בשבוע הבא, בעיצומה של פגרת הקיץ, צפוי משרד האוצר להניח את חוקי תקציב המדינה על שולחן הכנסת. מליאת הכנסת תתכנס בשבוע שלאחר מכן לדיון והצבעות בקריאה ראשונה.
במקור, אירועי התקציב היו אמורים להיות מורכבים, אולי אפילו בלתי צפויים. לא בגלל חברי הכנסת הממלאים תפקידים מרכזיים בקואליציה ומאיימים כדבר שבשגרה שאם לא יתקיים X או Y יצביעו נגד. לרובם אין באמת חלופות בהתחשב בעובדה שהצבעה נגד התקציב פירושה הפלת הממשלה. הבעיות האמיתיות של הקואליציה התרכזו בעיקר בחברי כנסת עצמאיים שמאחוריהם אלקטורט לוחץ ודוחק, ששלמות הממשלה או פירוקה אינה מעניינת אותם כל עוד התסיסה בציבור שלהם גדולה.
דוגמה מובהקת לחברי כנסת מסוג זה הייתה סעיד אלחרומי מרע"מ, שמת השבוע באופן פתאומי מהתקף לב. אלחרומי אמנם נכנס לקואליציה עם ראש מפלגתו מנסור עבאס, אבל נמנע בהצבעה על הקמת הממשלה וסירב בתוקף לתמוך למשל ב"חוק האזרחות" שהעלתה הקואליציה (ונפל לאחר שהוא וח״כ מאזן גנאים נמנעו גם בהצבעה הזאת).
מנסור עבאס בסוכת האבלים לסעיד אלחרומי בשגב שלום
(צילום: רועי עידן)
גם באירועי התקציב סביר להניח שהקואליציה הייתה נתקלת בקשיים מולו ומול מפלגה של ארבעה מנדטים שמציגה בדרך כלל שלוש עמדות עצמאיות (ח"כ וליד טהא נהג להצביע עם עבאס).
מלבד האבל המשפחתי ושל רבים בנגב על הטרגדיה, מותו של אלחרומי העלה תהיות לגבי השפעתו על קואליציה שנשענת על כיסאות מתנדנדים. בשורה התחתונה הוא צפוי להקל על התנהלותה של הקואליציה באירועי התקציב, עם חזרתה של חברת הכנסת לשעבר אימאן חטיב יאסין, הנחשבת מקורבת מאוד לעבאס ולא צפויה לצאת נגד עמדותיו.
רבות כבר דובר על הקשר בין העברת התקציב לבין יכולת הקואליציה הנוכחית לשרוד. נדמה שלפחות בנקודת הזמן הזאת, ואף שכנראה היו מעדיפים חיזוק בנסיבות אחרות, הקואליציה תתהדק מעט בטווח הזמן הנראה לעין.
אבל זה עוד לא אומר שהעתיד ורוד. הגזרה הבוערת בדרום והידיעה שסבב לחימה נוסף בעזה הוא שאלה של זמן, מכניסה שוב את כל המבנה העדין הזה לתוך מרחב של סימני שאלה. גשר שברירי, צר מאוד.
הביקורת הציבורית הנוקבת והצלילה של חברי כנסת ושרים לעומק סוגיית הפנסיות בצה"ל בימים האחרונים יצרה כנראה מצב חדש
בשבוע החולף סערו הרוחות סביב יוזמת שר הביטחון, בני גנץ, לטפל במסגרת התקציב בנושא העלאת תשלומי הפנסיה של משרתי הקבע. ההסדרה של מסורת "הגדלות הרמטכ"ל" לא מבחינה בין המקצועות - עתודאי כמו לוחם, אפסנאי כמו מפקד סיירת. כולם יוצאים לפנסיה בשנות ה-40 לחייהם והגדלת הקצבה תהפוך רשמית (גם אם תוריד לגרסת הצבא כמה אחוזים מהתשלום כפי שהיה עד היום).
העובדה שהיוזמה השנויה במחלוקת הגיעה במקביל ליוזמת האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים במסגרת חוק ההסדרים, הכניסה רבים בממשלה לאי-נוחות של ממש. יו״ר תקווה חדשה, שר המשפטים גדעון סער, הצביע נגד ההצעה בדיון בממשלה ויחד איתו שני שרי המפלגה, יפעת שאשא ביטון וזאב אלקין.
"ישראל עומדת בפני משבר פנסיוני ענק שיגיע תוך מספר שנים", נימק סער בדיון. "אנחנו מעלים את גיל היציאה לפנסיה בשל העלייה בתוחלת החיים, הקצבאות הפנסיוניות הולכות ונשחקות (בשל העובדה שתוחלת החיים עולה וכספי הפנסיה שנצברו נפרסים על פני יותר שנים - מ״א), ופה אנחנו הולכים הפוך", אמר.
לשיטת סער, אם היוזמה הייתה דיפרנציאלית, כזאת שמפרידה בין לוחמים למקצועות ספציפיים אחרים, היה תומך. "אינני יכול לתמוך בהסדר גורף, בו משפטן, עתודאי או בעל תפקיד אחר נכלל גם הוא בהסדר", הסביר. מאחורי הקלעים הדבר מעורר התנגדות גם בקרב גורמים נוספים בקואליציה שעד כה חששו לצאת נגד גנץ.
הביקורת הציבורית הנוקבת והצלילה של חברי כנסת ושרים לעומק הסוגיה בימים האחרונים יצרה כנראה מצב חדש. למרות הרצון לרצות את שר הביטחון ולהשלים את החקיקה, ההערכה היא שבכל זאת יידרשו התאמות ושינויים בחוק.
