"יום אחד אני יושבת בישיבה ואומרים, 'תקשיבו, הבחור הזה לא כזה חזק'. ואז ממשיכים לקרוא את הפרטים שלו ואומרים, 'אה, הוא מרשפון, הוא מרשפון'. משנים את כל הדעות עליו. כאילו, מישהו המליץ עליו והוא גר ברשפון... משנים את כל הדעות עליו, כל הכיוון של השיחה הולך למקום אחר לגמרי".
הדוברת היא מש"קית איתור ב־81, היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) באגף המודיעין בצה"ל, שכולל גם את סיירת מטכ"ל כיחידה המבצעית שלו. תפקידה העיקרי של אותה מש"קית הוא לקבוע מי מהמועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) יזכה להתקבל ליחידה, אחת המסווגות והמובחרות בצה"ל, וגם אחת המבוקשות בקרב מתגייסים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
חיילי היחידה היוקרתית הזו משרתים לרוב במרכז הארץ, נהנים מהילה חשאית, מסתובבים בלבוש אזרחי ועוסקים במתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים המבצעיים של אגף המודיעין, החל מתחום הסייבר ההתקפי ועד להמצאת גאדג’טים מתוחכמים. הם נחשפים לחלק מהסודות הכמוסים ביותר של ישראל, רוכשים מיומנויות שצעירים בגילם מסוגלים רק לחלום עליהן, ולא פחות חשוב – יוצרים במהלך שירותם הצבאי קשרים אישיים ומקצועיים עם גורמים שיכולים להבטיח להם עבודה מתגמלת בעתיד, לרוב בעולמות ההייטק. אתר צה"ל בעצמו קובע כי "בוגרי היחידה מבוקשים מאוד במגזר ההייטק הישראלי וחלקם הובילו לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים ביותר בתעשייה". לא פלא ששירות ב־81 נחשב לחלום של אלפי מתגייסים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אך מתברר שיכולות אישיות, מוטיבציה, אינטליגנציה, ניסיון רלוונטי וכיוצא באלה, הם לא הקריטריונים היחידים שנבחנים בעת הקבלה ליחידה. רמז לכך אפשר לקבל מדבריה של המש"קית, לא רק לגבי היישוב המיוחס ממנו מגיע המלש"ב המדובר, אלא בנתון החשוב יותר לגביו: "מישהו המליץ עליו".
התחקיר הנוכחי מגלה שקשר ישיר עם גורמים שמשרתים במערך וקבלת המלצה מהם, רצוי מהמפקדים הבכירים ביותר, מסייע מאוד בקבלה ליחידות המבוקשות של מערך המ"מ. במערך המ"מ קוראים לזה "שיטת ההמלצות", אבל בכיר מתוסכל מאגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א) קורא לזה בשם אחר. "שיטת ‘חבר מביא חבר’", הוא אומר, "פרוטקציה".
אם חשבתם שהמילה הזו, "פרוטקציה", כבר נעלמה מצה"ל, תחשבו שוב. מסמכים, עדויות והקלטות שהגיעו לידינו חושפים תרבות ממוסדת של העדפת מקורבים ביחידות מערך המ"מ, הקרם של הקרם של אגף המודיעין (אמ"ן), צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית כולה.
לא מדובר בשיטה פיראטית שפועלת מאחורי הקלעים, אלא על מערך מוסדר ומובנה שכלל עד לפני כשנה וחצי אפילו אתר אינטרנט, נהלים ברורים וגישה בלתי אמצעית של אנשי אמ"ן אל מערכת המיון של מיטב, היחידה המופקדת על ביצוע כלל הליכי השיבוץ בצה"ל. ובקיצור, אם אתם רוצים להגיע ל־81 או לתפקיד עורפי בסיירת מטכ"ל, כדאי מאוד שתהיו מקושרים ורצוי שתצטיידו בהמלצה.
שימו לב, למשל, למייל הפנימי הזה, שנשלח ב־19 באפריל 2020 ממדור האיתור של יחידה 81 לכל חיילי הקבע והחובה ולאזרחים עובדי צה"ל המשרתים בה: "שלום לכולם! אני שמחה לבשר על פתיחת אתר ההמלצות לפעימת מבוגרים של שנתון 2021!... ניתן להמליץ על מלש"בים שלומדים בכיתה י"א, או כאלה שמחזיקים בצו גיוס".
המייל מפנה לאתר שפועל באינטרנט הפנימי של צה"ל, ובו ניתן להזין את פרטי המלש"ב שעליו רוצים להמליץ. על פי המייל, אנשי 81 יכולים להמליץ על מלש"בים למגוון של תפקידים ביחידה, בהם פיתוח ואינטגרציה בתחום האלקטרוניקה, אלקטרוניקה ומערכות, גרפיקה, צילום, הפקה, ואפילו תפקיד שבו נדרשת "זיקה ונכונות לעבודה פיזית קשה". ובמילים אחרות: ההמלצה לא נועדה לאתר בפינצטה אך ורק גאוני מחשב או מהנדסים צעירים, אלא רלוונטית למנעד גדול של תפקידים, בהם גם כאלה בסיסיים למדי. והעיקר, שאותו מלש"ב יהיה מקושר לאדם הנכון.
"לא פלא שאנשים מקושרים פועלים על מנת להגיע לתפקידי מינהלה במערך המ"מ", אומר חייל בחיל המודיעין. "מדובר לרוב בתפקידים נחמדים - שירות על אזרחי במתקנים אזרחיים, עבודה עם המבצעים הכי מעניינים. זה לא תפקיד שוחק, אתה לא עומד בעמדת שמירה כל היום או רץ בג'בלאות". בכיר לשעבר באכ"א אומר בהקשר זה כי "אם מדובר בתפקידים שבשבילם צריכים כישורים מאוד ספציפיים, שיטת ההמלצות עושה שכל. אבל אם מדובר על עובד כללי, יש בזה טעם לפגם. אם מדובר בחייל שמשמש כפקיד, רכז כוח אדם או משהו כזה, התהליך לגביו צריך להיות שיטתי, לא מבוסס המלצות".
שיטת ההמלצות פועלת, כאמור, לא רק ב־81, אלא גם בתפקידי מינהלה בסיירת מטכ"ל ובכל מערך המ"מ. "כל התפקידים במערך, חוץ מטבחים, זה מהמלצות", אומר איש מילואים המשרת במ"מ, באחת ההקלטות שהגיעו לידי "7 ימים". "אמל"ח, קמ"נייה, תפקידי מש"קים - זה הכול המלצות. גם אני הגעתי דרך המלצה, לי זה עזר מאוד. אם אתה מגיע מהמיון הכללי של מיטב, אין לך סיכוי להגיע למערך. אין ספק שהמאגר (של מי שמגיע למיון – א"א) מצומצם לאחוז מאוד קטן של מלש"בים, וחבר'ה מתפספסים. זו בעיה".
חיילת ב–81 מספרת על חייל ש"הצליח" להתקבל ליחידה למרות שלא קיבל המלצה ו"חמור" מכך - על אף שגדל בבית–שאן: "הוא היחיד כמעט שלא הגיע (דרך המלצה), ועוד מבית–שאן, שזה היה ממש מוזר", אמרה. "כי בדרך כלל, אם להיות כנים, זה יותר אשכנזים מתל–אביב והאזור"
אכן, אין ספק שמדובר בבעיה. "עצם זה שיש בכלל את הדבר הזה שנקרא 'המלצה', שמאפשר למישהו לזמן למיון מלש"ב על בסיס היכרות אישית, זו נקודה שמועדת לפורענות. הפונקציה הזו צריכה להיות לא חוקית", מודה חייל לשעבר ב־81. ואולם נדמה שמרבית המשרתים במערך המ"מ, בהם כאלה עימם שוחחנו במסגרת הכתבה, מורגלים לשיטת ההמלצות ולא רואים בה כל פגם. "אני, באופן אישי, כבר כל כך רגיל לזה, שזה ממש לא מזעזע אותי", אומר אחד מהם. יתרה מכך: בכירים לשעבר באכ"א מספרים שהם פעלו לבטל את שיטת ההמלצות, שידועה היטב גם לדרגים הגבוהים ביותר במטה הכללי, אך בהצלחה חלקית בלבד.
כראוי להתנהלות המתבצעת באחד המערכים הסודיים ביותר בצה"ל, עד כה נותרה שיטת ההמלצות עטופה בחשאיות. "אנשים, גם אם הם מזהים פה טעם לפגם, מפחדים להוציא את הדבר הזה החוצה", מסביר חייל לשעבר במערך המ"מ. "רוב החבר'ה לא רוצים לתקן את העולם עכשיו".
אלא שלאחרונה כמה מאנשי 81 לשעבר החליטו לשים סוף לשיטת ההמלצות, שבעיניהם מהווה אפליה ממוסדת. במכתב ששלחו לרמטכ"ל, באמצעות עו"ד רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור צבאי הראשי, הם טוענים ש"יש תפקידים רבים בצה"ל, בעיקר ביחידות יוקרתיות ונחשבות, שפתוחים בפועל אך ורק למלש"ב שדאג להמלצה. זו התנהלות פסולה בתכלית, העומדת בניגוד גמור למחויבות של צה"ל לנהוג בשוויון ובהוגנות. לא יעלה על הדעת שמינוי לתפקידים רבים ומשמעותיים בצבא יעשה רק בדרך של 'פסטיבל פרוטקציות'. יש בכך חסם לא מוצדק בפני מלש"בים רבים, הראויים מצד עצמם להתמיין לתפקידים ולשרת ביחידות שונות, וכל 'חטאם' שאין באמתחתם המלצה. שנית, יש בכך פתח לניצול לרעה של ההמלצות כדי לגרום למינויים בלתי ראויים של מקורבים ללא הצדקה עניינית לכך".
על אף שהפנייה לרמטכ"ל נעשתה כבר ביוני 2022, עד כה לא התקבלה תשובה. מדובר צה"ל נמסר השבוע כי "הליך המיון לאגף המודיעין הינו מקצועי, מותאם ומתבצע על פי קריטריונים שנקבעו על ידי גורמי מקצוע האמונים על תחום האיתור והגיוס בצה״ל” (התגובה המלאה – במסגרת). אולם על פי העדויות שבידי “7 ימים”, שיטת ההמלצות הייתה ועדיין קיימת.
אחת מיוזמות הפנייה לרמטכ"ל נגד שיטת ההמלצות היא סמ"ר (מיל') שקד מרים כהן, שלפני כארבע שנים התקבלה לשירות כמתכננת ומפתחת מערכות ביחידה 81, בעקבות המלצה, כמובן. בשלב מסוים היא החלה להיחשף לשיטת ההמלצות במלואה, ואפילו נכנסה ל"אתר ההמלצות" שדרכו ניתן היה להזין את תעודת הזהות של המלש"ב שעליו ברצונך להמליץ, לצד הכישורים שלו והתפקיד שלדעת הממליץ מתאים לו. באמ”ן טוענים השבוע כי האתר אינו פעיל יותר, אבל לא מכחישים כי פעל לאורך זמן רב ואפשר לאנשי היחידה להמליץ על מקורביהם. "רק אחרי שהתגייסתי התחלתי להבין איך זה הולך", מספרת כהן. "בהתחלה את בהלם שאשכרה יש אתר המלצות, הייתי ממש בשוק מזה. ואז את מגלה ששולחים לך אימיילים של 'בואי, תמליצי על מי שאת מכירה'".
לדבריה, כהן גם גילתה שככל שהגורם הממליץ הוא בכיר יותר, כך הסיכוי של המלש"ב להתקבל ליחידה גדל. "יש רמת השפעה של המלצות", היא אומרת. "כולם ממליצים, ממפקד היחידה עד החפ"ש הכי פשוט, אבל למפקד היחידה יקשיבו יותר. אם הוא המליץ עליך, אתה כנראה תהיה בפנים".
שיטת ההמלצות ללא ספק תרמה לכך שבאורח פלא רבים מהמשרתים לצידה של כהן היו קרובי משפחה של מפקדים בכירים ביחידה. "פתאום את קולטת שזה 'הבן של', זו 'האחות של', וכו'", היא אומרת. "או חברה שמחבקת את כל חדר האוכל, כי כולם למדו איתה בתיכון. אני מכירה מישהי שאבא שלה הוא המפקד שלה ב־81, וכל האחים שלה ביחידה. משפחה אחת גדולה".
4 צפייה בגלריה
''יצאנו למאבק עבור אלו שכל חטאם הוא שהם לא מקושרים''. חיילת 81 לשעבר, שקד מרים כהן
(צילום: יובל חן)
ממידע שהגיע לידינו עולה שבמערך משרתת בתו של קצין בכיר מאוד, בנו של קצין בכיר לשעבר, בנם ובתם של שני מנכ"לים בכירים במשק הישראלי, ועוד. במכתב החיילים שנשלח לרמטכ"ל מצוטטת גם קצינה במערך המ"מ, שמספרת שכשהיא עצמה הגיעה ליחידה הבחינה שהחיילים המשרתים שם, חלקם בני ובנות בכירים במשק, הגיעו דרך המלצות. לדבריה "זה לא היה בקטנה... זה היה כאילו ‘הבת של’ ו’הבן של’, כאילו כזה, בהגדרה". שאלנו השבוע את דובר צה"ל האם בני ובנות הבכירים הללו הגיעו ל־81 דרך מערכת ההמלצות. בדו"צ טענו שלא. כלומר, כל בני המשפחות הללו באותה יחידה באופן מקרי בלבד.
"אני מבינה את ההיגיון שבשיטת ההמלצות", אומרת בוגרת 81, כהן. "אם מישהו הגיע להיות רב־סרן ביחידה 81, כנראה הבן שלו ראוי. לעומת זאת יש לי חברה שגדלה בפריפריה, שיש לה את כל הנתונים המתאימים, אבל היא לא מכירה אף אחד ולכן אפילו לא קיבלה זימון ראשוני למיונים. אבל בעיר כמו הרצליה, סביר להניח שכולם מכירים מישהו מ־81".
שיטת ההמלצות לא רק מסייעת ל"אנשי שלומנו" להגיע למערך המ"מ – היא גם יוצרת תופעה של המלצות סיטונאיות. חיילת המשרתת ביחידה מסווגת באמ"ן סיפרה שכאשר למדה בכיתה י"א, אחת מהמורות בבית הספר - ככל הנראה בעלת קשרים בחיל המודיעין - העבירה לתלמידיה שאלונים לצורך התמיינות ליחידה. המורה המדוברת אף הגיעה בהמשך להשתתף בהפנינג פורים שנערך ביחידה, בו נכחו, כמובן, רבים מתלמידיה לשעבר.
שקד מרים כהן, חיילת לשעבר ב–81: "פתאום את קולטת שזה 'הבן של', זו 'האחות של', וכו', או חברה שמחבקת את כל חדר האוכל כי כולם למדו איתה בתיכון. אני מכירה מישהי שאבא שלה הוא המפקד שלה ב–81, וכל האחים שלה ביחידה. משפחה אחת גדולה"
המצב הזה לא מצא חן בעיני כהן וחלק מחבריה ליחידה, שכאמור פנו לאחרונה בעניין לרמטכ"ל. "עוד במהלך שירותי ביחידה היה לי ברור שאעשה הכול כדי להפוך את מנגנון ההמלצות ללא חוקי", אומרת כהן. "אליס מילר הגישה בג"ץ כי צה"ל לא איפשר למלש"ביות, שכל חטאן היה שהן נשים, להתמיין לתפקידי טיס. אנחנו יצאנו למאבק כי צה"ל לא מאפשר למלש"בים ולמלש"ביות שכל חטאם הוא שהם לא מקושרים, או בשפה הצה"לית אין מישהו ש'ימליץ' עליהם, להתמיין לתפקידים מבוקשים רבים בצה"ל. אנו כחברה צריכים לדאוג, שצה"ל, צבא העם, ימיין בצורה שווה מלש"בים מקושרים ולא מקושרים, מלש"בים שהם 'ילדים של' ומלש"בים שלהוריהם אין קריירה צבאית, מלש"בים מהפריפריה שצריך לספק להם מגורים ומלש"בים מהמרכז. מלש"בים ומלש"ביות מכל העדות והצבעים צריכים לקבל הזדמנות שווה. כמו שידענו לדרוש שוויון במיון נשים לטיס, כך נדע לדרוש שוויון במיונים למודיעין ולתפקידים מבוקשים אחרים, גם אם הדבר מאתגר את צה"ל".
"יש כאן מעקף של הליך הסינון המקובל בצה"ל, מעקף של 'דרך המלך', באופן שמוביל את המומלצים ליחידות הנחשבות ביותר", מצטרף עו"ד רן כהן רוכברגר, שכאמור חתום על הפנייה שנשלחה לרמטכ"ל. "היה מצופה שצבא העם ישבץ אנשים באופן ענייני לחלוטין, ללא מתן העדפה למי שהצליח להצטייד בהמלצה. אבל ללא המלצה, הסיכוי של אדם 'רגיל', גם עם נתונים מאוד גבוהים, לקבל הזדמנות אפילו להתמיין ליחידה כמו 81, נמוך. למרבה הצער יש העדפה ברורה בפועל לכאלה שהם מאותה שכונה, מאותו בית ספר, מאותה משפחה".
מערך המ"מ, עליו מפקד קצין בדרגת תת־אלוף, הוא בעל חשיבות אסטרטגית לביטחון ישראל. תפקיד המערך, כפי שניסח זאת אחד ממפקדיו לשעבר, הוא לפתור את ה"בעיות הגדולות, הביטחוניות, של מדינת ישראל... המ"מ לא מקבל פקודות ספציפיות, המ"מ מקבל בעיות. אנחנו לומדים את הבעיה, מפרקים אותה לגורמיה ומביאים את הפתרון. זה יכול לקחת שבוע, חודש או שנתיים".
את המערך מרכיבות שלוש יחידות מרכזיות: סיירת מטכ"ל, המשמשת כזרוע המבצעת; 81, המספקת פתרונות טכנולוגיים מבצעיים; ומרכז המודיעין, המשמש כמתכלל של עבודת המערך ומייצר עבורו את תמונת המודיעין.
אחד המאפיינים של המערך הוא החבל הארוך שהוא מקבל מהמטה הכללי, המאפשר לו להתנהל כמעין אוטונומיה בצה"ל, שהפיקוח והבקרה עליה רופפים למדי. שם, למשל, שירת בועז הרפז, שמאוחר יותר כזכור הורשע בפרשת "מסמך הרפז" המזויף.
במסגרת האוטונומיה שמעניק המטה הכללי למערך המ"מ, באופן חריג הוא גם קיבל את הזכות לבחור ישירות את המלש"בים שאותם הוא מעוניין למיין ליחידות שלו, “מעל לראשה” של יחידת מיטב. הפריבילגיה הזו, שלא ניתנה אפילו לאנשי קורס הטיס היוקרתי של חיל האוויר, נתנה בידי אנשי המערך הרשאה שאיפשרה להם להיכנס ישירות למערכת המחשוב של יחידת מיטב ולפעול בה באופן עצמאי. התוצאה הייתה שאנשי המ"מ יצרו לעצמם מאגר של מלש"בים למיון, שהיה מבוסס על מרכיב שמי ולא רק על נתונים אישיים. ההתנהלות הזו שיבשה, מן הסתם, את אחת המטרות המרכזיות של מיטב: ניתוב מלש"בים ליחידות השונות בצה"ל באופן שוויוני.
בכיר לשעבר באכ"א מספר שב־2019, בעקבות טענות על כך "שאין שוויון הזדמנויות בהליך המיון בצה"ל", התבצע תחקיר בחטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ"א, האחראית על מיטב, שבחן את אותה אוטונומיה של מערך המ"מ במיון מלש"בים. אנשי החטיבה באכ"א קראו לבדיקה הזו, כנראה מפאת מחסור בשמות יצירתיים יותר, "תחקיר הקומבינות באמ"ן". בעקבות כך בוטלה ההרשאה הייחודית שאיפשרה לאנשי המ"מ להיכנס למחשבי מיטב, אבל הפרצה לא נאטמה לגמרי. "בעקבות התחקיר החגיגה נגמרה, אבל רק חלקית", מסביר אותו בכיר לשעבר. "בתהליך החדש מיטב אמנם קובעים, באופן שקוף ושוויוני ועל בסיס נתונים אישיים בלבד, אילו מלש"בים ייכנסו למאגר המיועד למיון במערך המ"מ. אבל מתוך המאגר הגדול הזה, אנשי המ"מ יכולים להחליט אילו מלש"בים לזמן למיון - ואילו לא".
כלומר?
"לצורך העניין, אם אמ"ן מקבל ממיטב קובץ של עשרת אלפים שמות של אנשים שעומדים בקריטריונים, רק אמ"ן קובע מי הם האלפיים מתוכו שיגיעו למיונים. כלומר, הכניסה שלך למאגר הגדול היא שוויונית, אבל מתוך המאגר הזה, מי שיכול למשוך אותך בצורה לא שוויונית זה אמ"ן. במצב שנוצר למטה הכללי אין באמת יכולת לאכוף, לשלוט ולבקר את הנושא של שוויון הזדמנויות בגיוס אנשים לאמ"ן. השיטה הזו של ‘חבר מביא חבר’ עדיין קיימת, והיא גם ממוסדת ומאורגנת. אנחנו בתוך לקונה שלא סודרה עד הסוף".
בדיוק אל תוך הפרצה הזו נכנסת שיטת ההמלצות. באמצעות ההמלצות אנשי המ"מ מאתרים מתוך המאגר הגדול שקיבלו מיחידת מיטב את אותם אנשים שקיבלו המלצה, ומזמנים אותם למיונים. על פי גורמים במערך, אם אתה מופיע במאגר של מיטב אבל אין לך המלצה, הסיכוי שלך להגיע למיונים למערך המ"מ נמוך מאוד. כך, למשל, מש"קית במטה של סיירת מטכ"ל מספרת ש"בשביל להיכנס למאגר צריך לקבל המלצה. יש אחוז ממש קטן, אני לא יודעת איזה אחוז, שהם ממיטב. אבל רוב האנשים שמתקבלים ליחידה הם מתוך מאגר של המלצות".
4 צפייה בגלריה
''שיטה הזו של ‘חבר מביא חבר’ עדיין קיימת, והיא גם ממוסדת ומאורגנת''. חיילי אגף המודיעין
(צילום: דובר צה"ל)
באמ”ן מודים ששיטת ההמלצות הייתה מקובלת, אך טוענים כי בשנה וחצי האחרונות בוצעה הסדרה שנועדה לשיפור השוויוניות במיון מלש”בים למ”מ. בעקבות כך, כל מי שעומד בקריטריונים ומעוניין לשרת במערך, מזומן למיון, ללא קשר לקבלת המלצה. עוד טוענים כי אתר ההמלצות של 81, שהוגדר כ”יוזמה מקומית”, אינו בשימוש מאז אוגוסט 2020. בכל מקרה, טוענים באמ”ן, גם אם עדיין קיימות המלצות על מלש”בים מדובר בתופעה שולית ובמקרים נדירים בלבד.
אלא שצילומי מסך של תכתובות ווטסאפ ומיילים שהגיעו לידינו”, מצביעים על כך שתרבות ההמלצות והיכולת להמליץ על מלש”בים עדיין קיימות ביחידות המ”מ. “ברור (שעדיין יש המלצות על מלש”בים ביחידה – א”א). לפחות ביחידה שלי”, כתב רק השבוע חייל ממערך המ”מ לחברו, והסביר שהוא בעצמו יכול להמליץ על מלש”ב, אם ייתנו לו את פרטיו. בהודעת מייל, שנשלחה לפני כחצי שנה מטעם עמותת הבוגרים של סיירת מטכ”ל, נכתב כי “האופציה על המלצות תפתח בפסח ותקבלו על כך הודעה במייל”. גם בתכתובות שמופיעות בקבוצת ווטסאפ של אנשי יחידה 81, נכתב רק לפני כמה חודשים כי “עונת ההמלצות” תפתח בחודש אפריל.
אפשרות נוספת למשיכת מלש"ב שמערך המ"מ חפץ ביקרו, היא באמצעות תפקיד שנקרא "מש"ק אמל"ח". "מש"ק אמל"ח זה שם קוד לכל, זה כמו ג'וקר", אומר גורם לשעבר במיטב. "זה מקצוע שיש בכל היחידות המיוחדות, כמו השייטת ושלדג, ויחידות חטיבת הקומנדו, כמו מגלן ודובדבן. בעבר, מש"קי האמל"ח היו מגיעים דרך כל מיני בקשות של היחידות, בסגנון חבר מביא חבר וסיפורים מהסוג הזה. בשלב מסוים מיסדו קריטריונים לגבי מי יכול להיות מש"ק אמל"ח, ומי שלא עומד בתנאי הסף לא יכול להתמיין לתפקיד, ולא משנה הבן של מי הוא".
אלא שמיסוד הקריטריונים לא התרחש, לדבריו, בסיירת מטכ"ל. "אם אני לא מכיר מישהו, או לא עליתי דרך ההמלצות של אמ"ן, אין לי סיכוי להיות מש"ק אמל"ח בסיירת מטכ"ל", טוען אותו גורם לשעבר במיטב. הדברים מקבלים משנה תוקף גם מדברים שאומרת חיילת ביחידה: "את רוצה להיות שלישה בסיירת מטכ"ל – את חייבת להגיע עם המלצות... אנחנו, יש לנו מערך איתור משלנו, אנחנו לא קשורים למיטב".
ניצול הקשרים האישיים בסיירת מטכ"ל רלוונטי, כך מתברר, לא רק לתפקידי מינהלה. גורם שהשתתף בגיבושים ללוחמים ליחידה מספר ש"לבוחנים של סיירת מטכ"ל בגיבוש יש מחברת. אם למישהו יש אח, או אבא, אז רושמים את השם שלו. אחר כך, במידה והציונים שלו בגיבוש גבוליים, מסתכלים אם בכל זאת אפשר להעביר אותו את הגיבוש. זו שיטה סדורה". גם בכיר לשעבר באכ"א, ששימש כמשקיף בגיבוש ליחידה, אומר ש"מהניסיון שלי, אף אחד לא יכול להבטיח שאם יש אנשים שהגיעו באותו ציון בדיוק, אבל אחד מהם מכיר מישהו מסיירת מטכ"ל והשני לא – הבחור שמכיר יתקבל ליחידה, והשני לא".
לדברי גורם אחר, גם הוא לשעבר באכ"א, גם ביחידות אחרות מתקיימת שיטת ההמלצות. אלא שבחלק מהיחידות הללו, ההמלצות אמורות לפצות דווקא על חוסר במוטיבציה של מלש"בים להתגייס אליהן. "גם בשריון וגם בהנדסה קרבית יש המלצות, אם כי למיטב היכרותי, שם התהליך לא כל כך ממוסד", הוא אומר. "מעבר לזה, אם מישהו רוצה להתגייס לחטיבה 7 בשריון, מפאת הביקוש הנמוך, כנראה היו מאשרים לו את זה ברגע. הפתיחה של הדלת במקומות מאוד מצומצמים, לעומת זאת, יותר בעייתית. אני לא תמים. בתהליך ההמלצות יש הרבה מאוד דברים טובים, ויש גם דברים פחות טובים. החבר מביא חבר, השעתוק של הדנ”א של אותה יחידה, לפעמים המישהו שמכיר מישהו ומכניס אותך פנימה - אלה כל מיני דברים לא בריאים. אבל אני חושב שהם סרח עודף לצבא, שבסך הכול מנסה לייצר תהליך שהוא הוגן. בתוך מערכת שממיינת 70 אלף איש בכל רגע נתון, צריך להסתכל גם על מדד היעילות. לכן, לא הכול יכול להיות מושלם כל הזמן. יש פרצות בתהליך שמאותרות ונסגרות, ויש פרצות שנותרות פתוחות. זה טבען של מערכות גדולות".
גם גורמים אחרים שהיו מעורבים בהליכי המיון למ"מ טוענים שבשיטת ההמלצות יש יתרונות. "בעיניי זו שיטה חכמה", אומר אחד מהם. "בסוף, מערכת המיון של צה"ל לא מספיק איכותית וקשה להביא כוח אדם מתאים מתוך המסננת של מיטב. אז כשמישהו מתוך היחידה ממליץ, זה נותן קריאת כיוון חזקה לגבי אותו מלש"ב. הרבה יותר קל להתבסס על המלצות, על נטוורקינג, כמו באזרחות. למה חברות במשק משלמות לעובדים אם הם מגייסים עובד חדש? כי קשה למצוא אנשים איכותיים, אז עדיף להסתמך על המלצות של מישהו שכבר הוכיח את עצמו. לתפקידי המינהלה בסיירת מטכ"ל או 81 אתה לא צריך גאונים, אלא אנשים עם רמה גבוהה שיוכלו ללמוד את התפקיד בקלות. בסוף, לא מדובר בתפקידים הכי מורכבים בצבא. אלה תפקידים זוטרים שפשוט צריך בהם חבר'ה עם טיפה שכל. תומכי לחימה, לא העילית של העילית".
חשוב לציין ששיטת ההמלצות, או "הקומבינות של אמ"ן", כפי שמכנים זאת באכ"א, מאפשרת למלש"בים להגיע למיונים השונים של מערך המ"מ, אך לא מסייעת להם לעבור את המיונים הללו. כך, למשל, אותו מייל שיצא ממדור האיתור של 81 מציין בבירור ש"המלצה מהווה הזדמנות מיון ליחידה ואינה מבטיחה מיון בפועל או שיבוץ לתפקיד". במילים אחרות, הקשר האישי יכול להביא אותך עד הבאר, אך רק הכישורים האישיים שלך יאפשרו לך לשתות ממנה.
ובכל זאת, על פי עדויות של חיילים וקצינים במערך, רבים מהמשרתים במערך הם כאלה שבפועל קיבלו המלצה, וכפועל יוצא גם כאלה המשתייכים למעמד חברתי מסוים. כך, למשל, חיילת ב־81 סיפרה על חייל ש"הצליח" להתקבל ליחידה למרות שלא קיבל המלצה ו"חמור" מכך - על אף שגדל בבית־שאן: "הוא היחיד כמעט שלא הגיע (דרך המלצה – א"א), ועוד מבית־שאן, שזה היה ממש מוזר", אמרה. "כי בדרך כלל, אם להיות כנים, זה יותר אשכנזים מתל־אביב והאזור".
בפנייה לרמטכ"ל צוטטה חיילת שטוענת כי קיימת הטייה עדתית בולטת בהרכב המתמיינים והמתקבלים ליחידה, וכפי שתיארה זאת בלשונה: "אני זוכרת שעמדנו במסדרים של הרס"ר ואני רואה בן אדם שחור אחד, כאילו, שהוא בכלל לא נראה לי קשור..."
העדות הזו לא אמורה להפתיע איש. בכתבה מהדהדת שפירסמו לפני שנתיים הפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע, וראובן וייס, נחשף כי ביחידה היוקרתית 8200 (היחידה הגדולה ביותר באמ"ן, שאינה משתייכת למערך המ"מ), ישנו ייצוג בלתי פרופורציונלי לחיילים מערים מבוססות במרכז הארץ. כך, למשל, בעוד שמהוד־השרון ומרעננה אחוז המשרתים ביחידה הוא יותר מפי שלושה משיעורם באוכלוסייה הכללית, בנתיבות ובשדרות היחס כמעט הפוך. "נתוני הקבלה ל־8200 מטרידים", אמר בעקבות זאת נשיא המדינה דאז, ראובן ריבלין. "אסור שנוותר על אף אחד מהמוחות ולא משנה באיזו עיר נולד, באיזו משפחה גדל, באיזה בית ספר התחנך". כמה חודשים אחר כך השיק צה"ל את פרויקט "גשרים", שנועד לעודד גיוס ליחידות הטכנולוגיות בערי הפריפריה.
אלא שלפני כשנה פירסם יהושוע כתבה נוספת, על פיה 75 אחוז מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות המתקדמות והמבוקשות בצה"ל מגיעים מארבעת העשירונים הגבוהים מבחינה סוציו־אקונומית. זאת למרות שחלקם היחסי באוכלוסייה נמוך בהרבה. הנתונים הללו מעידים על תופעה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, במסגרתה יותר ויותר צעירים מעדיפים להשתלב ביחידות הטכנולוגיות על פני יחידות השדה והיחידות הקרביות בצה"ל. הסיבה לכך ברורה. "להגיד לך שמי שמשתחרר מגולני ומ־8200 הם בעלי אותה יכולת השתכרות באזרחות? ממש לא", אומר בעלים של חברת השמה המתמחה בחיילים משוחררים.
"אנשים מנסים להבין למה העשירונים העליונים מרכיבים את אמ"ן", אומר חייל במודיעין. "יכול להיות שזה בגלל השיעורים הפרטיים שילדי העשירים מקבלים בתיכון; אבל יכול גם להיות שזה בגלל התופעה שמאפשרת לילדי הבכירים להגיע ליחידות הכי טובות. ב־8200 התחילו להעביר משאבים לגיוס מלש"בים מהפריפריה, ובאותו זמן במ"מ מתקיימת שיטת ההמלצות. זה שימוש ציני בחוסר השקיפות והביקורת על מערך המ"מ. צה"ל מאפשר לעצמו לעשות מה שהוא רוצה".
לעומת זאת, בכיר לשעבר באכ"א אומר ש"צה"ל לא מסוגל לתקן את הפערים במערכת החינוך. אתה צריך צבא חכם שיודע למצוא את הפתרון ברגע, וחלק מזה זה לקחת אנשים שיש להם רקע מוכן ואנשים שמשקיעים את כל תקופת בית הספר בהכנה לתפקיד טכנולוגי. כשאתה לוקח אותם, אתה משיג את היתרון היחסי שצה"ל זקוק לו. ובשביל זה צריך לשלם מחירים".
הדברים הללו לא משכנעים את מי שרואה בצה"ל גוף שמחויב לעקרון השוויון. "הממצאים המובאים בתחקיר מרעישים, מפני שהם מראים שהתופעה שאנו מכנים בשם 'הסללה בצה"ל’ איננה מקרית", אומר פרופ' יגיל לוי, חוקר צבא וחברה מהאוניברסיטה הפתוחה. "עד כה, יכלו לטעון שלאנשים מעשירונים עליונים מבחינה כלכלית, או לחיילים שגרים במרכז הארץ, יש נגישות גבוהה יותר להשכלה ולכן הם אלה שמגיעים, בסופו של דבר, ליחידות היוקרתיות הללו. הממצאים החדשים מראים שההסללה בנויה לא רק על איפה גדלת ואיפה למדת, אלא גם על שיטת 'חבר מביא חבר': יש כאן מצב שיטתי שבו היחידות מעדיפות לקלוט אנשים שיש עליהם המלצות של מקורבים, שבאים מרקע חברתי דומה. זה מנגנון שעתוק ממוסד, שפועל בתוך הצבא.
"מערכת המיון הצבאית נכשלת בעצם זה שהיא מאפשרת את השיטה הזו, מאפשרת לאותן יחידות להחליט את מי הן מגייסות לשורותיהן. מדובר במתן עדיפות חברתית, רשתית, ובמידה רבה תרבותית: אני רוצה ביחידה שלי את האנשים שהם 'בראש שלי', וקרוב לוודאי גם כאלה מאותה עדה, מאותו רובד סוציו־אקונומי ומאותם בתי ספר שקרובים לאלה שלי. צה"ל, בעצם זה שהוא מאפשר לאותן יחידות להתנהל בצורה כזו, נותן את ידו לעיוות שוק העבודה בישראל, ובצורה זו מקדם חוסר שוויוניות".
“בניגוד לטענות הכתב, ועל אף ניסיונות חוזרים ונשנים להסביר את אופן הקבלה לאגף המודיעין, בחר הכתב להמשיך להסתמך על עדויות מן העבר אשר לא תואמות לתהליך המיון לאגף כיום. הליך המיון לאגף המודיעין הינו מקצועי, מותאם ומתבצע על פי קריטריונים שנקבעו על ידי גורמי מקצוע האמונים על תחום האיתור והגיוס בצה״ל.
“צה”ל מאתר מלש”בים מתאימים לתפקידים באגף המודיעין, בהתאם לקריטריוני סף ברורים ומוגדרים על סמך מבחנים שביצעו בצו הראשון, להם נפתחים מסלולי המיון באגף בצורה אוטומטית על בסיס נתוניהם, ללא התערבות יד אדם.
“בהתייחס לטענת הכתב בעניין מיונים ליחידות המ”מ נציין כי גם במקרה זה, כמו בכל אגף המודיעין, הפוטנציאל מוערך על ידי גורמי המיון הצה״ליים, על פי קריטריונים מוגדרים מראש.
“צה”ל רואה חשיבות רבה לאפשר לכלל המלש״בים שוויון הזדמנויות בהליכי המיון בהתאם לכישוריהם וליכולותיהם הנבחנות וללא קשר להמלצות קודמות”.
