלהם ולא אכפת להם מזה. אף אחד לא לקח אחריות מינימלית כזו או אחרת, ולו במקצת - לא כדי לדאוג לשלום המשפחות, לא כדי לדאוג לצרכים שלהן וכל שכן שלא לתקן את הטעויות. מלבדכם (הוועדה) אין כרגע אף אחד שעושה את זה. זה מחדל איום ונורא".
"הכנתי את עצמי למצב הכי גרוע"
צדיק סיפר כי במשך כל הלילה ניסו בני המשפחה לתפוס את האב, תחילה טלפונית ולאחר מכן בבתי החולים ובמוקדי המידע השונים – ללא הועיל. "אבא שלי היה אדם אחראי מאוד חזק פיזית ונפשית. לא תיארתי שזאת הסיטואציה. מקסימום פצוע קשה. התפללתי לזה. הוא שם באוהל שהקמנו בשטח פתוח את התפילין שהוא מתפלל בהם כל בוקר, וכשראיתי שהוא לא מגיע לשם לקראת 5-6 בבוקר הבנתי שהמצב לא בסדר. הכנתי את עצמי למצב הכי גרוע בניתוק ממש מוחלט מהרגשות".
במשך כמעט 20 שעות אף גורם לא יצר איתם קשר בעניין כדי לעדכן בנוגע למצבו, ורק לפני כניסת השבת זיהו את גופתו. "חזרנו לירושלים והתחלנו בסדרת טלפונים, ממש פתחנו חפ"ק, עד שהגענו לאבו כביר. אף אחד לא הודיע לנו בצורה רשמית אבל הבנו שהמצב לא בסדר. הדוד היקר שלנו, אח של אבא, חיכה שם שעות בכניסה עד שהוא הרים טלפון ואמר שהוא זיהה אותו. איך כל השעות האלה אני לא יודע מה קורה עם היקר לי מכול? אנשים צריך לתת על זה את התשובות.
"הגענו הביתה וניסנו איכשהו לקלוט את הסיטואציה. שום גורם מקצועי לא פנה אלינו, לפני וגם אחרי. חשוב לי לדבר על זה כי אלה דברים חשובים שלא דיברו עליהם ולא הביעו את הצער העמוק והבלתי נתפש הזה. אני מדבר בשם המשפחות שדיברתי איתן. אי אפשר לתאר את הסבל הזה".
צדיק הבן פנה בבכי לחברי הוועדה: "אתם היחידים שכרגע יכולים לעשות משהו כדי שדבר כזה לא יקרה שוב. אני מבקש מכם שתעשו כל מה שאתם יכולים לעשות". הוא אמר עוד על התנאים במירון שגרמו בסופו של דבר לאסון: "אפילו דיר עיזים לא מכניסים למקום כזה. וזה לא שלא התריעו ולא צעקו. אין שם משילות, כי מפחדים מאנשים קיצוניים".
בסיום דבריו סיפר העד שאיבד את אביו בטרגדיה כי אחד מגורמי האבטחה אמר לו אחרי היוודע האסון: "20 שנה היה לנו נס, כל שנה אמרנו ברכת הגומל". יו"ר הוועדה נאור אמרה לעד: ,"אנחנו מאוד מעריכים שבאת, אנחנו יודעים שזה קשה". חבר הוועדה אלוף במיל' שלמה ינאי אמר: "אין לב שיכול להישאר אדיש לדברים שאמרת".
במקביל, השר לשירותי דת מתן כהנא עדכן כי בהתאם לדו"ח הביניים של הוועדה, הממשלה הפקידה בידיו את האחריות לקיום ההילולה הבאה במירון בל"ג בעומר הקרוב. "אירוע מירון הקרוב יהיה שונה לחלוטין מהאירועים שהיו במקום עד כה - ביטחון החוגגים בהילולה יהיה הפעם מעל הכול", ציין השר כהנא.
