כמו החיבורים בחייו של הרב אבי (אברהם יוסף) גולדברג, כך גם אחרי נפילתו בקרב - את אוהל האבלים של משפחתו ממלא מגוון של מנחמים. תלמידי תיכון לצד מבוגרים, חיילות במכנסיים משתלבות בין הכיפות השחורות והפאות הממלאים את המקום. הרב גולדברג נהרג בהיתקלות בדרום לבנון, יחד עם שלושה לוחמים נוספים: רס"ן במיל' אליאב עמרם אביטבול, סרן במיל' עמית חיות ורס"ר במיל' גלעד אלמליח.
בזה אחר זה סיפרו המנחמים קווים לדמותו: איש החינוך המסור שהיה גם מוזיקאי מחונן, לוחם שלא ויתר על אף יום בצבא וחזן בתפילות ימים נוראים. ראש כולל, רב, מורה, אבא. הכול ביחד. "זה כל כך אמיתי", אמרה אלמנתו רחל כשמנחמים מקיבוץ גינוסר סיפרו על מניין התפילות שהיה מוביל אצלם בקיבוץ ביום כיפור, והשמיעו את ההקלטה ששלח בוואטסאפ עם ברכת "שנה טובה" אחרי שבכיפור האחרון לא הגיע להתפלל עימם, ודאג להם מרחוק.
"זה כל כך מי שהוא - הפשטות שלו, הדאגה שלו. איך הוא דאג לכל אחד מכל הלב, ככה הוא היה. אתם מספרים בדיוק את מי שהוא היה. רק שיהיה מליץ יושר למעלה על כל עם ישראל", נשאה רחל תפילה ובין לבין לחצה יד והודתה לעוד חברה או בן משפחה שבאו לקחת חלק בכאב.
האוהל העמוס מחולק למעגלים. הרב גולדברג הותיר אחריו 8 ילדים, חלקם סביב האם ואחרים עם חבריהם מהצבא, או מבית הספר.
"אבא חי חיים של כלל", אמר ל-ynet בנו הבכור, יהודה. "היו לו חיים שכולם למען עם ישראל. בלי לחשוב אפילו לרגע מה טוב לי, מה נכון בשבילי, מה הכי נעים או כיף לי. איפה שעם ישראל היה צריך - שם הוא רצה להיות. הוא עסק כל הזמן בהפצת טוב, הוא רצה שתמיד יהיה טוב, שהעולם יהיה יותר טוב, יותר נכון, יותר מדויק. הוא היה אומר שטוב הכוונה מתאים, שכל דבר מתאים למקום שבו הוא צריך להיות, לאיך שהוא צריך להיראות. טוב של איזונים בין כל הכוחות בחיים, יצירת הרמוניה בין כל הכוחות והדברים שקיימים בחיים. לזה הוא חינך תלמידים, ולשם הוא שאף לתקן את העולם".
הלווייתו של הרב גולדברג ז"ל
הרב גולדברג היה מחנך כיתה י' בתיכון "הימלפרב" שאיבד 9 מבוגריו במלחמה, וכן רב בית הספר. יהודה מספר כי הרוח החינוכית של אביו בלטה גם בגידול ילדיו בבית. "לאותו הטוב שהוא שאף תמיד הוא חינך אותנו בבית. אבא נתן לכל אחד את המקום שלו, ככה יצאנו אחים מאוד שונים אבל מאוד דומים בדברים מסוימים. לא שמענו את אבא ואמא אומרים 'בא לי', 'טעים לי'. הדברים האלה לא היו אצלנו בבית. במרכז העשייה, הדיבורים, הכוונות והמחשבות היה תמיד את הכלל. מה נכון לכולם".
הרב גולדברג, בן 43 מירושלים, המשיך בצה"ל כלוחם וכרב צבאי גם אחרי שכבר היה פטור משירות מילואים. לבניו זה ברור. "מי שיש לו 6 ילדים מקבל פטור ממילואים", אמר יהודה. "באופן רשמי הוא השתחרר כשהלל אחי הקטן נולד, היום הוא בן 9 וחצי. אבל היה ברור שהוא ממשיך, זו לא הייתה שאלה בכלל. זו השפה בבית. גם אמא, שהייתה יכולה לבקש ממנו לחזור הביתה, לא חשבה לעשות את זה".
היעדרו בלט בשנה האחרונה - בכיתה שבה לימד, במיזמים השונים שהוביל ובעיקר בבית. השנה הייתה לנו הכנה טובה לפרידה ממנו. הוא לא היה הרבה, גם בבית וגם עם התלמידים שלו. הכנה שאבא שבשמיים ואבא שלנו עשו לנו מראש. בסוכות היינו פעם אחרונה ביחד, ישבנו כולנו ביחד. אבא היה עד שקראו לו לחזור ואז נפרדנו. לא חשבנו שיש מה לדאוג, לא רציתי להאמין שזה מסוכן או מפחיד. עכשיו הזמן שלי לעכל את הדברים, להתחזק בעצמי כדי שגם לי יהיו כוחות לפעול למען הכלל, כמו שאבא היה תמיד", סיכם יהודה.
הלווייתו של רס"מ שמואל הררי
רס"ם במיל' שמואל הררי
בינתיים, בבתי עלמין ברחבי הארץ מובאים למנוחות חללי צה"ל שנפלו בקרבות בימים האחרונים. מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו 771 חיילי צה"ל.
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא ביום שבת למנוחות רס"ם במיל' שמואל הררי, מפקד כיתה בגדוד 222 שבחטיבת כרמלי (2). הררי, בן 35 תושב צפת, נהרג כאמור ביום רביעי בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון לצד רס"ב במיל' מרדכי חיים אמויאל, רס"ר במיל' שלמה אביעד ניימן ורס"ל במיל' שובאל בן-נתן.
רעייתו, אנה, ספדה לו: "אני רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיע לפה, לכל מי שהיה לו אכפת ושכתב לי משהו, וגם לכל מי שלא כתב לי. אני מודה לכם. אני במיוחד רוצה להגיד תודה לשמואל בעלי. שמואל אהובי, תודה על מי שהיית עבורי ועבור הילדים, עבור המשפחה שלך ועבור החברים שלך, ועכשיו עבור כל עם ישראל. תודה שבחרת בי כאישה, שנתת לי את הזכות להיות איתך ולצידך 12 שנה. נתת לי את היקר מכל, שלושת ילדינו האהובים - עידן, גבריאל ויעל, שהם ההמשכיות שלך בעולם הזה. יפים, גיבורים, חכמים וחייכנים כמוך".
ג'ו, אחיו של שמואל, הוסיף: "ראיתי את האהבה שהייתה לך למשפחה, לקהילה שהשארת מאחור ולמדינה. ראיתי איך ההחלטה שלך לעשות עלייה הייתה מאהבה עמוקה לחזון הציוני. ראיתי כמה מאמץ ולב הקדשת למשפחתך היפה. תמיד ראית את הטוב בכולם וגרמת להם להרגיש בנוח. אתה האיש הכי צנוע שהכרתי". גיסתו נעמי אמרה: "שמואל היקר, אנחנו, האחים של אנה והאחים שלך, מתחייבים לשמור על אנה ועל הילדים".
הלווייתו של רס"ר במיל' תום סגל
רס"ר במיל' תום סגל
בבית העלמין במושב עין הבשור שבחבל אשכול הובא אתמול למנוחות רס"ר במיל' תום סגל בן ה-28 מעין הבשור, לוחם בחטיבת השריון 8 ("הזקן") שבחטיבה 3 ("אלכסנדרוני"), שנפל בדרום לבנון.
סמדר, אמו, ספדה: תראה כמה אנשים הגיעו. כבר שלושה ימים שאני אמא שכולה, תואר נוראי שלא חשבתי שאקבל אי פעם. יותר לא תכנס למטבח ואשאל אותך האם אתה רעב, כי בעוד רגע תחסל את כל מה שיש שמקרר. לא תעשה ג'גלינג עם תפוחים מתוך הקערה, לא תתגופף עם אבא, לא תיקח אופנוע ותעוף לסיבוב בשטח. אתה מלך העולם שלי, כבשת את העולם. התחלת הכי מהר ולאט הגברת את הקצב, עם החיוך שלך וההומור שלך. טיילת בהודו עם אופנוע, בניו זילנד גלשת בסקי, ריחפת במקומות מופלאים.
"ילד שלי, שטותניק, אני כבר מתגעגעת אליך. ב-7 באוקטובר יצאת מסיני ונסעת לצפון בזמן שאנחנו בבית עדיין כשמתחולל טבח נוראי בעוטף. ביום הזה איבדת חברים ומכרים. ידעת שהמפלצות שהגיעו קוראות לכולנו 'מתנחלים', 'ציונים', 'יהודים'. המקומות שבהם ריחפת באופנועים הפכו לשבילי בריחה, כל פינה וכל מיגונית וכל חורשה הפכו לאנדרטה ספוגה בדם. המחיר כבד, הלב שלי נשבר ובוכה ויש לי חור בלב בצורה שלך. מתנה שקיבלתי, כבר מתגעגעת. אנסה לדמיין אותך עם אופנוע בין השבילים ממשיך לכבוש את העולם".
הלווייתו של רס"ן במיל' אליאב עמרם אביטבול
רס"ן במיל' אליאב עמרם אביטבול
מאות בני אדם ליוו למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים את רס"ן במיל' אליאב עמרם אביטבול בן ה-36 ממושב איתן, מגדוד 8207 שבחטיבת "אלון" (228) שנהרג כאמור בהיתקלות בדרום לבנון לצד הרב אבי (אברהם יוסף) גולדברג ושני לוחמים נוספים. אביטבול הניח אחריו את אלמנתו טל, ארבעה ילדים, הורים, אחים ואחיות.
טל, אלמנתו של אביטבול, ספדה בבכי: "אהוב שלי, כל עולמי, החבר הכי טוב שלי. הפחד הכי גדול שלי – שלנו כמשפחה – התקיים, ונהרגת. זכיתי. זכיתי להיות איתך 14 שנים, מתוכם 13 שנים כנשואים. הבאנו לעולם ארבעה אוצרות מושלמים. היית אבא מושלם. בבקשה, כל עולמי, רק אל תוריד ממני את העיניים. תלווה אותנו, תעזור לי ולנו. בבקשה תגיע לי בחלומות, אני מחכה לך ואוהבת אותך ולעולם לא אפסיק לאהוב אותך ורק אותך".
מרדכי ופסקל, הוריו של אליאב, הוסיפו: "אליאב, אתה ממש מודל לחיקוי. ביד אחת ספר לימוד הלכה – היית המקור להלכה במשפחה – וביד השנייה אוחז נשק ומחרף את נפשך למען עם ישראל. גם שירה, גם לימוד, גם אהבת העם, גם אהבת הארץ. נשתדל להיות חזקים. נמשיך לדאוג למשפחה היפה שהקמתם - אתה וטלי יקירתנו - ולנכדינו".
לפני שנתיים הציל אביטבול נערה בת 12, כשתרם לה כליה. "אליאב ואשתו טל תמיד התנדבו, היו מלאי נתינה", אמרה אחותו אדרת. "הם התנדבו עם ילדים במעון ועשו זאת באהבה מלאה. איפה שהיה צריך להתנדב, שם אליאב היה. הוא תמיד חיפש איפה אפשר לתת ואיפה לעזור. הוא היה במילואים כמעט כל השנה, למעט חודשיים הפסקה. ב-7 באוקטובר הוא הוקפץ, ומאז נלחם".
