למרות הדחת שרת החוץ של לוב נג'לא אל-מנקוש, שנפגשה בחשאי עם שר החוץ אלי כהן, מוקדם להספיד את המגעים בין המדינות - שהתנהלו במשך תקופה ארוכה. האינטרס של טריפולי להתקרב לישראל - ודרכה למערב - לא נעלם. במוקדם או במאוחר שתי המדינות יחזרו לדבר, אך המסר שהועבר אתמול (שני) מארה"ב בפגישה בין כהן לממונה על השגרירות האמריקנית בירושלים סטפני האלט היה ברור: חשוב לתת לסוגיה "להתקרר".
שעות לאחר אותה פגישה, שר החוץ כהן שבר שתיקה - כיממה לאחר הסערה. "משרד החוץ עובד באופן קבוע באפיקים גלויים וסמויים, ובמגוון דרכים חשאיות לחיזוק הקשרים של ישראל בעולם", כתב בטוויטר. הוא תקף את האופוזיציה: "חבל שיריבים פוליטיים שלא קידמו שום הישג משמעותי, ממהרים להגיב מבלי לדעת את הפרטים ולהאשים בהדלפה שלא הייתה. המתקפות לא ירתיעו את משרד החוץ ועובדיו המצוינים מהמשך העבודה ללא לאות למען מדינת ישראל ולמען יצירת וחיזוק קשרים עם ידידינו הרבים בעולם, ובעולם הערבי בפרט". אז מה באמת קרה באותה פגישה חשאית - ולמה בלוב נבהלו מעצמם? ynet עושה סדר בפיאסקו הלובי.
אין להקטין את המהלומה הקשה. לפחות בתקופה הקרובה, לישראל יהיה קשה לדבר עם מדינות מוסלמיות וערביות, בהיעדר האמון שספג גם הוא מכה קשה מאוד - לאחר שבירושלים "רצו לספר לחבר'ה" על הפגישה ההיסטורית בין שרי החוץ. כעת, מנהיגים ערבים יצטרכו לחשוב טוב-טוב לפני שהם יוצאים לפגישה חשאית עם בכיר ישראלי, שכן למחרת הם עלולים למצוא את עצמם בהודעה רשמית שמפרסם משרד החוץ בירושלים - ולהתמודד עם הפגנות סוערות מבית.
"המרוויח הגדול" מהסתבכות משרד החוץ בפרשת לוב הוא דווקא המוסד הישראלי, שנחשב למוצלח יותר בשמירה על חשאיות במקרים דומים - ומתחרה מול משרד החוץ במגעים המדיניים להרחבת מעגל השלום עם מדינות ערב.
פגישה בדירה ברומא, בחסות האיטלקים
אז מה בדיוק קרה מאחורי הקלעים של הפגישה שחוללה סערה דיפלומטית - ותפסה כותרות ברחבי העולם? הפגישה המדוברת התקיימה ביום רביעי האחרון, בדירה ששייכת למשרד החוץ האיטלקי ברומא, בתיווכו ותחת חסותו של שר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני.
האיטלקים, שקרובים מאוד ללובים, לחצו על טריפולי לחמם את היחסים עם ישראל. ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת איטליה, אף הבטיחה להם לחדש את השיחות עם מדינתה. אבל יותר משרומא לחצה, בטריפולי צמאים ללגיטימציה בינלאומית - ורצו להשיג אותה באמצעות התקרבות לישראל. גורם לובי אף הודה אמש בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי מאחורי המפגש עמד רצון של הממשלה בטריפולי לגייס תמיכה אמריקנית. "הממשלה מפחדת שהתמיכה הבינלאומית תיחלש ותיעלם", אמר הגורם.
המגעים - לא רק עם טריפולי ולא רק ברומא
כאשר מדברים על לוב, צריך להבין שאין מדובר במדינה אחת עם כתובת אחת - אלא במדינה שמנוהלת על ידי שתי ממשלות שונות: ממשלת טריפולי וממשלת בנגזי. ישראל מנהלת בשנים האחרונות מגעים עם שתי הממשלות האלה, כל אחת בנפרד.
את הפגישה בין כהן לאל-מנקוש המודחת קבע טאיאני, אך קדמו לה מגעים של בכירים בירושלים עם שרת החוץ הלובית בפריז. כהן טס במיוחד לרומא באותו בוקר, ביחד עם מנכ"ל משרדו רונן לוי (מעוז), שנחשב לאחד המומחים הישראלים הגדולים לענייני לוב.
בניגוד לטענה בטריפולי שהפגישה הייתה "מקרית" - היא הייתה טובה מאוד וחמה, וארכה כמעט שעה וחצי. בפגישה דנו השרים בקשרים ההיסטוריים בין העמים, המורשת של יהודי לוב (שיקום בתי עלמין ובתי כנסת יהודים) ובאפשרות לשיתוף פעולה בין המדינות וסיוע ישראלי בנושאים הומניטריים, חקלאות, ניהול מים ועוד. היה ברור שמוקדם מדי לדבר על "נורמליזציה" - אך בפירוש הייתה "אווירה חיובית".
קרב הגרסאות
גורמים בכירים בישראל אומרים כי הפגישה תואמה מראש. היא לא הייתה "מקרית" ולא "אקראית", כפי שטענו בתחילה הלובים. בפגישה אפילו סוכם שתתפרסם הודעה לעיתונות בתוך יום-יומיים, אך כן הוחלט שלא תפורסם תמונה משותפת של שני שרי החוץ.
לאחר הפגישה החשאית, כהן חזר לארץ ביודעו שהוא מתכוון לפרסם הודעה רשמית על דבר קיומה. מה שהרס את התוכניות היו הדלפות, שכפי שמסר באופן חריג משרד החוץ - אכן לא יצאו מכיוונו או מלשכתו של השר, אלא מגורמים אחרים.
עם דליפת המידע הייתה התלבטות קשה במשרד החוץ הישראלי מה לעשות - אך לבסוף הוחלט לפרסם הודעה רשמית, שלשום ב-18:00. בדיעבד, זאת הייתה טעות קשה של משרד החוץ - ואילו היה מאפשר להדלפות להתפרסם, זה לא היה גורם לפיאסקו שנוצר.
ישראל עדכנה, בלוב לא התנגדו - ואז פרצו מחאות
ישראל עוד הספיקה ביום ראשון אחר הצהריים לעדכן את טריפולי שעומדת להתפרסם הודעה, ובלוב לא התנגדו לכך. ואכן ההודעה הרשמית התפרסמה, כאשר סמוך לה הדיווח הראשון על הפגישה התפרסם על ידי הח"מ ב-ynet.
הלובים לא שיערו שפרסום דבר הפגישה יחולל מהומה רבתי במדינה המסוכסכת. גם בישראל הופתעו ממחול השדים. כצפוי, או שלא - תלוי את מי שואלים - ההודעה על ההתחממות בין ישראל ללוב נתקלה מיד בהפגנות זועמות שבהן שרפו מוחים דגלי ישראל - וחלקם אף פרצו למשרד החוץ בטריפולי.
רה"מ מצא "שעירה לעזאזל"?
ראש הממשלה הלובי, עבד אל-חמיד א-דבייבה, שככל הנראה נבהל מהביקורת הקשה, מיהר להשעות את שרת החוץ שלו - וזו, שהייתה המומה מהדרך שבה נזרקה מתחת לגלגלי האוטובוס - מיהרה להסתלק מהמדינה במטוס פרטי והמריאה לאיסטנבול.
מאוחר יותר פוטרה מתפקידה, ולאחר מכן תקפה את ראש הממשלה והבהירה במפורש: הוא זה ששלח אותה לפגישה, ויש לה אפילו הוכחות בכתב על כך.
הביקורת הקשה על כהן, גם בממשלה
לאחר התפוצצות הפרשה החלו בכירים בממשלה, בייחוד מתוך שורות הליכוד, לתקוף את השר אלי כהן ולהאשים אותו בחובבנות מדינית. "בשביל כתבה בעיתון שר החוץ הדליף את הפגישה עם השרה הלובית - וגרם נזק מדיני חמור לישראל, שירתיע מנהיגים בעולם הערבי להתקרב אלינו - וזה מעבר לנזק האישי העצום שהוא גרם לשרה מלוב בשביל לקבל יח"צ".
לדבריהם, מדובר ב"התנהלות חסרת אחריות וחובבנית של פוליטיקאי רודף פרסום שמוכן להקריב את האינטרס של המדינה בשביל האינטרס הפוליטי שלו". יש לציין כי אותם בכירים, שדיברו בעילום שם, בכלל לא הכירו את העובדות - ופשוט קפצו על ההזדמנות לפגוע בכהן.
אך לא רק שרי הליכוד האנונימיים תקפו, גם במשרד החוץ העבירו ביקורת קשה על שר החוץ - שאמור להתחלף בעוד חודשים ספורים. גורמים במשרד החוץ אמרו ל-ynet שהתנהלותו מעידה על החובבנות שבה מנוהלים יחסי החוץ. "מדינות שאין להם יחסים דיפלומטיים עם ישראל יחששו לקיים מגעים חשאיים, שמא יבולע להם כי הוכח שהצד הישראלי לא יודע לשמור על חשאיות הפגישות", אמרו.
הם הסבירו כי גם בימים אלה מתקיימים מגעים חשאיים רבים עם מדינות שאין איתן יחסים, כאשר המטרה שהמגעים יבשילו לכדי יחסים דיפלומטיים. "ברגע שרמת האמינות של הצד הישראלי נפגעת, זה חוסם את האפשרויות ליחסים עם מדינות נוספות בעתיד. השר רוצה להביא עוד מדינות למעגל השלום ומה שעשה הוא ירה לעצמו ברגל", אמרו הגורמים.
השרים בתחרות - האינטרס הישראלי נפגע
על דבר אחד אין ויכוח: משרד החוץ לא היה צריך לפרסם הודעה רשמית על הפגישה הזאת כדי לזכות בכותרת. היה נכון להשאיר אותה חשאית או לכל היותר בגדר "הדלפה". אך זה המחיר של התחרות בין השרים, בעיקר מהליכוד.
אותם שרים מרגישים שהם ב"תחרות": מי ישיג כותרת יותר גדולה על הישגים מדיניים? במקרים שכאלה, הם לא תמיד חושבים מה נכון לעשות מבחינת האינטרס של מדינת ישראל.
עם זאת, במשרד החוץ מנסים לכבות שריפות. הם מסבירים ש"אחרי שהאבק ישקע והעניינים ירגעו - המגעים בין ישראל ללוב יחזרו למסלולם וממילא לא דובר על נורמליזציה מחר בבוקר".
במשרד החוץ מזכירים כיצד דובר משרד החוץ של סודן פוטר באוגוסט 2020 לאחר שהתבטא בעד שלום עם ישראל - אך כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 2021, שר המודיעין דאז אלי כהן ביקר בחרטום ונפגש שם עם בכירים. בפברואר 2023 ביקר שוב כהן כשר חוץ בחרטום - ודן בהסכם שלום בין המדינות, שמתעכב בשל מלחמת האזרחים שם.
קודמו של כהן לא ריחם
מי שניצלו את הפיאסקו סביב לוב כדי לנגח את שר החוץ כהן ואת הממשלה היו מנהיגי האופוזיציה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד, קודמו של כהן בתפקיד, אמר כי כראש ממשלה ושר חוץ ערך פגישות ושיחות "שאיש לא ידע עליהן לעולם". לדבריו, "ניהול מדיניות חוץ של מדינה כמו ישראל הוא אירוע מורכב ולעתים נפיץ שצריך לנהל בזהירות ובחוכמה. פגישות חשאיות שמעולם לא דלפו בנו את היחסים שהפכו עם השנים להסכמים היסטוריים עם מדינות האזור. זה לא מה שקורה עכשיו".
הוא ניסה להסביר את הפגיעה באמון בישראל בעקבות הפרסום ואמר כי "מדינות העולם מסתכלות הבוקר על ההדלפה חסרת האחריות של פגישת שרי החוץ, ושואלות את עצמן: זו מדינה שאפשר לנהל איתה יחסי חוץ? זו מדינה שאפשר לסמוך עליה? זה מה שקורה כשממנים את אלי כהן, אדם בלי שום רקע בתחום, לשר חוץ. רק לשנה, משתמשים בשר אחר, רון דרמר, כשר החוץ האלטרנטיבי, שמים בהמתנה שר שלישי, ישראל כץ, מפקידים את ההסברה הבינלאומית בידי שרה רביעית, גלית דיסטל אטבריאן, ונותנים לשר חמישי, עמיחי שיקלי, לנהל (נורא ואיום) את היחסים עם יהדות העולם".
לפיד סיכם: "האירוע מול שרת החוץ הלובית הוא חובבני, חסר אחריות, וכשל חמור בשיקול דעת. זה בוקר של חרפה לאומית וסיכון חיי אדם בשביל כותרת".
גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התייחס לסערה: "יחסי החוץ של מדינת ישראל הם עניין רגיש ורציני, בטח כשמדובר ביחסים עם מדינות ערביות ובוודאי כאלה שאין לנו איתן יחסים רשמיים. כשעושים הכול בשביל יחסי ציבור וכותרות, עם אפס אחריות וחשיבה קדימה - זה מה שקורה. ביחסי החוץ או בביטחון, בכלכלה או בחינוך. ממשלת נתניהו היא ממשלה רשלנית וכושלת שחייבת לסיים את ימיה".
פורסם לראשונה: 23:00, 28.08.23