יממה וחצי אחרי הפלת משטרו של בשאר אסד בסוריה עדיין סירבה בצהריים (יום ב') בעלת בריתו רוסיה למסור מידע על מקום הימצאו, אף שכבר אמש אמרו בכירי ממשל רוסים לתקשורת המקומית כי הוא נחת במוסקבה וקיבל יחד עם משפחתו מקלט מדיני מהנשיא ולדימיר פוטין. כשדובר הקרמלין דמיטרי פסקוב נשאל היום מתי הגיע הרודן הנמלט לרוסיה הוא השיב "אין לי מה לומר בעניין הזה", ואחר כך אמר כי לעת עתה לא נקבעה לפוטין פגישה עם אסד. כך או כך, לפי שעה אין שום עדות מצולמת של הרודן הסורי הנמלט על אדמה רוסית.
בהנחה שמשפחת אסד אכן נמצאת בארצו של פוטין, היא תצטרך כעת לבנות לה שם חיים חדשים, בניסיון לשמר ולו חלק מאיכות חייה. לפי הערכות, יחד עם בשאר אסד נמצאים כעת ברוסיה אשתו אסמה ושלושת ילדיהם, הבנים חאפז (24) וכרים (21) והבת זיין (22). בצהובון הבריטי "דיילי מייל" הזכירו היום כי להערכת מחלקת המדינה הונם של אסד ורעייתו אסמה עומד על כשני מיליארד דולר הפרוסים בין שלל חשבונות בנק, חברות קש, מקלטי מס ומיזמי נדל"ן ברחבי הועלם, ולכן סביר שעדיין יש להם גישה לסכומי כסף עצומים.
נוסף על כך על פי ה"דיילי מייל", משפחתו המורחבת של אסד מחזיקה בבעלותה לפחות 20 דירות במוסקבה, ושוויין מגיע עד קרוב ל-40 מיליון דולר. בעיתון הזכירו היום כי משפחת דודו של אסד, מוחמד מחלוף, רכשה בעשור שעבר 18 דירות יוקרה במתחם אקסקלוסיבי בבירה הרוסית, שבו גרים גם שרים בממשלת רוסיה ואנשי עסקים רוסים עשירים. לא מן הנמנע כי אסד, אשתו וילדיו ישתכנו באחת הדירות הללו, אם כי אפשרי גם שיועברו לדירה מאובטחת יותר שתוקצה להם מטעם ממשלת רוסיה.
רק אתמול קיבלו הסורים הצצה לאורח החיים הראוותני שאליו התרגל הרודן ששלט בהם ב-24 השנים האחרונות, כשפרצו לארמון הנשיאות בדמשק ומצאו בו בין השאר צי של מכוניות יוקרה. בסרטונים מהארמון נראו אזרחים ומורדים סורים זורעים בארמון הרס, בוזזים אותו ומציתים חלקים ממנו. בעשור שעבר כבר עוררו כעס בעולם הדיווחים שלפיהם בעוד בעלה טובח בבני עמו ממשיכה אסמה אסד לבזבז הון עתק על מוצרי יוקרה כמו תיקים ובגדים, וכעת הזעם הזה מתעורר מחדש.
למשפחת אסד יש היכרות רבת שנים עם מוסקבה, גם אם לא התגוררה בה. הנשיא המודח בשאר הגיע אליה פעמים רבות כדי להיפגש עם פוטין ובכירים רוסים אחרים, בנו הגדול חאפז למד שם באוניברסיטה ואף כתב את עבודת התזה שלו ברוסית, וממש בשנה שעברה הגיעה לשם אסמה כדי להשתתף בטקס הסיום שלו.
לצד זה, המעבר לרוסיה בא בשעה קשה למשפחה לא רק בשל הבריחה המשפילה מסוריה. בחודש מאי השנה הודיעה האם אסמה כי לקתה שוב בסרטן, הפעם לוקימיה, וכי תידרש לבידוד ותיעדר מאירועים ופעילויות. הודעתה באה כמעט חמש שנים אחרי שהודיעה כי החלימה מסרטן השד, מחלה שבזמן מאבקה בה העולם הערבי עקב אחריה מקרוב. יש התוהים כעת מה יעלה בגורל הטיפולים שלהם זקוקה הגברת אסד ברוסיה.
איזה משטר מתכננים המורדים? "אידליב שלהם היא לא גן עדן"
בדמשק בינתיים נמשכת היום תחושת האופוריה בעקבות הפלת המשטר, למרות האתגרים העצומים שמצפים לסוריה בעתיד הקרוב והחשש ממלחמת כול בכול בין ארגונים המורדים שביצעו את ההפיכה הצבאית. בשעות הצהריים, אחרי שהבוקר הוסר העוצר שהטילו המורדים על הבירה אתמול אחר הצהריים, התאספו תושבים בכיכר אומייד, הניפו את דגל סוריה החופשית והתחבקו. נהגים שעברו בכיכר צפרו לאות שמחה, ומורדים שהתפרסו בסמוך לה חגגו ביריות. "זה בלתי ניתן לתיאור, מעולם לא חשבנו שהסיוט הזה יסתיים, נולדנו מחדש", אמרה רים רמדאן, עובדת במשרד האוצר שהגיעה לחגוג בכיכר. "במשך 55 שנה פחדנו לדבר, אפילו בבית, נהגנו לומר שלקירות יש אוזניים. עכשיו אנחנו מרגישים שאנחנו חיים בחלום".
החיים בדמשק טרם חזרו למסלולם. בכמה שכונות בבירה נראתה היום תנועה דלילה בלבד, ורוכלים רבים נמנעו מלפתוח את חנויותיהם. גם מוסדות ציבור ובתי ספר נותרו סגורים, וכוחות המורדים התפרסו ליד הבנק המרכזי. "תודה לאללה, שוחררנו", אמר עמר אל-דבאס בן ה-61 שהגיע לכיכר אומייד. "עכשיו אנחנו מחכים שדברים ישתפרו לאט לאט".
ובכל זאת, איש אינו יודע לומר בוודאות מי ישלוט בסוריה כעת ואיזה סוג של משטר הוא ינהיג. הכוח שמסתמן כחזק ביותר לפי שעה הוא ארגון "הייאת תחריר א-שאם", ארגון ג'יהאד שבעבר כונה "ג'בהת א-נוסרה" ושימש כשלוחה של אל-קאעידה בסוריה. הוא הוביל את המורדים למסע הכיבושים והניצחונות בשבועיים האחרונים שהוביל לנפילת המשטר, ומנהיגו אבו מוחמד אל-ג'ולאני נכנס אתמול לדמשק כמנצח. בשבוע האחרון התאמץ אל-ג'ולאני להפגין פנים מתונות, אך במערב עדיין מביטים בו בחשדנות ורוצים לוודא שהוא אינו מנצל את ההזדמנות כדי לכונן בסוריה משטר איסלאמיסטי קיצוני.
כבר אמש אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי אף שאנשיו של אל-ג'ולאני אומרים בינתיים "את הדברים הנכונים", הם יישפטו על פי מעשיהם, ולא על פי הצהרותיהם. היום הצטרפה לקביעה הזו גרמניה, והזהירה מאופטימיות מופרזת. "בחודשים האחרונים ובשנים האחרונות ארגון 'הייאת תחריר א-שאם' התאמץ להרחיק את עצמו ממקורותיו הג'יהאדיסטיים ולהקים מבנים אזרחיים", אמר דובר משרד החוץ בברלין. "השאלה אם עכשיו אפשר יהיה להתייחס ברצינות למאמצים האלה תיבחן במיוחד על פי האופן שבו הוא יתנהג כלפי האזרחים". הדובר הדגיש כי מחוז אידליב, שהיה עד כה מעוזו היחידי של הארגון, "אינו גן עדן", לשם המחשה.
האסירים שחולצו מהכלא "לא ידעו את שמם, בהו בלי לענות"
בכלא סיידנאיא שמצפון לדמשק נמשכים בינתיים החיפושים אחר "התאים הסודיים" שבהם לפי הטענות יש חשד כי מוחזקים אסירים נוספים מלבד ההמונים ששוחררו אתמול על-ידי המורדים לאחר נפילת המשטר. כבר אמש נראו מתנגדי אסד מנסים שם לשבור קירות ולפרוץ דלתות, והיום הצטרפו אליהם אנשי ארגון הסיוע "הקסדות הלבנות" ובהם מומחים וכלבי גישוש. בצהריים הודיע הארגון כי נכון לעכשיו לא נמצאה שום ראיה לתאים נסתרים, אך החיפושים נמשכים.
בציוץ שפרסם ברשת X הכריז "הקסדות הלבנות" כי יחלק פרס של 3,000 דולר למי שיספק מידע שיוביל ישירות למציאת תאים נסתרים בכלא. הוא פנה באופן ישיר לאנשי הכלא לשעבר ולמי שעובדים בזרועות הביטחון והבטיח להם שאם יספקו לו את המידע הדרוש – זהותם תישאר חסויה. ממשפחות אסירים המחפשות את יקיריהן ביקשו אנשי "הקסדות הלבנות" שלא לחפור בעצמן בבתי הכלא, משום שכך עלולות להיפגע ראיות פיזיות הנחוצות למיצוי הדין עם פושעי המשטר שנפל.
כלא סיידנאיא, השוכן כ-30 קילומטרים מצפון לדמשק, נחשב בעיני רבים לאחד מסמלי הדיכוי הראשיים של משטר אסד. לכלא הזה, שהוגדר על-ידי מתנגדי המשטר "בית מטבחיים אנושי", הועברו מאז תחילת ההתקוממות נגד הרודן ב-2011 המוני מתנגדי משטר – בהם חמושים מארגוני המורדים אבל גם פעילי מחאה לא אלימים – וכן אנשי צבא שנחשדו בהתנגדות לאסד. לפי דו"ח שפרסם ב-2017 ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", בשנים 2015-2011 נתלו למוות בכלא סיידנאיא עד 13,000 מתנגדי משטר.
רשת BBC הביאה בצהריים עדות נוספת של אדם שביקר אתמול בכלא סיידנאיא, ד"ר שבראן איבש, שהגיע לשם בניסיון למצוא את אביה של ידידתו, שהוחזק שם 13 שנה. איבש, שלא מצא את האב, סיפר כי כשהגיע לכלא שרר במקום כאוס: "מאות אנשים זרמו החוצה ואמרו לנו לא להיכנס כי יש שם יותר מדי אנשים והם מפריעים למחלצים. הידידה שלי התאכזבה מאוד, כי במשך 13 שנה היא חלמה למצוא את אביה. אמרו לנו שאסירים רבים הועברו למקום אחר".
איבש סיפר כי כשהגיע למסגד א-סלאם בדמשק, שאליו פונו חלק מהאסירים מסיידנאיא, הוא נתקל בשני גברים שהוחזקו בכלא הזה כמה שנים ולא היו מסוגלים לומר אפילו את שמם: "הם סבלו מדיסאוריינטציה, הם לא ידעו באיזה אזור זמן הם. אנשים סביבם שאלו 'מה שמך? בן כמה אתה?', והם לא היו מסוגלים לענות. הם היו אבודים לגמרי, הם פשוט בהו קדימה".