יפה בן דויד על סערת החופש הגדול: אל תוציאו את התסכול על המורים
(צילום: שחר גולדשטיין)
כבר בפברואר האחרון הציגו ראש הממשלה ושרי החינוך והאוצר מתווה עקרוני להארכת שנת הלימודים, מגני הילדים ועד כיתות י"א, כדי לצמצם פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים שצברו התלמידים בשנת הקורונה. העלות המוצהרת של התוכנית עמדה על 2.5 מיליארד שקלים, אולם פרסום המתווה שלשום ממש ברגע האחרון חשף תוכנית מצומקת, הן מבחינת ההיקף והתכנים והן מבחינה תקציבית: במקום 2.5 מיליארד שקלים, תתוקצב התוכנית בסכום שנע בין 700 ל-900 מיליון שקלים.
מערכת החינוך, על כל השותפים בה, נמצאת בעיצומו של קרב מאסף בניסיון לצמצם פערים ולמזער נזקים שנגרמו לתלמידים. משפחות מבוססות נעזרות בשיעורים פרטיים כדי להשלים את החסר, ואחרים ייאלצו להסתפק בהשלמות במסגרת מערכת החינוך בלבד. הפערים, מטבע הדברים, צפויים להעמיק.
הורים, מורים ומנהלים קיוו שהארכת שנת הלימודים תאפשר להתחיל לצמצם פערים, אלא שמתברר שעל-פי המתווה, תוכנית "בתי ספר מלמדים בקיץ" בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים דומה יותר לבית הספר של החופש הגדול, ובכיתות ז'-י"א היישום תלוי במספר התלמידים שיירשמו. כך יקבע כל מנהל את מספר ימי הפעילות והתוכנית לא תהיה אחידה בכל בתי הספר.
המתווה העקרוני והמקורי כלל חמישה ימי לימוד מלאים בעל-יסודיים עד סוף יולי, אבל בפועל מדובר בשבוע חלקי ושונה מבית ספר לבית ספר. לפי התוכנית המקורית, תלמידים מגילי גן ועד כיתה י"א יקבלו מענה למשך חודש, אך מהמתווה שפורסם עולה כי מגילי גן ועד כיתה ו' יקבלו מענה של שלושה שבועות במקום חודש. כמו כן, כל מנהל יקבל תקציב גמיש שינוע בין 45 אלף שקלים ל-200 אלף שקלים ויחליט על תוכנית למתן תגבורים במקצועות ליבה ומענים חברתיים ורגשיים.
משום שכוח האדם מורכב ברובו ממדריכים ותומכי הוראה ולא מבוסס על מורי מערכת החינוך שייתנו מענה רציף, מתריעים אנשי חינוך כי המצב הזה עלול להעמיק את הפערים ולא לצמצם אותם. בהתאם לתוכנית, מורים שיהיו מעוניינים להשתלב בה רשאים לעשות זאת תמורת תשלום נוסף, אך אינם חייבים. המבקרים טוענים עוד כי תוכנית מצומצמת לא תיתן מענה.
במחלקות החינוך ברשויות המקומיות, שמהוות את הזרוע הביצועית של משרד החינוך ותפקידן ליישם את התוכנית בשטח, מוטרדים הן מההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון באשר ליכולת להספיק לגייס כוח אדם ולהיערך בזמן במכרזים והצטיידות. יו"ר התאגדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים, מנשה לוי, אמר כי "הפוליטיקאים התחרו במתן מחמאות לעצמם על התוכנית, אולם אין כאן שום בשורה אמיתית למערכת החינוך".
מנשה לוילוי אמר עוד: "'בתי ספר מלמדים בקיץ', התוכנית שמשרד החינוך פרסם, מטרתה בעיקר לצמצם פערים לימודיים - אך היא לוקה בחולשות. ישנן שתי נקודות חולשה מרכזיות: האחת – התוכנית מצומצמת מדי ולא תוכל לתת מענה אמיתי לפערים הלימודיים שנוצרו בתקופת הקורונה, והשנייה היא העובדה שמדובר בתוכנית וולונטרית הן מצד התלמידים והן מצד המורים. כלומר, אין חובה להשתתף בה. ולכן, אני צופה שהשפעתה, כמו גם ההיענות לה מצד תלמידים ומורים, תהיה דלה ביותר".
"מענה לא מקצועי לא יתרום לצמצום הפערים"
סמדר מורס, מנהלת בית הספר "נופים" בתל אביב, מתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך ואמרה כי "מדובר בבדיחה עצובה". לדברי מורס, "לא ניתן לצמצם פערים של שנה שלמה במשך שלושה שבועות. הדרישה הזו לא ריאלית ומעידה בעיקר על הנתק המוכר והידוע בין המטה לשטח. אם משרד החינוך מבקש לצמצם פערים באופן כן ואמיתי, נדרש ממנו להקצות משאבים ראויים וריאליים בהתאם לצרכים בפועל ולא לאלה המדומיינים". עוד אמרה מורס: "יואיל משרד החינוך להסביר כיצד לשיטתו ניתן לצמצם פערים של שנה שלמה במשך שלושה שבועות?
"כיצד הקצאה של כוח אדם שלא הוכשר בתחום ההוראה יכול לצמצם פערים", תהתה המנהלת. "כיצד הוראה בקבוצות גדולות יכולה לתת מענה מותאם אישית? כיצד, להבנת המשרד, ילדים שעברו שנה טראומטית וקשה יהיו פנויים ללמידה פורמלית? איך אנשי ונשות חינוך שנתנו מענה ללא הפסקה מבית הספר ומביתם הפרטי ועבדו 24/7 אמורים להיות בשיא כוחם? טוב יעשה מטה משרד החינוך אם יחשוב טוב לפני שהוא יוצא בהצהרות ריקות מתוכן ומנותקות מהמציאות בשטח. על מנת להשלים פערים, יש לדאוג לכיתות קטנות, לשעות רוחב, לתקנים של פסיכולוגים ומטפלים ולתוכנית מסודרת וארוכת טווח שתטפל במחסור בכוח האדם.
סמדר מורס
ד"ר סלעית רוןד"ר סלעית רון, ראש התוכנית לחינוך לכיתות היסוד במכללה האקדמית "אורנים", אמרה כי "מענה לא מקצועי בשלב זה לא יתרום לצמצום הפערים. אם נתבונן בשנה האחרונה, נראה שהתלמידים והתלמידות בישראל הפסידו ימי לימוד רבים. תלמידים שהחלו ללמוד בכיתה א'-ב' חסרים חלק גדול ממיומנויות הבסיס בקריאה וכתיבה ובאוריינות מתמטית בסיסית. אלו מהווים את היסוד להמשך לימודיהם. גם בגילי הביניים, תכנים ומיומנויות רבים נמחקו מתוכנית הלימודים. לדוגמה, נושא המדעים, שהוא נושא חשוב המקדם מעבר לידע גם כישורי חקר וחשיבה מסדר גבוה, כמעט שלא נלמד השנה בבתי הספר היסודיים בכל רחבי הארץ". היא הדגישה כי במצב הזה מגיעים התלמידים אל סוף השנה.
ד"ר רון אמרה עוד כי "כל בתי הספר וכל התלמידים נפגעו מהמצב, אולם בקרב תלמידים באזורי הפריפריה החברתית-גיאוגרפית המצב גרוע יותר. בעוד שבאזורים 'חזקים' ההורים והקהילה תמכו והשלימו את החסר, באזורים 'חלשים' הפערים הלכו וגדלו". לדבריה, כדי להתמודד עם המצב יש קודם כל להבין את עומק הבעיה ולמפות את הפערים, "להבין מה חסר לכל תלמיד ותלמידה, מה חסר באזורים מסוימים יותר מאחרים ולתת מענה נקודתי הולם". היא הוסיפה כי "המענה חייב להינתן על ידי אנשי מקצוע בתחום, מורים ומורות שהוכשרו להקנות את הידע והמיומנויות החסרים". מענה שכזה, לשיטת ד"ר רון, יכול להינתן בבתי הספר, במרכזים הקהילתיים ואף בתמיכה וליווי של הורים. מענה לא מקצועי לא יתרום לצמצום הפערים", היא הוסיפה, "ואולי אף יתרום להחרפת המצב".
ההנחיות טרם התקבלו ברשויות המקומיות
מנגד, יש מי שדווקא תומך בתוכנית. פרופ' מירי ימיני מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב סבורה כי יש בתוכנית המוצעת כמה היבטים חיוביים ורצויים כמו האוטונומיה שניתנה למנהלות בתי ספר בדבר שימוש במשאבים, הכנסה של פעילויות החינוך הבלתי-פורמלי לבתי הספר והגמישות בהפעלת התוכנית. "פער נוצר רק כשמודדים כמה חומר הספקנו", אמרה פרופ' ימיני, "ומה נותר להספיק. זו הבעיה האמיתית שלא תיפתר בשום תוכנית השלמה". היא טענה עוד כי "יש להתרכז באינטראקציות משמעותיות בין התלמידים למבוגרים אחראיים, מורות ומדריכות. להכיל, לשחק ולחקור. פעילויות אלו יביאו לחוויה משמעותית ויטיבו עם התלמידים והתלמידות.
בינתיים, במחלקות החינוך ברשויות המקומיות, שאמורות ליישם את התוכנית בשטח, מוטרדים מההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון. יו"ר הנהלת התאגדות מנהלי מחלקות חינוך בשלטון המקומי אבי קמינסקי אמר כי "עד לרגע זה לא הגיעו לרשויות המקומיות ההנחיות למתווה של המדינה לנושא הקיץ". לדבריו, ללא הנחיות למתווה "לא ניתן להתחיל להיערך להפעלת תוכנית הקיץ. כבר כעת אנו נמצאים באיחור רב".
פרופ' מירי ימיניצילום: פוטו אדוארד
אבי קמינסקיקמינסקי הוסיף: "אני מברך על הצעד של המדינה בנושא זה, ובהחלט קיימים רצון טוב והשקעה כספית מכובדת לצמצום פערים לימודיים ורגשיים של התלמידים, אולם התוכנית כרוכה בהתארגנות מערכתית משולבת של משרד החינוך והרשות המקומית - על כלל זרועותיה - ובמיוחד על אגפי החינוך. ההתארגנות כוללת למידה של התוכנית על שלל רבדיה ותפעולה. אנו מחויבים במכרזים לאספקת ציוד לכוח אדם, הכנת תוכנית העשרה, פרסום פרטי התוכנית, רישום תלמידים וקליטה של כוח אדם איכותי אליה".
הנושא המרכזי, לדעת קמינסקי, הוא כוח האדם ובדיקה של מספר עובדי ההוראה המעוניינים לעבוד בחודשי הקיץ ולהשתלב בתוכנית. "לדוגמה, אם אף מורה לאנגלית לא ממשיך ללמד בקיץ - כמובן שתהיה יכולת מזערית לצמצם פערים במקצוע", הוא אמר. "מנהלי בתי הספר והצוות מחויבים להיות משולבים בתוך ההכנה לתוכנית הקיץ, כיוון שמדובר בהמשך ישיר לשנת הלימודים. תגבור הלימודים ייעשה אך ורק בהתאמה של כוח האדם בכל מוסד ומוסד, וברצון של המורים להיות מועסקים אחרי שנת לימודים מהקשות שידעה המדינה".
אתמול תקפה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד את משרד החינוך על פרסום המתווה מבלי לשתף את מנהלי בתי הספר והדפה את הטענות על כך שעובדי ההוראה מסרבים לעבוד בחודשי החופש הגדול. על ההתמקדות בצמצום פערים במקום בפעילויות הפוגה אמרה בן דויד כי כבר בהתחלה הזהירו המורים שלא יהיה ניתן לקיים לימודים בקיץ. מזכ"לית הסתדרות המורים הוסיפה כי "כשרוצים להוציא תוכנית אז קודם כל צריך להשקיע בה ולהוציא תוכנית סדורה. לא לפרסם תוכנית שאף אחד מהמנהלים ועובדי ההוראה לא ידע או שמע עליה. מה שצריך עכשיו, במיוחד אחרי מה שהילדים חוו במלחמה, זה הנושא של ההיבט הרגשי והנפשי".
פורסם לראשונה: 23:33, 24.05.21
