השבוע תעלה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, לשם הכנה לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק המבקשת לשנות את אופן המינוי של נציב התלונות על השופטים - הצעה מסוכנת שיש להתנגד לה.
נציבות התלונות על השופטים הוקמה בשנת 2002, במטרה לברר תלונות על התנהגות שופטים במסגרת מילוי תפקידם. כיום, הנציב מתמנה על ידי הוועדה לבחירת שופטים לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון יחד – כלומר, מועמד מוסכם בהליך מאוזן השומר על אי-תלות השופטים.
לפי ההצעה, הליך המינוי של הנציב יועבר לכנסת. שר המשפטים או עשרה חברי הכנסת יוכלו להציע מועמד שאותו הכנסת תבחר בהצבעה חשאית. אם יהיה יותר ממועמד אחד, יהיה צורך בקולות של 70 חברי הכנסת.
לפי דברי ההסבר להצעה, זו מוצעת "על רקע משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על השופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון, שופט העליון לשעבר אורי שהם, הסתיימה במאי ומאז טרם מונה לו מחליף". עוד נאמר בהצעה כי ההסדר המוצע "נועד למנוע מצב שבו לא ממונה נציב בשל היעדר הסכמה, וכן למנוע ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין של מעורבות שופטים בבחירת הנציב".
אם המטרה היא למנוע "היעדר הסכמה", אז קביעת הרוב של 70 ח"כים ככל הנראה לא תגשים את זה, כי אם האופוזיציה תתנגד, הדבר עשוי להביא לדד-לוק בבחירת הנציב. אם המטרה היא "למנוע ניגוד עניינים", אז פתרון אפשרי אחר הוא תקופת צינון בין כהונה כשופט לבין מינוי כנציב.
בעיות חדשות
הצעת החוק לא רק שככל הנראה לא תפתור את הבעיות שהיא מבקשת לפתור, אלא תיצור בעיות חדשות, חמורות יותר, ובראשן פוליטיזציה חמורה של התפקיד. ההצעה תביא לעלייה לרגל של עורכי דין או שופטים שירצו להתמנות לנציב הביקורת. יצוין כי יש חשש למינוי אדם בלתי מתאים לתפקיד. החוק הקיים אינו מייחד את התפקיד לשופט, וההצעה עוד מבקשת להשמיט את הדרישה הקבועה בחוק, שהיכרותו של אדם עם מערכת המשפט ומעמדו הציבורי יובאו בחשבון לעניין מינוי הנציב. מטריד מאוד.
חמור מכך, ההצעה תניח חרב דמוקלס מעל ראשי כל שופטי ישראל. היות שנציב התלונות יכול גם לפתוח בהליכי משמעת והדחה של שופטים, יחלו אפקט מצנן ורדיפת שופטים שמסוכנים מאוד לרעיון הבסיסי של עצמאות שיפוטית. המטרה: התקפת שופטים והטלת מורא עליהם. למי שיש ספק בכך, צריך רק להזכיר את המחזה מהימים האחרונים שבו שר המשפטים ביקש לדון, בפומבי, באלפי ה"תלונות" שהגיעו – בהזמנתו כמובן - על המועמד לכהונת נשיא בית המשפט העליון. חשש זה מטריד במיוחד לאור הניסיון ההשוואתי, למשל בפולין ובסלובקיה, שבהן נעשה שימוש לרעה בהליכים משמעתיים כדי להיפטר משופטים עצמאיים ולהלך עליהם אימים.
נציב התלונות משמש עבור שר המשפטים קלף נוסף במו"מ הארוך (יש שיגידו במלחמת ההתשה) על מינוי שלושה שופטי עליון החסרים כיום
וכמובן, באופן עקיב אצל הממשלה הנוכחית, כאשר אין לה את הרוב הדרוש למהלך מסוים, היא מבקשת לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק. כהונת הנציב הקודם הסתיימה בחודש מאי, ומאז טרם מונה לו מחליף. הסיבה: שר המשפטים לא מצליח להגיע להסכמה עם נשיא בית המשפט העליון על זהות הנציב – אז הוא מבקש לשנות את הכללים. למעשה, נציב התלונות משמש עבור שר המשפטים קלף נוסף במו"מ הארוך (יש שיגידו במלחמת ההתשה) על מינוי שלושה שופטי עליון החסרים כיום.
פרופ' יניב רוזנאי צילום: גלעד קוולרצי'קמובן שלא ניתן לנתק מהלך זה מיתר המהלכים המבקשים להחליש את עצמאות בית המשפט העליון: הניסיונות לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ההתעלמות מעקרון הסניוריטי לבחירת נשיא לבית המשפט העליון וההצעות לצמצום סמכויותיו של בית המשפט - וגם אלו הצעות מסוכנות שיש להתנגד להן.
פרופ' יניב רוזנאי הוא מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן
