פרסום ראשון: בהנחיית שר החוץ ישראל כ"ץ, משרד החוץ הפיץ "מברק הפעלה" לכל שגרירויות ישראל בעולם כיצד לפעול נגד הצעת ההחלטה שמקדמת הרשות הפלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם. משרד החוץ ביקש מהשגרירויות לפנות לדרגים הבכירים יותר במדינות הכהונה בבקשה להצביע נגד הצעת ההחלטה ולא להיכנס למגעים על הטקסט.
הפלסטינים מקדמים הצעת החלטה שלילית ביותר בעצרת הכללית של האו"ם שעוסקת, לכאורה, ביישום חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. נוסח הצעת ההחלטה מופץ כעת על ידם למדינות החברות באו"ם עם אפשרות להעביר הערות עד למחר בשעה 13:00 (שעון ניו יורק). הטקסט עלול עוד להשתנות בעקבות הערות המדינות החברות. כינוס עצרת החירום והצבעה על ההחלטה צפויים בשלישי ורביעי הבאים.
לפי משרד החוץ, הטקסט נועד לעגן בהחלטת עצרת את הפרשנות הפלסטינית המחמירה של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג - לבודד את ישראל ולעודד מדינות חברות וגופי או"ם לנקוט בצעדים פרקטיים כנגדה. ההחלטה ארוכה ומפורטת באופן חריג להחלטות עצרת העוסקות בחוות דעת מייעצות, כוללת יוזמות בינלאומיות שהפלסטינים מבקשים לקדם, שאין להם בסיס בחוות הדעת, ומתייחסת לפעולות שצריכות, לעמדתם של הפלסטינים, להינקט על ידי ישראל, על ידי המדינות החברות כלפי חוץ ופנים, כולל כלפי חברות ואזרחים, ופעולות שצריכות להינקט על ידי האו"ם וארגונים בינלאומיים.
בישראל טוענים כי הצעת ההחלטה אינה משקפת את תוכן חוות הדעת, אלא מהווה ניסיון פלסטיני נוסף לשימוש וניצול פוליטי של בית הדין ומנגנונים משפטיים בינלאומיים לשם קידום אג'נדות שאינן מופיעות בחוות הדעת. כך למשל, הפלסטינים מציעים טקסט שדורש מישראל לצאת באופן מיידי וללא תנאים מהשטחים, כולל עזה ומזרח ירושלים, על אף שחוות הדעת לא התייחסה ללחימה בעזה והבהירה שיציאה מהשטחים צריכה להיעשות בהקדם האפשרי.
בנוסף, חוות הדעת אינה מזכירה סנקציות, אמברגו נשק, תיק הג'נוסייד, צווי מעצר ונושאים נוספים שהפלסטינים כללו בהחלטה. אי-תמיכה בהחלטה אינה מהווה אי תמיכה בבית הדין או פעולה כנגדו. ההיפך הוא הנכון – אי-תמיכה בהחלטה משדר מסר המתנגד לזילות ופוליטיזציה של בית הדין והמשפט הבינלאומי. מניתוח של ההצעה שנעשה במשרד החוץ עולות הנקודות הבאות:
- קריאה למדינות לוודא שחברות, אזרחים וישויות בשטחי השיפוט שלהן לא יפעלו באופן שמסייע לישראל להחזיק בשטחים הכבושים, כולל הפסקת יבוא מוצרים מהשטחים ואיסור מגע עם עסקים בהתנחלויות. קריאה להטלת סנקציות, הקפאת נכסים ואיסור נסיעה נגד אחראים לנוכחות ישראלית בשטחים.
- קריאה להפסקת העברה של ציוד ביטחוני ודו-שימושי שעלול לשמש את ישראל בשטחים, כולל שיתוף פעולה ביטחוני ומחקרי.
- קריאה להימנע מהקמת נציגויות דיפלומטיות בירושלים. חוות הדעת אינה כוללת אמירה גורפת שכזו.
- הכרה בקיומו של אפרטהייד והקמת ועדת חקירה בינלאומית לבחינת הפרת ישראל את האמנה נגד אפליה גזעית.
- קריאה לאחריותיות, לחקירות עצמאיות ולהעמדה לדין של אחראים להפרות בשטחים.
- דרישה מישראל להסיג את צבאה, לפנות את ההתנחלויות, לפרק את גדר ההפרדה ולבטל חקיקה המשמרת את הכיבוש - תוך חצי שנה.
- דרישה מישראל לשלם פיצויים על הנזקים שנגרמו בשטחים מ-1967, כולל באמצעות הקמת רישום ומנגנון בינלאומי לפיצויים.
- קריאה למדינות, ארגונים בינלאומיים ולאו"ם להפריד בין ישראל לשטחים הכבושים בכל פעילותם.
- קריאה לכינוס החתומות על אמנת ג'נבה הרביעית.
- החלטה על כינוס ועידה בינלאומית לקידום יישום החלטות האו"ם בנוגע ל"שאלת פלסטין".
- דרישה לדיווח מזכ"ל האו"ם על יישום החלטה זו.
- העיקרון שצרכי הביטחון של ישראל אינם יכולים לגבור על עיקרון אי השגת שטח בכוח.
במברק ההפעלה מבקשות כל השגרירויות, "לפנות לדרגים הבכירים ביותר במדינות שירותכם ולבקש מהם כאמור להתנגד להחלטה ולא לקיים מגע עם הטקסט. מדובר בהחלטה חד צדדית, שמנסה לכפות פתרון לסכסוך ועומדת בניגוד מוחלט לעקרון של השגת פתרון מדיני באמצעות מו"מ בין הצדדים. ההחלטה אינה מתחשבת בצרכי הביטחון של ישראל, מתעלמת ממתקפת הטרור של 7 באוקטובר, ויתרה מכך, היא מנסה לפגוע ביכולתה של ישראל להגן על עצמה, באמצעות עידוד מגבלות על יצוא בטחוני לישראל ושיתוף פעולה עמה.
"ההחלטה מעודדת חרמות על ישראל ונועדה לבודד אותה מדינית ולפגוע בה כלכלית. היא מהווה שלב נוסף בניסיון הפלסטיני להגדיר את ישראל באופן שקרי כמדינת אפרטהייד ולקדם מערכה משפטית כנגד ישראל. יתרה מכך, בידוד ישראל באמצעות החלטה מסוג זה רק יחזק את איראן ושלוחיה וירחיק כל מו"מ. בהתאם לכך, אנו מבקשים מידידינו יתנגדו להחלטה זו".
