חברי ועדת הבדיקה הממשלתית בסיור בכלא גלבוע
(צילום: שמיר אלבז)
סתירות מהותיות בין מפקד המחוז הצפוני בשב"ס למפקד כלא גלבוע: אחרי שמפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, טען בפני ועדת הבדיקה בממשלתית לבריחת המחבלים כי לא הייתה לו הסמכות להחליף אפילו מנורה או מנעול, מפקד מחוז צפון, גונדר אריק יעקב, התעקש כי כל בקשותיו ודרישותיו של בן שטרית נענו.
בעדות שמסר היום (חמישי) בפני חברי הוועדה סיפר יעקב כי יום לפני הבריחה הגיעו לכלא עובדים של חברה חיצונית, שבדקה אפשרות למענה טכנולוגי שימנע ויגלה בריחה בזמן אמת. על עדותו של בן שטרית אמר מפקד המחוז: "הייתי מצפה ממפקד הכלא לפעול ולהגיב. האסיר לא אמור להיתפס מחוץ לכלא אחרי שברח. למפקד יש יכולת וסמכות לדרוש ולעשות הכול. לא מעט כסף הושקע בגלבוע וזה לא נכון להציג את זה ככה, כאילו אין לו סמכות לקנות מנעול או שהוא התלבט בין לקנות מנורה, מעיל או שמיכה".
יעקב, שנכנס לתפקידו חצי שנה לפני הבריחה, הציג לחברי הוועדה את תפיסת האבטחה שגיבש במשך כמה חודשים לפני האירוע. אחד האיומים המרכזיים שהציף היה איום המנהרות, אותן תיאר כדומות לאלה שבגבול עזה ולבנון. "הצפתי את הנושא הרבה לפני הבריחה", אמר. לדבריו, הוא פנה למפקדי בתי הכלא והסב את תשומת ליבם לנושא לנוכח המחסור במשאבים הטכנולוגיים שיוכלו להתמודד עם האיום. "הייתה בשב"ס ירידה בהתפתחות הטכנולוגית", אמר. "הפוך מכל העולם, בצורה מבישה. לא הושקע כסף בגלל ניהול לא נכון".
מפקד המחוז הוסיף כי גם העברתו של אסיר פתח זכריא זביידי לתא של אסירי הג'יהאד האיסלאמי - שהצטרף אליהם לבריחה מאותו תא - התבצעה באופן לא תקין ובניגוד לפקודות. חברי הוועדה שאלו אותו איך יכול להיות ששלושה אסירים בסיכון גבוה נכלאו באותו התא, כששניים מהם היו מעורבים בניסיון בריחה קודם ב-2014. "היו לכם פקודות לערוך ספירה כל חצי שעה עם פנס. זה לא התקיים בפועל גם בליל הבריחה", אמרו חברי הוועדה. "היה כתוב ביומן שהאסירים בתא שעות אחרי שכבר ברחו", הטיחו.
חבר הוועדה אריק ברבינג אמר ליעקב כי "כולם ידעו, ממפקדי המשמרות, דרך הקצינים ועד הבכירים, שלא ניתן לבצע את פקודות הספירה. מדובר בפקודות לא הגיוניות, אבל עצמתם עין עד שקרה האירוע הקשה". יו"ר הוועדה מנחם פינקלשטיין הוסיף: "אגיד בצורה בוטה - לא נעשתה ספירה. אחרי 19:30, בכל חצי שעה אמורים לבדוק את התאים עם הפנס. אם הסוהרת שעשתה את הבדיקה באמת הייתה עושה אותה כפי שרואים ביומן, היא הייתה רואה שהאסירים לא בתא. זה ממש לא רציני".
פינקלשטיין הוסיף: "הלב נחמץ. לפי ההתרשמות שלנו, הספירה מסתיימת אחרי דקה. בוא תגיד לנו שזה לא נכון". ברבינג ציין כי "יש פה אווירה של מפעל. המפקדים יודעים שהספירות לא מתבצעות - ואתם מעלימים עין. עד כמה מתקיימת בכלל אכיפה ומשמעת מבצעית?". גונדר יעקב השיב כי "אירוע הבריחה חשף ששיטות העבודה שלנו לא היו נכונות, צריך לחשוב איך סורקים את התאים בצורה אחרת".
במהלך הדיון, התחושות של חברי הוועדה כלפי התנהלות השב"ס נחשפו בשוגג. אחד מחברי הוועדה הקריא כתב יד שהופיע על אחד ממסכי הביקורת, עליו נכתב "כלא המתנהל בליקויים רבים", וכששאל את מפקד המחוז מי כתב זאת - קטעה אותו במבוכה חברת הוועדה פרופ' אפרת שהם, ואמרה: "זה כתב היד שלי".
בנוסף על סתירת דבריו של מפקד הכלא בעדות, גונדר משנה בן שטרית זומן למסור עדות בלהב 433 בעקבות עדותו בוועדה על הסרסור בחיילות ששירתו בכלא גלבוע. בן שטרית עצמו לא יוכל לתרום לחקירה כיוון שהאירוע לא קרה במהלך כהונתו, אך החקירה בנושא נפתחה בעקבות דבריו הקשים לוועדה.
הבריחה מכלא גלבוע, נזכיר, התרחשה בתחילת ספטמבר, ורק בתום מצוד של כשבועיים נתפסו כל השישה שברחו, אסירים ביטחוניים שארבעה מהם מרצים מאסר עולם, וכולם פרט לזביידי חברי הג'יהאד האיסלאמי. בכתב האישום שהוגש נגדם אחרי שנתפסו צוין כי הבריחה תוכננה כבר מסוף 2020: האסירים חפרו באמצעים מאולתרים חור בתא השירותים שלהם מדי יום, והסתירו אותו באמצעות לוח השיש.
לאחר שחפרו את החור, האסירים נמלטו דרך חלל פנימי שבין הקרקע בהר הגלבוע ליסודות הכלא. החלל הזה היה ידוע לאנשי הכלא, וגם ב-2014 נחשפה שם מנהרה דומה בשירותי אחד התאים. הבריחה מכלא גלבוע התאפשרה בחסות שורה של מחדלים נוספים: בין היתר, ב-ynet נחשף כי מגדל השמירה שנמצא ישירות מעל פתח יציאת המנהרה שממנה נמלטו המחבלים כלל לא היה מאויש. סוהרת במגדל סמוך נרדמה. בעקבות המחדלים הללו הוקמה ועדת החקירה הממשלתית.
