בבית משפט השלום בירושלים התקיים היום (ראשון) דיון בבקשתו של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת נגד שלוש נשים פעילות מחאה. בקשתו של רוטמן, שהוגשה במקור נגד 400 פעילים נגד המהפכה המשפטית, הצטמצמה והוגשה נגד עו"ד סמדר ויינברג, עו"ד ניצן טבנקין ואפרת פרץ - כולן תושבות הצפון. השופט נאיל מהנא הציע פשרה לצדדים להגביל את המחאות באזורים שבהם נמצאים קטינים.
"על פני הדברים נראה כי מדובר במחאה לגיטימית שאינה מפרה את האיזונים שנקבעו בפסיקה. יחד עם זאת, מצאתי להגביל את האפשרות כי המחאה תתקיים במקום בו נצפים בני משפחתו הקטינים של המבקש באותו נופש, כדי למנוע אפשרות לצלם אותם או לפרסם את תמונותיהם ברבים", כתב השופט. עם זאת הוא ציין: "לא מצאתי כי קיימת עילה להתערבות בית המשפט ובקביעת הגבלות או במתן צו בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת לשם מניעת קיום אותה מחאה".
רוטמן הגיב על המלצת השופט, שכן הוא ציין כי לא קיימת עילה להתערבות בית משפט - ואמר כי הוא "שמח על כך שבית המשפט מצא לנכון למתוח קו ברור שמבדיל בין חופש המחאה וזכות ההפגנה שחשובות מאוד לבין הטרדה, הצקה ופגיעה במשפחתו של נבחר ציבור. גם אם אני סבור שיש להעביר את הקו במקום אחר, עצם מתיחת הקו חשובה מאוד. ההמשך, בתביעות אזרחיות לפי חוק הגנת הפרטיות, בהתאם להמלצת השופט".
ח"כ רוטמן ביקר בדיון את התנהלות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בסוגיה, ואמר: "בעיניי העובדה שאני הגשתי את הבקשה הזו יכולה להיות אות להערכה ולאמון שלי במערכת המשפט בניגוד להשמצות. אבל היא אות קלון למערכת אכיפת החוק שלא עשתה זאת בעצמה". לדבריו, "מי שהייתה צריכה לעמוד כאן זו היועמ"שית בעצמה. למרות פניות חוזרות ונשנות למשטרת ישראל וליועמ"שית - הם לא עשו זאת. בכוונתי לפעול בהתאם כדי להגן על משפחתי".
בדיון הקודם הובהר לרוטמן כי קיים קושי בהעמדה לדין של 400 הפעילים - חברי קבוצת וואטסאפ, שבה הופץ לטענתו מיקום משפחתו במהלך חופשתה בצפון. עורך דינו, אוריאל ניזרי, טען: "צמצמנו את הבקשה לשלוש הפעילות הספציפיות מטעמים של יעילות עיונית. הספיקה לנו האמירה העקרונית שיש פה מעשה שלא יעשה והיעדר חוקיות. חשבנו שיהיה דיי במשיבות הספציפיות, שפירסמו באופן אקטיבי, פעלו כמנהלות קבוצות, אחת בוואטסאפ, אחת בפייסבוק ואחת שימשה מנוע מרכזי למחאה".
עורכי דינם של הפעילות טענו כי הן נבחרו מתוך רצון למנוע את המחאות באופן כללי ולא רק את אלו שהתקיימו במהלך החופשה בצפון. עו"ד גונן בן יצחק, שמייצג את שלוש הנשים, אמר בדיון היום כי לא הוצגה סיבה ברורה מדוע הן אלו שנבחרו. "רוטמן בחר שלושה אנשים באופן אקראי. סתם בחרו כמה שיהיו שעירים לעזאזל. לפחות לשתיים מהמשיבות אין שום קשר לעניין הזה".
עורך דינו של רוטמן אוריאל ניזרי טען כי השלוש: "הפיצו את ההטרדה, קידמו את הנושא והפצירו באנשים להגיע. החופשה מהווה כאירוע המכונן כדי למנוע בעתיד אירועים דומים. קוראים לרדוף פה אדם ואת בני משפחתו". לדבריו, "נדרש צו ההרחקה משום שמדובר בפגיעה בפרטיות ולכל אדם אחר היה ניתן צו במקרה שכזה, וזה חל על אישי ציבור".
השופט מהנא, שמתח בשבוע שעבר ביקורת על הגשת הבקשה, פנה למייצגי הפעילות ושאל אם הם מסכימים שיש פה הטרדה ופגיעה בפרטיות של איש ציבור. "מדובר באירוע שהתחיל ונגמר. לקבוצה אפילו קוראים 'מחפשים את רוטמן ברמת הגולן - משחק דמוקרטי'. הן גרות בצפון בעין זיוון", טען עו"ד בן יצחק.
עו"ד הדין ניזרי השיב לשופט, שביקש לסגור את קבוצות הוואטסאפ "כי הן מיצו את עצמן"ף וטען כי "הפתרון הוא להראות שההתנהלות היא בעייתית. שהמסגרת הנורמטיבית תהיה שמחאה - כן, עבירה על החוק - לא".
ח"כ רוטמן טען בדיון כי "המשיבות לא הגבילו את עצמו לגולן, הן גם הגיעו לגליל. יש שם קישורים שמובילים לקבוצות נוספות. אני לא אמסור לפעילי מחאה שיושבים פה בכובע של עורכי דין את מקום החופשה הבא שלי אבל אני אכן מתכוון להמשיך לנפוש". לדבריו, "אין ספק שכל הפגנה גורמת לצידה גם הפרעה לסדר הציבורי והפרעה לפרטיות. המטרה כאן היא רדיפה, הפרעה, הצקה והשפלה. זה נעשה דרך הפגנה אבל התכלית היא 'לא ניתן לרוטמן ליהנות' - זה מה שכתוב. המטרה של הפגנה פשוט לא קיימת, זו הטרדה מאיימת. גם לי כנבחר ציבור יש זכות לפרטיות".
השופט טען בדיון כי ישנו קו גבול בכל הנוגע לפעילות המחאה. "לא הייתי רוצה שקטינים או תמונות של קטינים יופצו במסגרת מחאה, במיוחד כשיש אחד עם מוגבלות. בבית הוא אבא שמחה, לא חבר כנסת. מחאה צריכה להיות במשטר דמוקרטי, אבל אם יש קטינים אז לא לעשות תמונות ליד קטינים, במיוחד כשהם בחופשה פרטית עם המשפחה". הוא הדגיש כי "בת זוג או בן זוג - הם חלק מהתפקיד הציבורי של נבחר הציבור. הם משפיעים, עולים על הבמה. אני יכול לסיים את הדיון אם תהיה הסכמה לגבי עניין הקטינים".
עו"ד גבי לסקי, המייצגת את המשיבות יחד עם עו"ד בן יצחק, אמרה כי "צריך להסתכל על מה ההגדרה של צו הטרדה מאיימת. מה שהם מבקשים לעשות זה להכניס רגל לפגיעה בזכות הרחבה של חופש ביטוי במחאה. אם יש פגיעה קונקרטית, לחוק יש כלים קונקרטיים למי שיפר את החוק בנושא הספציפי הזה". בשלב זה, התפרץ רוטמן וטען כי "לא מדובר בעורכת דין אלא בפעילת מחאה".
עו"ד לסקי התנגדה להצעתו של השופט השופט שהציע לגביל את ההפגנות במצבים שבהם נמצאים קטינים, ואמרה: "אם יש קטין בבית? אז אסור למחות מול הבית? באמצעות ההליך הזה נפגע חופש המחאה".
פורסם לראשונה: 15:36, 27.08.23