המשבר הכלכלי בלבנון, שגורם זה יותר משנה למחסור חמור בחשמל ובמוצרי יסוד, גלש היום (ב') לעימותים קטלניים, כששלושה בני אדם נהרגו בקטטות שפרצו בעקבות מאבק על דלק – אחד המוצרים הקשים ביותר להשגה בימים אלה בארץ הארזים. השלושה נהרגו בשתי קטטות, שבמהלכן נעשה שימוש בסכינים, ברובים וברימון יד.
לבנון, נזכיר, מתנהלת זה שנה תחת ממשלת מעבר, ומבלי שתקום ממשלה חדשה המוסכמת על שלל הפלגים והעדות בה – היא לא תוכל לקבל את הסיוע הבינלאומי הנחוץ לה כל כך. בחודשים האחרונים חלה הרעה דרמטית במצבה של המדינה, ובכניסה לתחנות הדלק השתרכו תורים ארוכים של אזרחים המבקשים לשים את ידיהם על מעט משארית הדלק שעוד מגיעה לתחנות. מאז יוני דווח כבר על כמה אירועים אלימים שהתפתחו בלבנון בצל המשבר הכלכלי, בין השאר נהגים שהתעמתו בתחנות דלק אחרי שהמתינו שעות ארוכות בתור וגילו שהדלק אזל, אבל האירועים הקטלניים היום הם הסלמה של ממש, והם מאותתים עד כמה גדולה הסכנה הנשקפת מהתסכול שחשים הלבנונים.
אחת משתי הקטטות שאירעו היום פרצה באזור העיר טריפולי: כשעסקה למכירת דלק שם קרסה בעקבות אי-הסכמה בין שני הצדדים פרץ קרב יריות, ושני גברים נהרגו בו. במהלך האירוע הזה גם נזרק רימון יד. האיש האחראי להרג השניים הסגיר את עצמו. הקטטה השנייה החלה כקרב אגרופים בתחנת דלק בבחעון, כפר השוכן באזור דינייה שבצפון לבנון. במהלך הקטטה נורה אדם אחד, והוא פונה לבית חולים, שם מת מפצעיו. גם במקרה זה היורה הסגיר את עצמו. "המצב קשה מאוד, אנחנו לא יכולים לשאת את זה יותר", אמר פאדי אבו שקרה, דובר מפיצי הדלק באזור, לערוץ הטלוויזיה המקומי "אל-ג'דיד".
חברת החשמל הארצית של לבנון תלויה מאוד בדלק המיובא מחו"ל, ובחודשים האחרונים היא נאלצה להרחיב את הפסקות החשמל היזומות שהיא נוקטת כדי לעמוד בעומס – וכעת היא מספקת חשמל לבתים פרטיים ולבתי עסק בלבנון רק שעה אחת ביום. כתוצאה מכך נאלצים תושבי לבנון להסתמך על גנרטורים, אבל מכיוון שאין להם די דלק להניע אותם – הם נאלצים לכבותם לעתים קרובות ולתכנן היטב את ההקצאה. אזורים שלמים בלבנון מוצאים את עצמם שרויים בעלטה במשך שעות, וגם לבתי חולים אין די חשמל, ויש ביניהם כאלה שכבר הזהירו כי נשקפת מכך סכנה למטופלים.
חצי לבנון ענייה, ואין רפורמות
המשבר הכלכלי בלבנון פרץ בסוף 2019, ושורשיו נעוצים בעשרות שנים של שחיתות ושל ניהול כושל של המדינה מצד הפוליטיקאים בשנים שאחרי מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהתחוללה בין 1975 ל-1990. לבנון צברה עוד ועוד חובות, לא עשתה די כדי לעודד תעשיות מקומיות, ואילצה כמעט את כל ענפיה הכלכליים להסתמך על ייבוא. בשנה וחצי האחרונות איבד המטבע הלבנוני יותר מ-90% מערכו (דולר אחד שווה כעת בשוק השחור כ-20 אלף לירות לבנוניות), בנקים החלו למנוע מתושבים למשוך ולהעביר כספים, ואת לבנון פקדה אינפלציה אדירה. מחיר הדלק עלה בשנה החולפת ביותר מ-220%, והעלייה הזו גררה תופעות כמו "קניית בהלה" (קנייה לצורך אגירה) ושוק שחור משגשג.
מאז תחילת המשבר שקעה בעוני יותר מחצי מאוכלוסיית לבנון, והמדינה סובלת ממחסור חמור במוצרי יסוד. היא מתמודדת עם הפסקות חשמל שנמשכות שעות, עם היעדר דלק להנעת גנרטורים וכלי רכב, ועם מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי לבתי החולים ולבתי המרקחת. עשרות אלפי בני אדם איבדו את משרותיהם בלבנון מאז אוקטובר 2019, והבנק העולמי תיאר לאחרונה את המשבר שם כאחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם ב-150 השנים האחרונות.
המוני לבנונים זועמים על מנהיגי ארצם בשל חוסר הנכונות שלהם לפעול יחד כדי להקים ממשלה חדשה שתוכל להתחייב לגורמים הבינלאומיים לרפורמות בתמורה לכסף, וכך לפתור את המשבר. לבנון, נזכיר, מורכבת מערב רב של עדות, ועל בסיס זה מתנהלים רבים מחילוקי הדעות הפוליטיים בה. בחודש שעבר נאלץ סעד אל-חרירי, הנחשב למנהיג המחנה המתנגד לחיזבאללה השיעי, לוותר על ניסיונו להקים ממשלה אחרי חודשים של מאמצים שעלו בתוהו. ראש הממשלה לשעבר נג'יב מיקאתי מונה לראש הממשלה המיועד, אך לפי שעה גם הוא לא הצליח לגבש הרכב ממשלה המוסכם על כל הצדדים.
התורמים הבינלאומיים שמביעים נכונות עקרונית לסייע כלכלית לבנון מסרבים להזרים אליה כספים לפני שיושג בה הסדר פוליטי, בין השאר הסדר שיבטיח שהכסף ינוצל למטרות שלשמן הוא נועד. אלא שהסדר כזה מבושש לבוא, ולכן גם הכסף נשאר בחו"ל. בין התורמים הפוטנציאליים יש רבים החוששים שכספם יתגלגל לידי גורמי טרור כמו חיזבאללה או אינם רוצים לבוא במגע עם ממשלה לבנונית שבה הוא לוקח חלק.