האלימות והפשיעה בחברה הערבית שוברת שיאים, עם 102 נרצחים מתחילת השנה. מאחורי אותם נרצחים יש פנים ושמות ומשפחות שלמות שנותרו מרוסקות. מוחמד חג'יראת, אביו של עמאר בן ה-4 שנהרג לפני כשנה וחצי מירי תועה בביר אל-מכסור, פנה היום (שני) באולפן ynet בדמעות לראש הממשלה בנימין נתניהו: "התקשרת אליי ואמרת לי שכאבא אתה משתתף בצערי, אבל מה כבר עשיתם בשבילנו?".
לדברי מוחמד, "עד עכשיו אני ואשתי וילדיי בטראומה. הבן שלי כל זמן שואל מי הרג את עמאר ולאן הוא הלך? מה אני אגיד לו כשיגדל? שמישהו מנצרת הגיע לכפר והרג את עמאר? מה עשתה המדינה כדי למנוע את זה?". הוא סיפר כי "כבר שנה וחצי אנחנו הולכים לעוד ועוד דיונים בבית המשפט, ועכשיו השופט אמר לנו שיכול להיות שישחררו את מי שהרג את עמאר למעצר בית. אני שמעתי את הדבר הזה והשתגעתי, איך אתם משחררים אותו? שנה וחצי אני ואשתי הולכים לשם ורואים מישהו שהרג לנו את הבן - זה שובר לי את הלב".
דבריו של האב הגיעו לפני שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הטיל את האחריות לאלימות המשתוללת בחברה הערבית על הממשלה הקודמת, ועל השר לביטחון הפנים לשעבר עמר בר-לב וסגנו לשעבר ח"כ יואב סגלוביץ'. "בימים האחרונים מתנהל נגדי קמפיין שקוף של חבורת רוקדים על הדם. אלה חושבים שהזיכרון הציבורי כל כך קצר שאפשר למכור לכולנו שבתקופת סגלוביץ' ובר-לב היה כאן ממש שווייץ", אמר בן גביר בישיבת סיעת עוצמה יהודית. הוא טען כי התגברות האלימות במגזר הערבי היא "ירושה שקיבלנו מהממשלה הקודמת, ועכשיו, אחרי שנים רבות של הזנחה, אנחנו מתקנים".
על סוגיית שב"כ אמר בן גביר כי "יש הישגים, המשטרה עובדת, אבל עדיין הרחוב מדמם, ובגלל שהתהליכים מתרחשים לאט דרשתי להכניס את שב"כ לחקור את כל מעשי הרצח בחברה הערבית. אני שומע את כל אבירי זכויות האזרח, אבירי הדמוקרטיה, שמדברים איתנו על הנזק שזה יעשה לזכויות האזרח במגזר הערבי, אך זכות האזרח הראשונה במעלה היא הזכות לחיים, ולכן שיפסיקו לצקצק, צריך כאן ועכשיו להכניס את שירות הביטחון הכללי, לחקור, לפעול, לעשות ולתת לנו את האמצעים כדי לנצח".
בדיון בהצעות אי-אמון בממשלה שהתקיימו במליאת הכנסת טען עוד השר לביטחון לאומי: "העלייה המטורפת של הרציחות לא הייתה במשמרת שלי אלא במשמרת שלכם. בספטמבר, באוקטובר, במחצית השנייה של 2022". שר המשפטים לשעבר גדעון סער אמר כי "הבטחתם ביטחון, הבטחתם משילות. איפה מה שהבטחתם? איפה טיפול השורש? אתה אדוני השר בן גביר כל הזמן רב עם המפכ״ל. ככה מתמודדים עם בעיות? ככה תוכל להביא תוצאות? אתה רק רב עם כולם. אתה אומר שהייתה הזנחה רבת שנים, אתה צודק, אבל ב-14 שנים האחרונות מי עמד בשלטון?".
"אנשים לא יוצאים בערב בלוד"
בפאנל בנושא האלימות בחברה הערבית באולפן ynet, השתתפו הבוקר גם עו"ד האיל חליליה מיישוב יפיע, שבו נרצחו חמישה בני אדם ביום חמישי האחרון, חברת מועצת העיר לוד לשעבר פידא שחאדה וחבר המועצה האזורית הבדואית נווה מדבר עטיה אבו עטא.
שחאדה סיפרה על הקשיים שהחברה הערבית בלוד חווה אל מול האלימות הנרחבת, ואמרה כי "בלוד אנשים לא יוצאים אחרי הערב, נועלים את הדלתות. רוב האנשים פשוט הפקירו את המרחב הציבורי והשאירו אותו לירי". חליליה מתאר גם כן תחושת הפקרות ביישוב שבו הוא מתגורר ובו התרחש הטבח הנוראי שגבה כאמור את חייהם של חמישה בני אדם.
חליליה ציין כי "יש נוכחות מזערית ביותר" של משטרה ברחובות, אך הדגיש כי "עניין התחנה הפיזית ביישוב מסוים זה לא מה שפותר את הבעיה. הבעיה נפתרת כאשר המשטרה אוכפת את החוק ויוצרת הרתעה. אנחנו חיים בשכנות טובה עם מגדל העמק שצמודה אלינו. אם הטבח הזה היה מתבצע בשטח של מגדל העמק, היינו היום במקום אחר".
משתתפי הפאנל גם התייחסו לאמירתו של נתניהו בישיבת הממשלה אתמול כי הוא "מתעקש להכניס מיד את השב"כ" למאבק מול משפחות הפשע בחברה הערבית. "עניין שילוב השב"כ זה תרגיל אחד גדול של ראש הממשלה. השב"כ מעורב כבר זמן רב, ואפילו גנץ פנה אתמול אל נתניהו ואמר לו שהארגון משלב ידיים עם המשטרה".
שחאדה הסכימה איתו, וציינה: "לצערי כל הזמן מנפנפים בתקשורת דברים שנתניהו אומר כמו למשל בעניין השב"כ. זה צעצוע שהוא זורק לנו כדי שנקיים על זה דיון. במקום שנדבר על גורמי העומק ולמה צריך לבנות מערכת משטרה אמיתית שיודעת לעבוד אנחנו מתעסקים באם השב"כ ייכנס או לא ייכנס".
אז מה הם אותם גורמי העומק שמדליקים את האלימות בחברה הערבית? לדברי שחאדה, "לפי דוח מבקר המדינה, כרגע 30% מהצעירים בחברה הם חסרי מעש - ואותם לארגוני הפשיעה יהיה יותר קל לגייס. משרד ראש הממשלה צריך להקים בנושא מטה חירום, יחד עם משרדי החינוך, הרווחה והבריאות".
אבו עטא הוסיף לדבריה של שחאדה, וציין כי "כשהאוכלוסייה מתארגנת מחדש והיא רואה שהיא מופקרת, אז נלקח החוק לידיים - כאילו המשטרה לא קיימת והמדינה לא נמצאת". לדבריו, "במגזר הבדואי יש לנו כל שנה בערך 7,000 תלמידים שמסיימים תיכון ואין להם תעסוקה והם לא הולכים לאוניברסיטה - ולא לשום מקום בעצם. המצב של החינוך בחברה הבדואית הוא הפצצה המתקתקת הבאה".
מקרי הרצח והאלימות בחברה הערבית הם כאמור כבר ממזמן לא פצצה מתקתקת, אלא פצצה שהתפוצצה. ואתק קשקוש, סטודנט לסיעוד בן 28 מקלנסווה, נורה למוות בשבת בערב בעיר, והאלימות לא נפסקה גם בהמשך הערב - חמושים חדרו לבית בג'לג'וליה מעט אחרי השעה 22:00 ופתחו באש. מהירי נפצע באורח אנוש אשרף כרוב (49), ומותו נקבע מאוחר יותר בבית החולים מאיר בכפר סבא. בנוסף לו, שתי נשים נפצעו מהירי באורח בינוני וקל.
ביום חמישי כאמור נרצחו חמישה בני אדם ביפיע, במסע הרצח הפלילי הקטלני ביותר בארץ מאז שנת 2009. שעות לאחר מכן נרצח בן 31 מג'לג'וליה בכביש 5, ליד מחלף קסם. שרית אחמד, בת 18, נרצחה ביום שישי בגליל המערבי - לאחר שאחיה שאיימו עליה קיבלו עונש קל, ואחרי ששהתה במקלט. בנוסף, בלילה בין שישי לשבת צעיר מהפזורה הבדואית נדקר למוות בעימות עם עובדים זרים בחווה חקלאית בנגב - לאחר שלפי החשד הגיע עם שותפים כדי לגנוב טרקטור.
בישיבות הסיעה היום, ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) תקף את בן גביר כ"שר הכושל שהיה פה עד כה. הוא עוין את האוכלוסייה הערבית, אני לא בטוח שמזיז לו שיש כל כך הרבה נרצחים. הוא עסוק בטיפול בזמן רחצה במקלחות". על תפקוד המשטרה אמר טיבי כי "מלחמת הרחוב שהתפתחה בחצי השנה האחרונה היא הגורם לעלייה הנוראה במספר הנרצחים. המשטרה יכול להספיק את המלחמה הזו בין ארגוני הפשיעה, אך היא לא משקיעה מספיק מאמץ".
"שילוב השב"כ לא יתמסמס בוועדה"
לאור חוסר השליטה של המשטרה על המצב בחברה הערבית, גורמים חיצוניים נכנסים לתווך בניסיון לכבות שריפות - בהם ראש העיר לוד יאיר רביבו, שחתם יחד עם הצדדים הנצים בעירו על מסמך "הודנה" שנחשף ב-ynet. במסגרת ה"הודנה", הבטיח רביבו ליורים בעיר שישוחח עם מפקד המשטרה ויוביל למניעת מעצרים ככל האפשר בתקופת ההודנה שסוכמה. בתגובה, מסרה המשטרה: "כל פרסום המציג לכאורה 'הורדת רגל מהגז וצמצום האכיפה, בפרט בעת הזו, שגוי ומטעה וחסר כל אחיזה במציאות". בעיריית לוד השיבו בתמיהה כי המשטרה דווקא ידעה על המסמך, וטענו כי היוזמה אף התחילה אצלה.
אחיו של ראש העיר לוד, ח"כ אליהו רביבו (הליכוד), התייחס היום ב-ynet radio לאותו מסמך, וציין כי "הבעתי סלידה מהמדיניות שהמשטרה מקדמת לאורך השנים האחרונות של סולחות עם ארגוני פשיעה וקבוצות מסוכסכות. יחד עם זאת, ליאיר יש אחריות מרכזית והיא להביא שקט וביטחון לתושביו".
לדברי רביבו, "אני אפילו לא בטוח שההידברות הזו תצליח. היא תוצאה של משא ומתן מתמשך עם אותם פלגים במשך חודשיים שהמשטרה ניסתה לקדם ללא הצלחה". לאחר מכן, לטענתו, "הגיעה הצעה לשולחן של אחי שאומרת 'אתה האבא של העיר. אתה יכול בבקשה לנסות ליישב בינינו? נמאס לנו מהחיסולים והרציחות, אנחנו רוצים רגיעה ושקט'. יאיר שאל גורמים רלוונטיים במשטרה, וקיבל את ברכת הדרך".
ח"כ רביבו עלה לכותרות בשבוע שעבר סביב האלימות בחברה הערבית לאחר שאיים: "כל זמן שהליכי החקיקה בנושא חוק השב"כ אינם מקודמים, אני רואה את עצמי חופשי ממחויבות קואליציונית". לאחר שנתניהו החליט אתמול להקים צוות שיבחן אפשרות לשילוב מלא של השב"כ במאבק נגד האלימות בחברה הערבית, התחייב היום רביבו: "לא ייווצר מצב בו השב"כ יוכל לתת מענה וזה יתמסמס בין ועדה כזו או אחרת".
הח"כ שנחשב מקורב לנתניהו התייחס גם לחששות של ראש השב"כ נדב ארגמן, שהתריע בדיון אתמול אצל רה"מ כי "זה לא נכון להפוך את השב"כ לארגון שחוקר עבירות פליליות. זה יגרע מאיתנו יכולות ויש חשש לחשיפת מקורות". לדברי רביבו, "קיבלתי אישור לדיון מהיר בוועדת חוץ וביטחון, והזמנתי את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית לממשלה. אני אשאל אותם שאלות אני אספק להם תשובות לחששות שלהם".
רביבו הוסיף כי הוא "מבין את החששות של ראש השב"כ. מה שאני אציע למערכת זה שהשב"כ יסייע, אבל לא יגיע לשלב שבו צריכים להעמיד אותו בבתי משפט כשנאשמים מגיעים לדין".
לצד רביבו, גם גזי שעבאן, אביו של עומר שעבאן שחוסל בפיצוץ בלוד בפברואר האחרון, תומך בהכנסת השב"כ למאבק. "הארגון צריך להתערב עכשיו. אם זה לא יקרה, אז יותר מאוחר יהיה לו יותר קשה", ציין שעבאן. "פעם לא רצינו שהשב"כ יפעל ופחדנו ממנו. היום אנחנו אומרים שהשב"כ יעצור, שהשב"כ יעשה מה שיעשה. זה יותר קל מהמצב שאנחנו נמצאים בו. כל משפחה מתגייסת, כל משפחה מכינה את עצמה עם נשקים".