ארגון "ראש יהודי" עתר הבוקר (יום שישי) נגד עיריית תל אביב, שאסרה עליו לקיים אירועים במרחב הציבורי בסוכות בעקבות התפילה בהפרדה ביום כיפור. בעתירה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בעיר, דורש הארגון שימוע שייעשה על-ידי "גוף ניטרלי חיצוני" ששני הצדדים יסכימו לו - על אף שמדובר באחריות בלעדית של העירייה.
המהומה בכיכר דיזנגוף ביום כיפור
(צילום: יעל צ'כנובר, דנה קופל)
הארגון ביקש להוציא גם צו ארעי להחלטת העירייה, אך בית המשפט דחה את הבקשה הזו, נתן לעירייה להשיב לעתירה עד ליום ראשון ב-17:00 וקרא להגיע להסכמות. על אף שעד אז לא צפויים להתקיים אירועים כלשהם, עו"ד אורי פז שמייצג את "ראש יהודי" מסר כי "זוהי החלטה שגויה שנערער עליה לעליון".
עיריית תל אביב, נזכיר, ביטלה את ההיתר שקיבל הארגון להקמת סוכה ברחוב זמנהוף בעיר ביום ראשון, וכן את ההיתר לקיום הקפות שניות בשמחת תורה בכיכר דיזנגוף. לפי העירייה, הסיבה לכך היא "הפרת הנחיות העירייה והחלטת בית המשפט בערב יום הכיפורים בתפילה בדיזנגוף".
השופט מגן אלטוביה כתב בהחלטתו שלא להוציא צו ארעי כי "גם אם יהיה מי שיטען שהחלטת עיריית תל אביב בלתי סבירה - על אף שאין הדבר כך - מתעורר ספק אם לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות כיום להתערב בהחלטה זו, לאור שינוי הדין בעניין עילת הסבירות. רוצה לומר שאף אם תתקבלנה טענת העותרות, ספק אם בידי הסמכות לבטל את החלטת עיריית תל אביב או להתערב בשיקול דעתה או להורות לה לפעול כעמדת העותרות. הדבר מצריך עיון".
ביטול עילת הסבירות, נזכיר, אינו נגוע להחלטת רשויות - אלא רק להחלטת שרים, ממשלה וראש ממשלה. לכן, שר הבריאות והפנים משה ארבל פרסם הודעה חריגה שבה תקף: "יום בו שופט בבית משפט מחוזי לא יודע לשונו הפשוטה של חוק יסוד זהו יום כיפורים של המערכת. מערכת המשפט זקוקה נואשות לאמון וככה לא בונים אותו".
השופט גם קרא לארגון להידבר עם עיריית תל אביב ולנסות להגיע להסדר "ברוח החג, ומתוך כבוד לכלל הציבור בתל אביב על כל חלקיו וגווניו". מהארגון נמסר בתגובה לכך כי הוא מוכן לכך על אף שהעירייה "בחרה בצד האלים והאשמת הקורבן".
"החלטה מבישה של העירייה"
ארגון "ראש יהודי" ביקש בעתירה לערוך דיון דחוף בבקשתו להקמת הגוף הניטרלי, על אף שהעירייה היא בעלת הסמכות בנושא. ב"ראש יהודי" טוענים שלא הפרו את ההיתר שניתן להם ביום כיפור, ואומרים שהעירייה נתפסה לתעמולה שקרית בנושא.
"מוטב היה להחלטתה המבישה של עיריית תל אביב, העיר העברית הראשונה, שלא היתה באה לעולם", נכתב בעתירה. "משבאה, המערערים מצטערים צער רב על פסיקת בית המשפט המחוזי שלא רק אישרה אותה אלא הרחיקה מעבר לה: בעוד העירייה טענה כי היא מוסמכת לאסור מחיצה (ולא היא), בית המשפט קבע שאינה מוסמכת להתירה".
מעיריית תל אביב נמסר אתמול כי "מכתב ביטול ההיתרים ניתן לעמותה לאחר שימוע שהתקיים בעניין בשל הפרתה את תנאי ההיתר שניתן לה לתפילות יום הכיפורים בכיכר דיזינגוף על ידי הצבת במה ללא היתר נדרש ושימוש באמצעים פיזיים להפרדה מגדרית בניגוד למדיניות העירייה.
"ההפרות של אישור השימוש לאירוע היו הפרות חמורות, ובפרט הפרת התנאי בדבר איסור על הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים, בניגוד להחלטת העירייה ואף בניגוד לפסק דין של בית המשפט העליון שניתן לפני מועד האירוע", אמרה עיריית תל אביב. "האירוע של 'ראש יהודי' ביום הכיפורים בכיכר דיזינגוף הפך מאירוע תפילה לאירוע מבזה של ריחוק והדגשת השונה, ושל הפרת סדר ציבורי משמעותית שכמעט והתפתחה לתגרה המונית".
הארגון, מנגד, טוען בעתירה כי מדובר בפגיעה בחופש הדת ובאכיפה בררנית - שכן העירייה לא ביטלה היתרים שניתנו במקרים דומים אחרים, כמו תפילות מוסלמיות. על אירועי יום כיפור טוענים בארגון כי הפרדה וולונטרית מותרת במרחב הציבורי - וכי הדגלים שהוצבו לא משמשים כהפרדה מגדרית פסולה.
פורסם לראשונה: 11:41, 29.09.23
