המהפכה המשפטית הגיעה לכנסת – ולוותה בעימות ישיר בין שר המשפטים לנציג היועמ"שית: יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, פתח הבוקר (יום ב') את הדיונים בתוכנית לוין-נתניהו עם סעיף בחוק היועמ"שים, שלפיו עמדת הייעוץ המשפטי לא תחייב יותר את הממשלה. בדיון יצרי, שלווה בצעקות והפרעות, הציג המשנה ליועמ"שית גיל לימון את עמדתה - והבהיר כי מבחינת הייעוץ, הרפורמה המשפטית כולה תוביל לכך ש"הממשלה לא תהיה מעל החוק, היא תהיה החוק". מנגד, שר המשפטים יריב לוין זעם ותקף את לימון, בין היתר במחאה על שלא הוצגה לו חוות הדעת לפני כן. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
בפתח הדיון הציג ח"כ רוטמן את נוסח החוק שהפיץ אתמול, שהפתיע את יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק: "הנוסח עוסק במונופול הייעוץ המשפטי לממשלה, הוא הופץ ביום רביעי כדי שיוצג בפניכם מוקדם ככל שניתן. ביום רביעי, במהלך הדיון הקודם, נזף בי ח"כ גלעד קריב שלא מוצג נוסח, אז גייסתי את כל הצוות שלי כדי לשלוח לכם". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר בתגובה: "אתה עקפת את הייעוץ המשפטי של הכנסת, מה שאתה אומר זה לא נכון". ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) התפרץ לדבריו של ח"כ רוטמן שוב ושוב, והוצא מהדיון. "תפסיקו כבר לדרוס את הדמוקרטיה", זעם ח"כ הרצנו.
עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, מנה את סעיפי הרפורמה של לוין, והקריא את עמדת היועמ"שית: "יש כאן רצף של מהלכים שתוצאתם המצטברת היא קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית. הממשלה תפרש את הדין עבור עצמה ותסתייע בעורכי דין פרטיים שיגבו אותה. הממשלה לא תהיה מעל החוק, היא תהיה החוק".
הוא הוסיף: "התפיסה לפיה היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך עוגנה בשורה של פסקי דין. לפי ההצעה, השר יקבע את העמדה המשפטית, חוות הדעת המשפטית לא תחייב אותו, והוא יגנה אותה". ח"כ טלי גוטליב התפרצה לדבריו: "זה לא מה שזה אומר. חלים עלינו כללים והוראות חוק, אנחנו לא מחפשים לברוח. אין לתאר. אנחנו לא מפרי חוק".
בשלב זה הטונים בדיון עלו, וח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו אמרה לגוטליב: "אנחנו נראה מי העבריין ביום חמישי (בהתייחס לשר אריה דרעי, ס"ח)". ח"כ רוטמן ביקש ממנה להפסיק להתייחס לח"כ גוטליב, והיא אמרה: "אז שהיא תסתום את הפה".
עו"ד לימון המשיך להקריא את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה: "הייעוץ מורכב מאנשי מקצוע, עמוד שדרה ערכי או מקצועי המבוסס על ראייה נרחבת. הכל יהיה בגדר עצה לא מחייבת. כך, למשל, שר האנרגיה יבקש למנות את מקורבו". הוא הזהיר כי אם התוכנית תצא לפועל, היא תביא לעמדות משפטיות סותרות בתוך הממשלה, ולכאוס משפטי: "כך נראית משילות?". בהמשך הוא הוסיף כי "חברי הוועדה מבקשים לדון בשאלה האם הממשלה צריכה להיות כפופה לחוק, מבחינתנו התשובה ברורה".
שר המשפטים זעם על כך שעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לא נשמעה בפניו טרם הדיון, ואמר: "זה דבר שלא יעלה על הדעת. אני לא חושב שיש מי שיכול לקבל דבר כזה, וזה מראה על כשל עמוק בהבנת תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה. אני נתפס כעציץ". לדבריו, "פרסמתי תוכנית כפי שאיש ציבור צריך לעשות, וביקשתי מהייעוץ שיסייע לי להוציא תזכיר לציבור. מאז מסבירים לי ללא הפסקה שהנושא מורכב ושהנושא מצריך לימוד וייקח שבועות עד שנראה את התזכיר הזה. כנראה שיש דברים חשובים יותר, כמו ללכת לכנס בחיפה ולצאת נגד השר".
לוין ציין בנוסף כי "זו חוות דעת שנכתבת מפוזיציה ולא ממקום נקי, ואני צריך להשתדל לעשות את הדברים ותוך כדי לשמוע עמדות שהן מנוגדות לשלי, ובגלל זה אני יושב פה, לא כדי לדבר אלא להקשיב. על התכנית הזו אני עובד 20 שנה, לא היה צריך להתאמץ כדי לראות את הצעות החוק שלי שהוגשו בנושא במהלך הפעילות שלי בכנסת. חוות דעת זו רווייה בדוגמאות דמגוגיות. מה שיש פה זה בדיוק המצב שקורה עכשיו, ששר בממשלה רוצה לקדם מדיניות, זה לא מוצא חן בעיניי הייעוץ המשפטי והוא מחליט למרוח את הזמן על ידי סחבת".
לדבריו, "בייעוץ המשפטי לממשלה יושבים אנשים עם רמה מקצועית גבוהה מאוד, אבל אתם הסברתם לי שהסיבה העיקרית שהייעוץ לא יכול להגיש תזכיר במהירות זה בגלל שנערך מחקר של משפט משווה". לוין הסביר כי "חוות הדעת הזו לא מראה מה קורה בעולם. זה בניגוד לכללים שלכם, בניגוד למה שאתם עומדים עליו בתזכיר שאני ביקשתי שיפורסם", ומסר בנוסף כי "אין אף מדינה בעולם שיכול להתרחש בה מה שקרה כאן עכשיו - שהייעוץ המשפטי הוא הקובע והמחליט".
לוין המשיך: "לו הייעוץ המשפטי לממשלה היה טורח לדבר איתי לפני הישיבה, יכול להיות שלא הייתי צריך להגיד את ההערות שלי עכשיו, ואולי אם היו הולכים לבדוק את המשפט המשווה היו באים עם חוות דעת אחרת. מי שהיה שר יודע - יש לממשלה תקנון עבודה ובמקרה שיש חילוקי דעות יש מי שמכריע. והנקודה האחרונה היא - ישראל היא מדינה דמוקרטית, האינטרס הציבורי מוצג על ידי חברי הכנסת שנבחרו בידי הציבור. אני כאן כדי לשמוע את עמדת הציבור, אתם לא עומדים מעל מי שהציבור בחר. אף אחד לא שמכם לקבוע מה האינטרס הציבורי".
לסיום, פנה שר המשפטים לעו"ד לימון, ואמר כי "הבאת את כל האבסורד שחיייבים לתקן ביחסים בין ייעוץ משפטי ושר בשיא העוצמה. אני באמת חושב שאתם צריכים לעשות חשבון נפש. לשאול את עצכמם האם כך זה צריך להתנהל. אני מקווה שלפחות מכאן ולהבא, לפחות במקרה של משרד המשפטים, יהיה לשר לפחות איזשהו צל של מושג מה מתרחש ומה אמור להיות מובא לשולחן הכנסת בעניינים הנוגעים למשרדו - לא תוך כדי הישיבה, אלא לפניה".
שר המשפטים לשעבר גדעון סער הגיב לדבריו של לוין, ומסר כי "שר המשפטים ציפה שאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה יהיו עציצים ויאפשרו לו לחסל באין מפריע את הייעוץ המשפטי המקצועי למשרדי הממשלה, הקיים מקום המדינה, ולהמירו במערך של משרתים פוליטיים". סער הוסיף בציוץ בטוויטר כי "לוין כנראה גם ציפה לקבל מחיאות כפיים על זה. עם ישראל לא ימחא כפיים. להיפך: כל יום ההתנגדות בציבור תלך ותתרחב".
עו"ד שגית אפיק, יועמ"שית הכנסת, מתחה ביקורת על האופן שבו גיבש רוטמן את ההצעה: "בכנסת יש עניין של דברים מקובלים לאורך השנים. הכנסת התנהלה לפי הדברים האלה בהסכמות בין כלל חברי הבית, ואני מקווה שזה יישמר. החקיקה הזו היא כבדת משקל, וההליך הפרוצדוראלי הוא בעל חשיבות רבה".
הח"כים מהאופוזיציה המשיכו למחות על העובדה שח"כ רוטמן עבד על נוסח הצעת החוק עם עורך דין פרטי, מטעם פורום קהלת, ולא עם הייעוץ המשפטי של הכנסת. ח"כ גלעד קריב (העבודה), יו"ר הוועדה לשעבר, אמר לרוטמן: "באישון לילה, ללא תיאום אמיתי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, הבאת ייעוץ מקצועי שעליו אתה מסתמך. כל הסיפור הזה הוא פסאדה של דיאלוג, אבל הציבור לא מטומטם". ח"כ נעמה לזימי מהעבודה אמרה: "זה איש חיצוני עם אינטרסים שכתב את הצעת החוק".
פורום קהלת הוא מכון מחקר בעל אוריינטציה כלכלית-ימנית המגדיר עצמו ככזה שפועל "להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי".
ח"כ טלי גוטליב מהליכוד זעמה על הייעוץ המשפטי של הכנסת: "באיזו תעוזה אתם מתייחסים ליו"ר הוועדה? אתם מעזים לרשום לו שהסקירה שהביא לא מדויקת. תראו לי משהו אחד לא מדויק. אם אתם רוצים שנתייחס ברצינות לייעוץ המשפטי הוא חייב להיות ענייני". ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שותפה לקואליציה, פנה לגוטליב: "את יודעת שאנחנו באותו צד, אבל עם כל הכבוד יש דרך. הייעוץ המשפטי זה תפקידו". ח"כ גוטליב השיבה: "אתה לא תחנך אותי. הייעוץ המשפטי של הכנסת לא מגן עליך, אתה חי בסרט, אין לך מושג".
יועמ"שית הכנסת עו"ד אפיק שוב מתחה ביקורת על האופן שבו הציג ח"כ רוטמן את נוסח החוק, ואמרה כי בייעוץ המשפטי לא הספיקו להתייחס אליו ולהכין מסמך הכנה, כפי שנהוג לעשות בוועדות. לח"כ גוטליב אמרה: "חשוב שיהיה אדם אחד בבית הזה שאפשר לפנות אליו ולדעת שהוא ללא פניות, שייתן את הייעוץ המשפטי האובייקטיבי, וישמור על כללי המשחק. זו העבודה שלנו". היא הוסיפה: "אנחנו פקידי ציבור, שעושים את תפקידנו ללא מורא מתוקף החוק. אנחנו צריכים להשמיע את עמדתנו באופן הברור ביותר".
בשלב השני של הדיון הצטרפו שר המשפטים יריב לוין, והשר לשעבר פרופ' דניאל פרידמן. בתגובה לשאלות הח"כים אמר פרידמן כי אינו תומך בהפיכת היועצים המשפטיים לממשלה לעמדת משרת אמון. "לא צריך להגדיל את היקף המינויים הפוליטיים. צריך להתייחס בכבוד ליועצים המשפטיים, גם אם לא מקבלים את דעתם. המילה האחרונה, בין אם מקובלת או לא, היא של בית המשפט. אף אחד לא חולק. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה של הממשלה, גם אם זו לא זהה לעמדת היועמ"ש".
השר לשעבר פרופ' שמעון שטרית, שהצטרף גם הוא לדיון, אמר כי תמך בעבר בשינויים במערכת המשפט ואף כתב ספרים בנושא, אך מתנגד להצעות של השר לוין. "אנחנו נמצאים בימים שבהם המערכת הפוליטית פועלת בדרך נחפזת, באווירה של עימות ואף עוינות כלפי הרשות השופטת ומערכת המשפט ובכלל".
לדבריו, "ההצעות מכוונות לדבר אחד - להגדיל את כוח הממשלה, ולצמצם את הכנפיים של מערכת המשפט. זה מעלה בעיני את החשש שאין רק כוונה לשינוי ותיקון, אלא גם כוונה מערכתית להחליש את האיזונים שהתקיימו במדינה עשורים רבים".
בעת השקת תוכנית לוין-נתניהו של שר המשפטים, הוא אמר על החוק כי "לא עוד כפיפות של הממשלה לדרג לא נבחר. היועצים המשפטיים כשמם כן הם, יועצים ולא מחליטים. כשהם מייצגים את הממשלה, הם צריכים לייצג אותה ולא את דעתם הפרטית".
הדיון עוסק בהצעת החוק של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שלדבריו בשנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקידם ובמעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. מנגד, מוצגת עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שמתנגדת נחרצות לחקיקה. המשנה שלה, עו"ד גיל לימון, מציג את העמדה שהוצגה כבר לפני שנתיים בעת הניסיון האחרון לחוקק את החוק, ולפיה "שיח הנאמנות מבקש להפוך את שומרי הסף במערכת הממשלתית ממשרתי הציבור למשרתיו של השר הממונה. מדובר בתפיסה של משרת אמון אישית, שאיננה כוללת את המרכיב החיוני הבסיסי של שמירת סף ואת העצמאות המקצועית הבסיסית המשולבת בכך".
פורסם לראשונה: 09:39, 16.01.23