נתונים מדאיגים: ממוצע הציונים של תלמידים דוברי ערבית במקצוע העברית לשנת 2023 ירד לרמה שבה היה לפני עשור - בשנת 2014, אז החלו המדידות. כך מעלים ממצאי המחקר שמפרסמת היום (שני) הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) לשנת תשפ"ג בכיתות ו'. בסך הכול, המחקר שנערך בפעם השישית מאז 2014, כלל כ-4,200 תלמידי כיתות ו' וכ-300 מורים לעברית מכ-180 בתי ספר דוברי ערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג.
המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות בתחום העברית כשפה שנייה, תוך התמקדות בהישגים לימודיים ובהקשר הלמידה בבית הספר ומחוצה לו. תמונת המצב כוללת את רמת השליטה בעברית בקרב תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו'; עמדות התלמידים והמורים לעברית כלפי לימודי השפה והשימוש בה; והקשר בין שני הסעיפים - ההישגי התלמידים ועמדות התלמידים והמורים.
1 צפייה בגלריה
תיכון ע"ש חאלד סלימאן בנצרת
תיכון ע"ש חאלד סלימאן בנצרת
תיכון בנצרת
(צילום: גיל נחושתן)

הממצאים: ירידות אצל דרוזים ובנות, פיחות בחשיפה

ממצאי המחקר מעלים כי בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בממוצע ההישגים (12 נקודות) בהשוואה למדידה הקודמת ב-2018. כאמור, הממוצע ב-2023 (499) דומה לממוצע בשנת 2014 (500), שבה החלה המדידה. עוד נמצא, כי שיעור התלמידים ברמות הנמוכות, המעידות על שליטה בסיסית או על היעדר שליטה בשפה העברית, עלה ב-6% ועמד על 36% - השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה.
מהמחקר עולה כי נרשמו ירידות בהישגים של רוב הקבוצות, אך אלו שבהן הירידות היו בולטות במיוחד הן דווקא הקבוצות שהישגיהן היו גבוהים במדידות קודמות - דרוזים ובנות. בבחינת היחס כלפי לימודי עברית נמצאה ירידה ניכרת של 6% עד 13% בשיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי לימודי עברית; מסוגלות עצמית; הנאה ועניין; והשימוש בה בכיתה ומחוץ לבית הספר.
המורים נשאלו לגבי החסמים המרכזיים להוראה איכותית בשיעורי עברית. 85% מהם דיווחו על היעדר חשיפה של התלמידים לשפה העברית מחוץ לבית הספר; 62% מהמורים דיווחו כי התלמידים אינם משקיעים מאמץ בלימודי עברית; 41% מהמורים דיווחו כי לתלמידים עמדות שליליות כלפי לימודי עברית.
שר החינוך יואב קיש התייחס לממצאי המחקר המדאיגים, ורמז לאחריות של הממשלה הקודמת. הוא אמר כי הממצאים מדגישים את הצורך ב"שינוי מערכתי בהוראת השפה העברית במגזר הערבי. הנתונים משקפים את המצב המורכב שירשנו, ומחדדים את החשיבות של התוכניות החדשות והייעודיות שמשרד החינוך מוביל בתחום זה. השליטה בשפה העברית היא מפתח להשתלבות מיטבית בחברה הישראלית, באקדמיה ובשוק התעסוקה.
"לאור זאת, משרד החינוך הציב את קידום השפה העברית בחברה הערבית כיעד אסטרטגי מרכזי. התוכנית 'עברית לחיים' שהשקנו מתמקדת בחיזוק העברית הדבורה מהגיל הרך ועד התיכון, תוך הגדלת המשאבים, הכשרת מורים מתמחים והגברת החשיפה לשפה גם מחוץ לכותלי בית הספר. אין לי ספק שהצעדים שאנו מובילים כיום, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, יובילו לשיפור משמעותי בשנים הקרובות. זוהי משימה לאומית מהמעלה הראשונה, והיא תישאר בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך".