שעות לפני תחילתו של יום הזיכרון, הגיע היום (שני) בצהריים גבר בן 38 ללשכת אגף השיקום בטבריה, וניסה להצית אותה. הגבר, שנדחתה בעבר בקשתו להכרה כנכה צה"ל, נפצע באורח קל ופונה לבית החולים פוריה בטבריה.
הפצוע, שהגיש בשנת 2012 תביעה על רקע נפשי שנדחתה, שפך נפט על דלת הכניסה לבניין. מאבטחי משרד הביטחון הגיבו במהירות והשתלטו עליו תוך שניות. הוא נפצע כאמור באורח קל, ומלבדו איש לא נפגע ולא נגרם נזק לרכוש.
ממשרד הביטחון נמסר כי מדובר באדם ששירת בתפקיד עורפי ולא בתפקיד לחימה בין השנים 2008-2006. עוד נמסר כי בקשתו להכרה בעקבות מלחמת לבנון השנייה נבדקה על ידי רופאים מומחים ונדחתה בשנת 2013. "חשוב להדגיש כי האדם שפך חומר דליק על דלת הכניסה למשרדי אגף השיקום ולא נעשה ניסיון הצתה עצמית כפי שדווח במספר כלי תקשורת", נמסר. "משרד הביטחון מגנה בתוקף מעשי אלימות מילוליים או פיזיים כלפי עובדי אגף השיקום ומתקניו השונים. הנושא הועבר לטיפול משטרת ישראל".
מנגד, עו"ד שלומי טדרי שמייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את האיש, אמר: "מדובר בנכה צה"ל שזועק לעזרה, וניסה להצית עצמו ולא לפגוע בלשכת השיקום. אנו מצפים מהמשטרה להפעיל שיקול דעת, במיוחד היום, ולשחרר את האיש. ברור לכל שההליך הפלילי אינו פתרון למצבו".
מארגון נכי צה"ל נמסר: "אנו עצובים וחרדים, אך איננו מופתעים. בשנתיים האחרונות, מאז הוכרזה רפורמת 'נפש אחת' אנחנו מתריעים שרק יישום מלא של הרפורמה יביא מזור למצבם העגום של פצועי צה"ל. זו קריאת התעוררות לנבחרי הציבור ופקידי הממשלה. הודיעו על יישום הרפורמה מיד לפני שנראה מול עינינו את איציק סעידיאן הבא".
איציק סעידיאן, ששירת כלוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני והשתתף בליל הקרב הקשה בסג'עייה במבצע צוק איתן, הצית את עצמו יממה לפני ערב יום הזיכרון ב-12 באפריל 2021 מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה. סעידיאן נכווה בכל חלקי גופו ונפצע אנושות, אולם לאחר תהליך שיקום ארוך הוא שוחרר מבית החולים.
בריאיון בפברואר לדנה ספקטור ורן שריג ב-ynet radio, אמר סעידיאן כי הוא לא אוהב שקוראים לו גיבור. "חבר'ה, אני עדיין בן 28, אני נער, לא טלית שכולה תכלת. גם אני עושה דברים, אני בן אדם כמו כולם. היה שם את הטריגר הזה שהגיע ולא נתן לי, זה כאילו היה חייב לקרות, אתה מבין? היה חייב לקרות פה משהו, הייתי צריך לעשות איזה משהו".
סעידיאן אמר אז עוד: "מצד אחד אני גר במרכז תל אביב, ליד כל הבוהמה והמסיבות. מצד שני, יש לי את החברים שלי, שאני יודע עליהם, שניים נגיד גרים ברחוב במאהל, זרוקים וזה. ולעומת זה אני רואה חברים שיושבים בבר ומתחילים עם בחורות. בקושי הצלחתי לישון, זה שרט אותי ברמה של בן אדם דלוק".
